בין היגיון לדמיון: התשובה לתיאוריות הדמיוניות ששוטפות את העולם

כשל החשיבה הגדול והמזיק ביותר הוא חוסר היכולת להבחין בין טענה שמבוססת על היגיון, לבין טענה שמבוססת על דמיון. אמחיש זאת בבדיחה: שלושה קונספירטורים נפגשו יום אחד, וכל אחד מהם הציע דמיון קיצוני יותר מחברו. אמר הקונספירטור הראשון: "כולם פתאים שמאמינים לסוכנויות החלל, אך אני בטוח שהטיסה לירח היתה זיוף של הממשלה".

אמר השני: "אה, אני רואה שאתם פתאים שעדיין מאמינים שקיים ירח... אינכם יודעים את האמת, שהירח הוא רק הקרנה חייזרית? הכוכבים הם רק קודים במחשב!".

אז התעלה השלישי על כולם ואמר: "אתם כולכם פתאים שמאמינים בממשלות ובחייזרים. אך אני אומר לכם: אנחנו בכלל לא קיימים! שום דבר לא קיים, כי אנחנו לא פה בכלל, ולא בשום מציאות. השיחה הזו בכלל לא מתקיימת עכשיו...".

בדיחה זו מעידה שאין גבול לדמיון האנושי. בעוד ההיגיון מבסס את מסקנותיו על ראיות מוצקות, הרי שהדמיון לא דורש ראיות כדי להציע את סברותיו, ולכן תמיד מסוגל להציע עוד "אולי": לדוגמה, אולי חטפו אותך בלידתך, ואינך באמת הבן של הוריך? אולי כל ממשלות העולם חברו יחד לשקר לנו? אולי גורם כלשהו מסתיר ממך מידע, או מטעה אותך לגמרי? אולי קיימת קונספירציה נגדך?

לדמיון, כידוע, אין גבול. לכן אם נרשה לעצמנו לדמיין תרחישים ואפשרויות דמיוניים, לא נוכל להגיע לאף מסקנה בשום נושא, ונמצא עצמנו חיים כבתוך חלום, במקום במציאות הממשית.

למרבה הצער, מתרוצצים להם בעולמנו אינספור דעות, תיאוריות ורעיונות אשר מוצגים כהגיוניים, עקביים ומחושבים למראה, בזמן שביסודם לא מסתתר אלא דמיון בלבד. לכן כוח ההבחנה בין היגיון לבין דמיון, אין חשוב ממנו להכרת המציאות!  יבוא החכם הגדול ביותר, ויציע לך את התיאוריה המפורטת והעמוקה ביותר, עם שפע של חישובים ארוכים ומורכבים להסברת תפיסתו. שאל אותו רק שאלה אחת: "מה הן הראיות שמחייבות את מסקנתך?", ובחן, האם יש לו ראיות מוצקות? האם ראיותיו אכן מובילות באופן פשוט וישיר אל מסקנותיו? ברוב המקרים תמצא שכל החישובים המעמיקים וההסברים המפורטים שמאחורי תיאוריות כאלו ואחרות עומדים ביסודם על כרעי תרנגולת: כוח הדמיון. השכל רק שירת את דמיונם, ויצר מחזה שווא של תיאוריה הגיונית למראה. לכן עלינו לזכור: הראיות לבדן הן שמבדילות בין היגיון לבין דמיון.

בשונה מדמיונות תיאורטיים חסרי ראיה ובסיס, ידיעתנו על מציאות הבורא ואמיתות התורה מבוססות על ראיות חזקות ומוצקות עד מאוד: החוכמה האדירה שמתגלה בכל מדעי הטבע, שמעידה על בורא חכם לאין ערוך מאיתנו, וההיסטוריה הנאמנה של עם ישראל, שמתועדת ב-24 ספרי תנ"ך, ונחגגת בכל שנה ושנה, אשר מעידה על ההתגלות האלוקית האדירה שנעשתה לעיני 3 מיליון איש ביציאת מצרים ובמעמד הר-סיני. זהו ההבדל בין היגיון לבין דמיון: הראיות!