חשוב לדעת: זאת הסיבה שאסור להתחרט על מצוות

הציטוט היומי

"אדם עושה דבר, וחוזר בו ומתנחם על המעשה. והוא דרך ישרה מאוד לעניין התשובה, כי מי שחטא ומתחרט – כאילו לא חטא.

ואי אפשר לשוב בלא חרטה, כי לעולם לא יתכפרו עוונותיו אם אינו מתחרט עליהם..

אבל העושה טובה ומתחרט, זאת מידה רעה. לכן צריך שתזהר שלא תתחרט על הטובות, שלא תאבד שכרך.

אם נתת לעני צדקה ואחר זמן הכעיסך – היזהר בך שלא תתחרט על הטובות שעשית לו; כי כיוון שהייתה כוונתך בעת הנתינה לשם שמים, הנה שכרך שמור לך".

(אורחות צדיקים, שער החרטה).

משמעות הציטוט

אורחות צדיקים מבחין בין שני סוגי חרטה:

חרטה חיובית - על מעשים רעים

כאשר אדם עושה מעשה רע וחוזר בו ומתחרט, זוהי דרך ישרה וחיובית. החרטה היא חלק מהותי מתהליך התשובה. הטקסט מדגיש שמי שחטא ומתחרט כראוי, נחשב "כאילו לא חטא" - כלומר, החרטה האמיתית מאפשרת מחילה וכפרה. יתרה מכך, הטקסט מציין שאי אפשר לשוב בתשובה אמיתית ללא חרטה, והעוונות לא יתכפרו ללא תחושת חרטה אמיתית.

חרטה שלילית - על מעשים טובים

לעומת זאת, מי שעושה מעשה טוב ולאחר מכן מתחרט עליו - זו מידה רעה. הטקסט מזהיר אותנו להיזהר שלא להתחרט על מעשים טובים, למשל על נתינת צדקה לעני שהכעיס אותך, כדי לא לאבד את השכר עליהם.

כמה מילים על המחבר

זהות מחברו של "אורחות צדיקים" אינה ידועה. על פי השערות שונות, נכתב סביב שנת ה'ר' (1440). התמקדותו העיקרית היא בתיקון המידות, כלומר בעבודה על שיפור תכונות האדם והנהגותיו, שנחשבות יסוד חיוני בעבודת ה' ובקיום המצוות. הספר מחולק לפרקים המוקדשים למעלה מ-20 מידות שונות, לצד נושאים חשובים נוספים כמו לימוד תורה, יראת שמים ותשובה.

במה זוכה אדם שמקפיד על קיום המצוות? הרב שניר גואטה בשיחה מחזקת. צפו