תחקיר צה"ל על האירועים בנחל עוז: כוח קטן הגן על היישוב, מרבית חברי כיתת הכוננות היו ללא נשק

צה"ל הציג הערב (שלישי) את התחקיר שבוצע על אירועי הטבח בשמחת תורה 2023, בקיבוץ נחל עוז.

על פי התחקיר, בגל הראשון של המתקפה כוח קטן מיחידת המסתערבים של המשטרה, ששהה בקיבוץ נחל עוז כחלק מהיערכות להפגנות על הגדר, ביחד עם חברי כיתת הכוננות, בלם את המתקפה. 40 מחבלים חדרו לקיבוץ בתחילת האירוע ו-30 מהם חוסלו.

לאחר כשעתיים, הכוח ביקש סיוע לאחר שהבחין בכמות גדולה של מחבלים נוספים, כ-60, הנכנסים לקיבוץ. צוות מיחידת מגלן שנשלח התעכב כשלוש שעות כי נתקל במארב קטלני בחורשה סמוכה. עד שהגיע לקיבוץ בשעות הצהריים, כוח המסתערבים וכיתת הכוננות נשחק, והלא הצליח למנוע את הטבח.

התחקיר ציין כי הלוחמים המעטים וחברי כיתת הכוננות נלחמו מול עשרות מחבלים. נמצא כי מתוך 16 חברי כיתת הכוננות רק ארבעה היו עם נשק, מאחר ולא ניתן היה לפתוח את הנשקייה. הגל השני של המחבלים הוא שפתח במסע הרצח והחטיפות. כמו כן, התחקיר חשף כי שלושה מתושבי הקיבוץ נהרגו בשוגג מאש כוחותינו.

כמו במרבית התחקירים שפרסם צה"ל בימים האחרונים, להוציא את התחקיר שעסק במוצב נחל עוז, לא הוסקו מסקנות אישיות. אם וכאשר יוחלט על הדחות וצעדים פיקודיים, ההחלטה על כך תתקבל על ידי הרמטכ"ל החדש, האלוף אייל זמיר.

בתחקיר צוין כי נמצא מחדל מודיעיני-איסופי של יחידה 8200 ושל מערכות המעקב הגלויות בצה"ל, במשטרה ובשב"כ. אחת מחוליות הנוחבה שחדרו לקיבוץ השתמשה בנער תומר אליעז-ערבה בן ה-17 כמגן אנושי, שנדרש לשכנע בהוראתם את תושבי הקיבוץ שהסתגרו בממ"דים לצאת החוצה ולהיכנע.

המחבלים השתמשו בפייסבוק-לייב של אימו דיקלה כדי להעביר בשידור חי את דרישותיהם, בין היתר להפסיק את התקיפות האוויריות ממסוק הקרב שחג באוויר. כשהבינו שאף אחד במערכת הביטחון לא נחשף לשידור הפומבי, הם עברו בתוך שעה לשידור דומה בפייסבוק-לייב מטלפון של תושבת אחרת, אך גם הוא לא זכה לעין שתצפה בו במפקדה או בחמ"ל אחורי במשטרה, בשב"כ או באמ"ן.

בזמן שתומר אליעז-ערבה עובר תחת איום המחבלים מבית לבית, משפחתו נחטפת בג'יפ יונדאי עזתי שמגיע לקיבוץ. אחד הלוחמים מזהה את הג'יפ ליד הרפת ופותח באש מבלי שהוא יודע שיש בתוכו חטופים. האם דיקלה נהרגת, האב הפצוע נועם מנסה לברוח ונורה למוות. בנות המשפחה, דפנה ואלה, נחטפות ומתועדות ברצועה כעבור זמן קצר.

אחרי שעתיים שבהם הוא מסתובב עם המחבלים בקור רוח, אליעז-ערבה מבין שהם כבר לא חוטפים את המשפחות שהוא משכנע להיכנע. הוא בורח בריצה לעבר הרפת. בשלב זה הוא סופג אש קטלנית ונהרג במקום, ככל הנראה מירי של לוחמים שחושדים שמדובר במחבל.

כמו כן, קבע התחקיר כי למרות שנחל עוז הוא אחד משלושת היישובים צמודי הגבול המאוימים ביותר בעוטף עזה, מצלמות האבטחה של הקיבוץ לא מומנו על ידי משרד הביטחון. בתחקיר צוין שהמצלמות לא פעלו בבוקר המתקפה, בגלל נפילת חשמל.

כוח מגלן שני, בן 70 לוחמים, מגיע לקיבוץ בסביבות השעה 13:00. עם כניסתם לקיבוץ מתרחשת החטיפה האחרונה, דרך השער האחורי. לזירה מגיע עוד כוח מגלן עם אלוף במיל' נועם תיבון, שעשה את דרכו מביתו בתל אביב עם מכוניתו הפרטית כדי לחלץ את בנו אמיר וילדיו.

בזירת המארב ליד הקיבוץ מפסיק תיבון בן ה-63 להשתמש באקדחו ולוקח את נשקו של רס"ן בוכריס ז"ל כדי להשתתף בלחימה. הכוח נכנס לקיבוץ, מחסל מחבלים, משתלט על האירוע ומתפצל: תיבון מפקד על חילוץ הפצועים, ופינויים לנקודה שבה נמצאת אשתו גלי ליד קיבוץ מפלסים. הוא פוגש שם את אלוף במיל' ישראל זיו וכוח מסיירת גבעתי. שני האלופים הוותיקים מצטרפים ללוחמי גבעתי בדרכם חזרה לנחל עוז.

אל הכוח הזה מצטרפים עוד לוחמים ושוטרים לשעבר שהגיעו לאזור. חלק מהכוח מחליט לסרוק בתים ומזהה דמות. היא חושדת שבקומה השנייה של אחד הבתים נמצא מחבל ומבקשת אישור מקצין בכוח העיקרי לפתוח באש. כתוצאה מהירי נהרג רן פוסלושני, חבר כיתת הכוננות בן ה-48, שמאז הבוקר נלחם במחבלים באמצעות נשקו של בנו החייל.

רק בשעה 15:30 מטוהר הקיבוץ ממחבלים. במתקפה על הקיבוץ לאורך יממת הטבח נרצחו 15 אזרחים ישראלים. שמונה נחטפו לעזה ומאז חמישה מהם שוחררו בחיים. מכוחות הביטחון נפלו ארבעה לוחמים.

התחקיר קובע בין היתר כי כוח העתודה הגדודי נשלח לקיבוץ כפר עזה. התגלה שלא היה מצויד מספיק ולא ממוגן, בגלל מדיניות החטיבה המרחבית והאוגדה, שאמורות היו להכין כוח עתודה מכריע וקטלני. ברמת החטיבה והאוגדה לא היה בכלל כוחות עתודה כמתבקש בגזרות הגנה.

מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, אל"מ חיים כהן, נשאר בחמ"ל בסיס האוגדה ולא סיפק תמונת מצב נכונה על המתחולל בקיבוץ נחל עוז. לוח מחיק שנמצא במשרדו הציג רישומת בטוש של הכוחות בכל קיבוץ בשעות הגורליות, ובמנותק מהמציאות ציין בנחל עוז יחידות כגון סיירת מטכ"ל, ימ"מ ושייטת 13.

בתחקיר נקבע כי "על המח"ט היה להתמקם, כמו בכל תפיסת הגנה באירוע מתפרץ, במקום שבו הוא יכול וצריך להשפיע על הקרב החטיבתי מהשטח. במקור לפי התוכנית מדובר בחפ"ק שהיה צריך להיפתח ליד מבקיעים שבצפון העוטף, אבל בשל האירועים היה צריך להיפתח חפ"ק המח"ט למשל בצומת סעד ומשם לנתב את כל הכוחות שזרמו בהמוניהם לאורך הבוקר והצהרים, אחרי תדרוך קצר, למוקדי הלחימה השונים".

עורכי התחקיר שיבחו את תפקוד צוות המסתערבים של רס"מ יעקב קרסנינסקי הי"ד, את תפקוד הרבש"צ אילן פיורנטינו הי"ד ואת האלוף במיל' נועם תיבון ורעייתו גלי, שסייעו בקרבות ובהצלת החיים בשעות הקשות כשהיו היו בדרכם לבנם הנצור בקיבוץ.