"לא תודה, אני מסתדרת": למה כל כך קשה לנו לבקש עזרה?

"הכול בסדר, באמת. אני רק קצת עייפה." כמה פעמים אמרת את המשפט הזה, בזמן שבפנים הרגשת שאת בקושי מסוגלת לנשום?

נשים רבות חיות בתחושה שאם הן יבקשו עזרה, הן יוותרו על העצמאות שלהן, יראו נקודות חולשה או ירגישו שהן "לא מספיק טובות". אבל ההפך הוא הנכון. בקשה לעזרה אינה סימן לחולשה, אלא דווקא של כוח.

תופעה מוכרת: סינדרום 'אני מסתדרת לבד'

למה זה קורה דווקא לנו, הנשים?

• חינוך: מילדות, ילדות רבות לומדות "להיות טובות", לא להכביד, להיות עצמאיות. מבט קטן של אכזבה מאמא כשהעזת לבקש שוב עזרה – נחרט עמוק.

• מודל לא ריאליסטי: האישה שמצליחה לעבוד שעות רבות מחוץ לבית, לטפל בילדים, להגיע לכל אסיפות ההורים, להתנדב בוועד, ולארח בחגים – הפכה לאידיאל בלתי מושג. ומה עם המנוחה, העומס, הרגשות?

• פחד מדחייה או ביקורת: "מה יחשבו עליי?", "אולי יגידו שאני תלותית?", "כבר ביקשתי פעם אחת, אני לא יכולה לבקש שוב".

ההשלכות של כל אלה הן עומס רגשי, שחיקה, בדידות, ולעיתים גם בעיות בריאותיות. כי גוף שמחזיק הכול לבד, בסוף קורס.

אבל מה אם... עזרה היא מצווה?

ביהדות, עזרה הדדית היא ערך עליון. כשאת מבקשת עזרה, את מאפשרת לאחר לקיים מצווה, להרגיש שותף, להעניק, להיות משמעותי.

נאמר: "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני – העני עושה עם בעל הבית". כלומר, לא רק שנותן הצדקה עושה חסד, אלא גם העני – המקבל – מאפשר לבעל הבית לקיים מצווה, לפתח חמלה, ולהיות שותף בעולם של חסד.

מדובר בחידוד מהפכני: המקבל הוא לא נחות מהנותן, אלא שווה לו ואף מעצים אותו. במילים אחרות, היכולת שלך לבקש עזרה ולקבל ממישהו אחר היא מתנה שאת מעניקה לזולת.

איך משנים את הדפוס – בעדינות ובחמלה?

אם את מרגישה שקשה לך לבקש עזרה – הנה כמה צעדים שיכולים להקל:

• שימי לב לשיח הפנימי שלך
  מה את אומרת לעצמך כשאת מתלבטת אם לבקש עזרה? "אני חלשה", "זה לא ראוי"? – נסי להחליף את המילים האלה במשפטים כמו:"מותר לי לבקש", "יש מי שרוצה לעזור לי", "אני אנושית, לא רובוט."

• תרגלי בקשות קטנות
  לא צריך להתחיל במשהו דרמטי. בקשי עזרה בקיפול כביסה, באיסוף מהגן או אפילו בשיחת טלפון. ככל שתתנסי, תראי כמה זה מקל ואיך זה גם מחזק את מערכות היחסים בתוך והבית ובקהילה.

• זכרי שאת לא אמורה לעשות הכול לבד
  לא נבראת כדי להחזיק עולם שלם לבד. אלוקים ברא אותנו עם תלות הדדית – משפחה, חברות, קהילה – כדי שנרים זו את זו, ונעבור יחד את החיים.

• שתפי את הסביבה הקרובה
  תגידי לבעל, לאמא, לחברה טובה: "קשה לי לבקש, אבל אני לומדת". הפתיחות הזו יוצרת מרחב של חמלה – לך ולהם.

השאלה שתשנה את הכול

אולי גם את מכירה את התחושה הזאת שאת מסדרת את הבית לבד, מכינה אוכל לילדים, שוטפת את הכלים, מקפלת את הכביסה, ומתחננת בלבך שמישהו ישאל אם רק את צריכה עזרה.  

אז הנה – אני שואלת אותך עכשיו: מה יעזור לך השבוע? מי יכול להקל עליך קצת?
ואל תגידי "הכול בסדר". תנסי לחשוב לרגע. אולי הגיע הזמן כבר לשחרר שליטה?

קבלת עזרה היא לא חולשה. היא צעד אמיץ של אישה שמבינה שהיא לא צריכה לעשות הכול לבד,  וזה אולי השיעור הכי גדול בקבלה עצמית.