אתם שוכבים סוף-סוף לישון אחרי יום מתיש, ודווקא אז מופיעה תחושת עקצוץ מוזרה ברגליים, כזו שלא נותנת מנוחה. אתם מזיזים את הרגל שוב ושוב, מרגישים צורך כמעט בלתי נשלט לקום ולהתהלך - לא בגלל כאב, אלא בגלל דחף פנימי, תחושה שקשה להסביר במילים. זו לא עצבנות. זו לא חרדה. זו "תסמונת הרגליים הסוערות" – הפרעה נוירולוגית שמטרתה עדיין איננה ברורה לגמרי, אך ההשפעה שלה מוחשית מאוד.
התסמונת, הידועה גם בשם RLS, נפוצה יותר מכפי שנהוג לחשוב, ופוגעת בעיקר בנשים ובאנשים מעל גיל 40, אך היא עלולה להופיע גם בקרב צעירים ואפילו ילדים. ברוב המקרים, הסימפטומים מופיעים במצב של מנוחה – בעיקר בשעות הערב או הלילה – ומתבטאים בתחושות לא נעימות בגפיים התחתונות: נימול, גרד פנימי, תחושת זרם חשמלי או דחף לזוז. ההקלה מגיעה לרוב רק אחרי תנועה, הליכה או עיסוי, מה שמקשה מאוד על ההירדמות ואף על שינה רציפה.
הסיבות להופעת ההפרעה מגוונות. לעיתים מדובר ברקע תורשתי – אצל חלק מהמטופלים ניתן לאתר קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל מהתופעה. בחלק מהמקרים מדובר במחסור בברזל, במיוחד בקרב נשים בהריון, מטופלים בדיאליזה, אנשים הסובלים מאנמיה או כאלה שמקפידים על תזונה צמחונית. גם תרופות מסוימות, בעיקר נוגדי דיכאון או אנטיהיסטמינים, עלולות להחמיר את התסמינים.
במקרים קלים, שינוי באורח החיים יכול לשפר את המצב – הימנעות מאלכוהול וקפאין, הפחתת עישון, פעילות גופנית מתונה, שמירה על שגרת שינה מסודרת ולעיתים גם תוספי ברזל. במקרים חמורים יותר, ייתכן צורך בטיפול תרופתי. בשנים האחרונות ממליצים רופאים להעדיף תרופות ממשפחת גאבאפנטין או פרגאבאלין, שנותנות מענה מבלי לגרום לתופעות לוואי משמעותיות. במקרים מסוימים, כשאין ברירה אחרת, ניתן לשקול גם תרופות נוגדות כאב ממשפחת האופיאטים במינונים נמוכים וזהירים.
אם אתם חווים תסמינים דומים, ובעיקר אם השינה שלכם נפגעת – אל תתעלמו. אבחון פשוט יכול לשנות את איכות החיים שלכם.
