אנחנו חיים בעידן של הישגים, השוואות אינסופיות ותשומת לב מדודה בלייקים. כל אחד מאיתנו, גם האנשים הבטוחים, הכריזמטיים, המצליחים – מרגיש לפעמים "אני לא מספיק טוב".

זו מחשבה שקטה אך חודרת. היא מתגנבת לשם כשמשהו לא מצליח, כשאנחנו מרגישים לבד, כשאחרים נראים מצליחים מאיתנו, או כשאנחנו פשוט עייפים.

אבל יש דרך לעצור את המעגל הזה. לא תמיד אפשר להשתיק את הקול הפנימי הביקורתי, אבל אפשר לדבר איתו אחרת. להחליף את "אני כישלון" ב-"אני בדרך". להחליף ביקורת באמפתיה.

אז בפעם הבאה שהלב שלכם לוחש לכם שאתם לא מספיק – נסו ללחוש לו בחזרה אחת מהמשפטים הבאים:

1. אני לא חייב להיות מושלם כדי להיות ראוי

הציפייה להיות מושלם היא מלכודת. אין אדם שלם – יש אדם שלם בתהליך. אתם לא חייבים להוכיח כלום לאף אחד כדי שיהיה לכם מקום בעולם הזה. גם ביום שבו אתם מרגישים שבקושי תפקדתם – אתם עדיין ראויים. גם כשטעיתם. גם כשנשברתם.

2. אני לא לבד בתחושה הזאת

כשאנחנו לא מרגישים מספיק, התחושה הכי כואבת היא הבדידות. אבל האמת? כולנו שם. כל אחד שאתם רואים כ"מצליח" – עבר (או עובר) רגעים כאלה. זו לא בושה להרגיש פחות. זו אנושיות. והידיעה שאתם לא לבד – היא חלק חשוב מלהתחיל להרגיש יותר טוב.

3. אני לא הסיפור שמספר לי הפחד

לעיתים המוח שלנו מספר לנו סיפורים. "אני לא חכם", "אני תמיד נכשל", "אף אחד לא אוהב אותי באמת". אלה לא עובדות – אלה פחדים. זה הבדל עצום. הפחד לא תמיד צודק. לפעמים הוא רק זקוק לחיבוק. ולפעמים הוא פשוט טועה.

4. עשיתי דברים יפים גם אם אני לא זוכר אותם עכשיו

כשאנחנו מרגישים לא מספיק, אנחנו שוכחים את ההצלחות הקטנות, את החמלה שהענקנו לאחרים, את הרגעים שבהם התמודדנו באומץ. קחו דף וכתבו שלושה רגעים כאלה. אפילו הקטנים ביותר. הם יזכירו לכם מי אתם באמת.

5. גם התחושה הזאת – תעבור

גם אם עכשיו הלב כבד והבטן מכווצת, גם אם אתם שוכבים על הספה בתחושת כישלון – זה רק רגע. רגע חולף. עברתם ימים גרועים יותר ועמדתם בהם. גם זה יעבור. והיום הזה, הכואב, יהפוך לזיכרון. כזה שתוכלו להסתכל עליו ולומר: "הייתי שם. ושרדתי. ואפילו צמחתי".

ולסיום, נציין כי לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה להיות קצת יותר עדינים עם עצמנו. בדיוק כפי שהייתם מחבקים חבר טוב שמרגיש לא מספיק – כך מגיע גם לכם שתחבקו את עצמכם. לא עם בוז, לא עם שיפוט, אלא עם חמלה. עם הכרה. עם הזמנה לבחור במילים שמרפאות. אתם לא מושלמים, וזה לא רק בסדר – זה אנושי.