כתבות מגזין
ח"כ גלית דיסטל: "מי שחושב שהחרדים משתמטים – אינו מכיר אותם"
"זה לא סתם כך שארגנתי כנס הוקרה לארגוני החסד החרדיים, לדעתי זה פשוט נדרש", טוענת חברת הכנסת גלית דיסטל. היא בטוחה שהציבור החרדי תורם יותר מכל ציבור אחר, מצטערת שבמגזר הכללי רואים אותם כמשתמטים, ומבטיחה: "אמשיך לפעול כדי לאחד, בכל דרך"
- מיכל אריאלי
- פורסם כ"ג טבת התשפ"ה

בזמן שהתקיים השבוע בכנסת "כנס הוקרה לארגוני החסד החרדיים" ביוזמתה של חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, התקים באולם הסמוך כנס אחר שדן בתופעת "החרדים המשתמטים".
"למרות שפניתי לכל כתבי הדתות, הם העדיפו לבקר בכנס השני, ולא בכנס ההוקרה לעמותות", מציינת דיסטל, "והאמת היא שזה היה מאכזב מאוד. ארגנתי את הכנס כדי להראות את הפנים היפות של המגזר החרדי, ולספר את הסיפור המדהים של העמותות וארגוני החסד שקיימים בתוכו, אבל נראה שלמרבה הצער אין הרבה אנשים שמתעניינים בכך.
"ככל שחולף הזמן אני מבינה שאני די לבדי במערכה, אבל למרות זאת אני לא חושבת לוותר, וגם כשכתבי הדתות לא הגיעו, דאגנו לצלם ולהפיץ ברשתות, כדי להגיע לכמה שיותר אנשים. אני מאמינה שזו הדרך, להמשיך לפעול, כי אסור להרים ידיים ולהשאיר את הציבור החרדי לבדו במערכה".



בכל תחומי החיים
הכנס שארגנה דיסטל השבוע היה אכן שונה וייחודי. נציגים של 32 ארגונים נטלו בו חלק, ומילאו אולם של 400 מקומות עד אפס מקום. "כחברת כנסת יש לי פעם בשנה הזדמנות להשקיע באירוע גדול, והיה ברור לי שאני מנצלת זאת כדי ליזום כנסת הוקרה לעמותות החרדיות", היא מבהירה, "לדעתי עצם העובדה שכנס כזה לא התקיים עד היום היא מבישה, כי הוא היה צריך להתקיים כבר מזמן".
דיסטל נשמעת מלאת הערכה, כשהיא מציינת: "אפשר ממש לראות איך שבכל תחום בחיי האדם, בכל רגע של מצוקה אנושית, הראשונים שיתנדבו להתייצב יהיו הארגונים החרדיים.
"אם אתה צריך תרומת מח עצם, תפנה לארגון חרדי שמחזיק ברשותו את המאגר הגדול ביותר של התורמים ; נתקעת עם פנצ'ר באמצע הלילה? ארגון חרדי יציע לך 66,000 מתנדבים בכל רחבי הארץ שיתייצבו כדי לעזור לך; אתה יושב על יד מיטה של בן משפחה חולה בבית החולים, ולא ראית את הבית שבוע? מיד יהיה מי שיביא לך אוכל חם ומבושל באמצע הלילה.
"יש גם את תחום התרופות מצילות החיים שאין להן מימון דרך הקופה, והארגונים החרדיים מסייעים בכך מאוד, יש גם ארגון חרדי שעוזר לחיילים בודדים באופן שוטף, וכן 3500 נשים חרדיות שנוסעות פעם בשבוע לנשים שבעליהן במילואים כדי לקפל שם כביסה, לנקות את הבית ולשמור על הילדים, ולא – הן לרגע לא בודקות אם המשפחה דתית או חילונית, אלא דואגות לכולן. ועוד לא דיברתי על ארגון זק"א, איחוד הצלה, ועוד שורה ארוכה של ארגונים מצילי חיים ממש.
"כשמרכזים את כל הפעילות באולם אחד, אתה פתאום קולט את עוצמת הדבר וגודלו", מבהירה דיסטל, "ואתה אומר לעצמך שהטענה על כך שהחרדים הם פרזיטים, משתמטים ונצלנים ממש לא נכונה. כי זה לא ציבור נצלן או משתמט, אלא ציבור ששם לפני הכל את מטרתו לעזור לזולת. בתקופה זו בה נשמעות טענות רבות כל כך על החרדים שמשתמשים מצה"ל מוכרחים להכיר יותר את תנאי החיים שלהם, כי החרדים לא נמנעים מגיוס מתוך אגואיזם, אלא מתוך מצוקה אמיתית שיש לטפל בה".
את מאמינה שהמסר הזה יכול לעבור גם לאנשים במגזר שאינו דתי?
"כפי שציינתי, ראיתי את תגובותיהם של כתבי הדתות מכל הערוצים שלא גילו שום עניין בכנס שנועד והוקדש לחרדים בלבד. די ברור לי שאני לבד במגרש, אבל אני עוקפת את התקשורת ומראה את הפעילות ברשתות. אני מרגישה שזו החובה שלי כיום. תמיד חשבתי שצריכים להשקיע בקשר וחיבור בין המגזרים, ומאז פרוץ המלחמה ברור לי שחייבים להתנהג זה לזה אחרת".



חוששת מהעתיד
"בין כל הארגונים שהשתתפו באירוע היה גם ארגון חסד שלא הגיע", מציינת דיסטל, "זהו ארגון החסד שכולל את כל האברכים והבחורים שיושבים כעת בבתי הכנסת ובישיבות ולומדים גמרא ומשנה, כי אם הם לא ילמדו תורה בשביל כולנו, על מי נוכל לסמוך? זהו מפעל אנושי שאין לו מקביל בשום תרבות אחרת, וחייבים להמשיך לתמוך בו".
את יודעת שלא כל האנשים בממשלה חושבים כמוך, גם לא כל אלו שבמפלגה שלך...
"נכון, אבל אני רוצה לציין משהו שלא מספיק ידוע: יש קשר עמוק מאוד בין הציבור החרדי למסורתי, והוא נמצא עמוק בנשמה, כפי שאמר פעם הרב שך – 'יש ברית בין החרדים למסורתיים'. אני יכולה לספר על עצמי – גדלתי בבית מסורתי בו הלכו לים בשבת, אבל גם עשו קידוש ואכלו כשר, והאל"ף בי"ת שחונכתי אליו היה יראת כבוד לחרדים. אז נכון שלא כל הציבור החילוני מסורתי, אבל בקרב המסורתיים יש הרבה שחשים כמוני בדיוק".
האם יש משהו מעשי שיוכל לדעתך לשפר את המצב?
"רק לפתוח לבבות ולדבר. אני יודעת מה המשמעות של הסתה נגד אדם או מגזר מסוים, וגם יודעת שההסתה הזו עובדת. לכן המסר העיקרי שלי לציבור הוא להשתדל ככל הניתן לשמור על שיח מכבד. כי רק כשיושבים יחד ומאזינים אפשר להבין את הטענות של כל אחד מהצדדים ולהתייחס בהתאם. הטעות היא שאנשים לא מספיק מתאמצים כדי לפתח שיח ולהיות יחד. הציבור החילוני ניגש כבר מהרגע הראשון עם פגיעות וסנקציות, והחרדים מתכנסים בתוך עצמם, ואני מבינה אותם".
את אופטימית? מאמינה שבסופו של דבר יוכל להיות שינוי?
"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול".