הזמר שמרקיד חיילים: "לפעמים אין לך מילים, אתה רק בוכה איתם ביחד"

"ההופעה שלך הערב מבוטלת", זה היה המשפט בו קיבל גבאי בית הכנסת את פניו של הזמר אבי אילסון, כשהגיע לבית הכנסת בבוקר שמחת תורה. באותן שעות אילסון לא ידע דבר על הנעשה בדרום, אך שמועות כבר עברו מפה לאוזן. "ראיתי בכניסה אנשים עם מכשירים סלולאריים ונשקים", הוא מתאר, "התחלתי להבין שהאזעקות ששמעתי קודם לכן לא היו אזעקות שווא,  אבל כמו כל עם ישראל, לא התחלתי לקלוט עדיין את המשמעות ולהבין שאנו מצויים לפני מלחמה עזה שמדינת ישראל טרם ידעה כמותה.

"כמובן שככל שחלפו השעות והתוודענו להיקף כבר לא יכולתי לחשוב על המופעים שלי שבוטלו", הוא מוסיף, "גם עכשיו אני מרגיש לא בנוח לדבר על כך. באופן כללי אני אדם של עבודה מסודרת, עם תוכניות ברורות למשך כל השנה הקרובה. מיותר לציין שהכל נעצר או השתנה משמעותית, כי כל מי שעוסק בתחום המוזיקה יודע עד כמה שהוא נפגע בתקופה זו של המלחמה, אי אפשר בשום אופן להשוות את המצב כיום לזה שהיה לפני המלחמה".

לשיר, לבכות ולשיר

בחייו המקצועיים של אילסון הוא משתתף במופעים גדולים בארץ ובחו"ל, וכן מופיע כמעט מידי ערב בחתונות. "בשבועות הראשונים של המלחמה הפכו רוב החתונות לסוג של 'חתונות קורונה'", הוא מספר, "הן הועברו ברובן לאולמות קטנים או לבתי כנסת, ונערכו עם מספר משתתפים מצומצם. החתונה הטראומטית ביותר שהגעתי אליה היא זו שהתקיימה למחרת שמחת תורה. מדובר בבני זוג שסגרו איתי חודשים רבים לפני כן, היו להם תוכניות רבות עבור החתונה, אך כמובן שהכל השתנה. כשהגעתי לחתונה ראיתי אנשים עם מבט חלול בעיניים, תחת האווירה הקשה בה היינו כולנו באותם ימים. גם אני הרגשתי מועקה גדולה, אבל ידעתי ששמחת חתן וכלה היא מעל הכל, אז לקחתי נשימה עמוקה וניסיתי להתעלות מעל כל התחושות, לחשוב איך בכל זאת אפשר להרקיד ולשמח".

נכון להיום מציין אילסון שרוב החתונות ממשיכות להתקיים כסדרן, אך כל המופעים שהיו אמורים להתקיים - בוטלו או נדחו. "אפילו מופעים שהוזמנתי אליהם בחו"ל נדחו", הוא מציין, "כך למשל הייתי אמור להשתתף בהופעה גדולה בארגנטינה ודחו אותה, מתוך תחושה שהם לא מסוגלים לשמוח בזמן שיהודי ארץ ישראל במלחמה. אבל כפי שציינתי, אני אפילו לא מרגיש שיש לי בכך אתגר או התמודדות. אני רואה ושומע סביבי משפחות שעברו את הנורא מכל והחיים שלהן התהפכו, רואה אנשים שמסכנים את חייהם יום-יום למען מדינת ישראל, ויודע שהמחיר שלי לגמרי שולי וזניח".

אבל בעקבות הלו"ז שהתפנה בחלקו מההופעות הגדולות קרה דבר מרתק, שכן כפי שאילסון מציין, לצד כל שיחות הטלפון וההודעות על הביטולים, התקשרו אליו מכל מיני עמותות וארגונים שביקשו להזמינו למלונות ולאזורים שיש בהם מפונים, כדי לשמח ולשיר איתם. "מאותו רגע זה בדיוק מה שעשיתי", הוא מספר, "בכל יום עליתי על הרכב ונסעתי לאיפה שרק הזמינו אותי, כשאני מנסה להרקיד ולשיר. בהתחלה הסתכלו עליי בהלם ולא ממש שיתפו פעולה. כזמר שרגיל להלהיב את הקהל, קצת לא ידעתי איך להגיב, כשהפניתי את הרמקול למפונים תוך כדי קריאה 'עכשיו נשמע אתכם', ואני רואה את כולם בוהים בי באלם קול. אבל אחרי כמה שירים בדרך כלל הופשר הקרח והתחלתי להרגיש כמה ערך יש למוזיקה שמצליחה לנטרל את המחשבות הקשות, לשים אותן בצד, ולאפשר לנו לרקוד ולשמוח".

מההופעה בכותל למתנדבי זק"א (קרדיט צילום : רשבי משולם)

"אשת חיל" עם החיילים

אילסון גם ביקר בבסיסי צה"ל בכל הארץ, כולל במקומות רגישים בהם התרחשו אירועים ביטחוניים לא מעטים, כמו צומת תפוח ביהודה ושומרון, לשם הוא הגיע באחד מימי שישי, ערב שבת. "כשהגעתי לצומת תפוח, פגשתי שם בעיקר אנשי מילואים", הוא נזכר, "וגיליתי שיותר ממה שקשה לשמח חיילים, קשה לשמח אנשי מילואים. אלו אנשים שחלקם עזבו את הילדים שלהם ואת הנשים, השאירו את המשפחה מאחור ויצאו לזמן לא ידוע. יש מהם שסיפרו לי שכבר משמחת תורה לא היו בבית, המחשבות היו כל הזמן עם אלו שהשאירו מאחור, והתחושות מאוד מעורבות ולא פשוטות. הם מצויים בניסיון לא קל, ובפרט כששמעתי מהם בין שיר לשיר על הפעולות שהם עושים במקום שנחשב לאזור סמוך מאוד לג'נין, קשה ומסוכן.

"ניסיתי לחשוב מה אני יכול לתת להם מעבר לשירים", הוא נזכר, "ומכיוון שהיה זה שעה וחצי לפני שבת, עלה בי הרעיון לשיר יחד עם כולם 'אשת חיל', כשאני מבקש מכל אחד להקדיש את השיר הזה לאשתו. שרנו יחד את מילות השיר, כשחלקם יוצרים קשר עם נשותיהן ששומעות אותנו בזמן אמת. גם אני חשבתי על אשתי, אשת החיל, ששלחה אותי ביום שישי ערב שבת להופיע, מתוך הבנה שבזמנים כאלו כל אחד חייב באמת להירתם ולתת משלו. חזרתי אחר כך הביתה ועברה עליי שבת מאוד מטלטלת, עם מחשבות על אנשי המילואים שעושים עבודת קודש של ממש, והרבה תובנות על כך שאסור לאף אחד מאתנו לנוח, לכולנו יש שליחות".

יש שיר שלך שמבוקש בעיקר בתקופה זו?

"החיילים בעיקר מבקשים שירים קלאסיים של 'עם ישראל חי' וכדומה. בנוסף, יש את השיר שלי 'תן לי אור' שמבטא מאוד את התחושות שעוברות על כולנו, וקוצר הצלחה רבה. יש לי גם את השיר 'שיבוא' - זהו שיר ציפייה לגאולה למשיח, עם מילים על יהודים שמתפללים אלפי שנים ומבקשים בכל יום שמשיח יבוא, למרות הצרות ועול הגלויות הלב פועם עוד בתפילה. אני מאמין שבכאלו זמנים אנשים לא צריכים לחן מורכב או מילים מסובכות, הם צריכים את המילים הפשוטות ביותר שיתיישבו להם על הלבבות. כולנו שירם ובוכים, שרים ומתפללים.

"לאחרונה גם יצאתי עם שיר חדש שנקרא 'הכל יעבור'. הוא נכתב על ידי חברי אלחנן אלחדד עוד בימי הקורונה, כאשר נולד לו בן והוא לא יכול היה להשתתף בברית, כי היה חולה מאומת. מילות השיר מבטאות את ההתמודדות והכאב, יחד עם הבנה ש'עוד תראה שהכל יעבור, שיהיה לנו כוח לחזור לחלום, להגשים, לבנות מחדש...' השיר כבר שוכב אצלי שלוש שנים מאז הקורונה, ומשום מה בכל פעם שבאתי לעבוד עליו זה התבטל ברגע האחרון. הרגשתי שהקב"ה כביכול שם לי תמרור עצור, כשהוא משדר לי: 'אל תוציא את השיר הזה, קח שיר אחר'. כעת, כשפרצה המלחמה יצר איתי אלחנן קשר ואמר לי: 'גם אם יהודי אחד יתחזק בזכות הקליפ – שווה להוציא אותו'. הסכמתי איתו לגמרי ובתוך חמישה ימים כבר היה הקליפ בחוץ. מאז שיצא אני לא גומר לשמוע עליו מכל מקום, מקבל כל הזמן דרישות שלום מאנשים שמספרים שהוא נגע בהם והם מצטטים את המילים שלו בכל הזדמנות. הלוואי שהוא באמת יעודד וייתן כוחות לאנשים".

(קרדיט : יח"צ נתי בדש)

דמעות ותקווה

לסיום, מספר אילסון על הופעה מרגשת במיוחד שחווה בתקופה זו: "זה היה בכותל, ממש מול החומות. ארגון זק"א הביאו לשם מאות ממתנדביו וכחלק מהאירוע הזמינו אותי יחד עם הזמרים יונתן רזאל וישי ריבו למעמד המרגש. עמדנו ושרנו שם וכולם סביבנו בכו ובכו. לא דיברנו, לא היה לי מה לומר לאנשים שהיו המלאכים האמיתיים בתוך אסון כל כך מחריד, ומתמודדים עם כל המראות שנצרבו להם בלבבות ואי אפשר למחות אותם, ובכל זאת כולנו ניסינו לשיר יחד. שירים של אמונה ותקווה. זה היה אירוע עם כל כך הרבה משמעות ותקווה, ואני חושב שאם יש רגעים שאקח איתי להמשך, אלו בדיוק רגעי האירוע הזה, כי הם בלתי נשכחים".