שילוב מנצח לגוף ולנפש: הסודות הבריאותיים והרוחניים מאחורי התפוח בדבש

מנהג אכילת התפוח בדבש בראש השנה הוא אחד הסמלים המוכרים והאהובים ביותר של החג, המייצג את תקוותנו לשנה חדשה מלאת מתיקות וברכה. אך מעבר לסמליות העשירה, הבחירה בשני המרכיבים הללו טומנת בחובה חוכמה עתיקה, המשלבת בין בריאות הגוף לשלוות הנפש, וממחישה כיצד הגשמי והרוחני כרוכים זה בזה.

מבחינה רוחנית, התפוח נחשב במסורת היהודית לפרי בעל קדושה מיוחדת. הוא מוזכר במקורות כפרי מגן עדן, ובתורת הקבלה. צורתו העגולה מסמלת את מחזוריות השנה והעולם. הדבש, לעומתו, מייצג את היכולת להוציא מתוק מעז. הוא נוצר על ידי הדבורה, יצור שאינו כשר, ובכל זאת תוצרתו כשרה ומתוקה. בכך, הוא מסמל את תקוותנו שהקב"ה יהפוך עבורנו את הקושי והדין למתיקות ורחמים.

באופן מפליא, הסגולות הרוחניות הללו באות לידי ביטוי גם בתכונותיהם הגשמיות. התפוח עשיר בסיבים תזונתיים המסייעים לעיכול תקין, בוויטמינים חיוניים ובראשם ויטמין C המחזק את מערכת החיסון, ובנוגדי חמצון המגנים על תאי הגוף. הדבש ידוע מזה אלפי שנים בסגולותיו האנטי-בקטריאליות, והוא מכיל אנזימים המסייעים לגוף. כך, אנו מבקשים "שנה טובה ומתוקה" – והמאכלים שאנו אוכלים הם התגלמות ה"טוב" (הבריאות) וה"מתיקות" בעצמם.

מנהג זה מלמד אותנו יסוד חשוב: ביהדות אין הפרדה בין הגוף לנפש. כשאנו טובלים תפוח בדבש, אנו מזינים את גופנו במזון בריא וטבעי, ובאותה עת מכוונים את לבנו בתפילה שמזינה את נשמתנו. שנזכה כולנו לשנה טובה, בריאה ומתוקה כדבש.