הלימוד היומי: מתי לחזור ולברך, ואיך מוצאים את הזיווג הנכון? (יום חמישי, י"ב בסיון)

הציטוט היומי

"הנה שמעתי כמה אנשים ריקים ופוחזים, שאינם מקיימים מצוות כיבוד אב ואם, בטענה כוזבת, שזאת המצוה נאמרה רק כלפי אב ואם שהם נוחים ומראים חיבה לבניהם, ולא לגבי אב ואם שהם קפדנים, ומכניסים עצמם בכל דבר, ועושים מריבה עם בניהם, ומכבידים עליהם.

וכל דבריהם הבל וריק, שאילו כן, לא היתה התורה צריכה להזהיר על כיבוד אב ואם, כי מאחר שהם הביאוהו לעולם וגידלוהו, האכילוהו, השקוהו והלבישוהו, עד כי גדל ונעשה חי הנושא את עצמו, כבר היה חייב לכבדם, כי אפילו אם היו אנשים זרים, היה חייב להחזיק להם טובה ולכבדם כל ימי חייו, משום הכרת הטוב אשר גמלו לו בימי נעוריו.

וכבר אמרו חז"ל (משנת רבי אליעזר פרשה ז): "כל הכופר בטובתו של חברו, כאילו כופר בטובתו של מקום".

ועל כרחך שהוצרכה התורה להשמיענו שאפילו אב ואם קשוחים וקפדנים, וקשים במידותיהם וזר מעשיהם, אף על פי כן צריך לכבדם ולירא מהם יראת כבוד, וכל שכן שלא להתריס נגדם ולצערם".

(רבי חיים פלאג'י, הליכות עולם ח"ח עמוד קנא).

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

באילו מקרים צריך לחזור ולברך?

כל ברכה שלא הזכיר בה שם ומלכות, אינה ברכה. על כן אם לא הזכיר שם השם כלל, צריך לחזור ולברך. אבל אם הזכיר תיבת ה' ורק החסיר "אלוקינו", יצא.

ואם לא אמר "מלך העולם", או שאמר "מלך" ולא אמר "העולם", צריך לחזור ולברך, אבל אם אמר "המלך", יצא.

כיצד יבטא את מילות הברכה כראוי?

על כל אדם להיות זהיר בברכותיו, ויבטא את המילים היטב מילה במילה ולא יבלעם.

כמה צורם באוזן לשמוע ברכות משובשות וחסרות, למשל: במקום לומר "בָּרוּך אַתָּה" בשתי תיבות, הוא אומר: בָּרוּכָתָה, או במקום לומר "מֶלֶךְ הָעוֹלָם", הריהו אומר: מֶלֶכָעוֹלָם. וכיוצא בהן דוגמאות רבות שמילים משתבשות בעת אמירתן, ונמצא שהוציא שם שמים לבטלה, ואכל בלי ברכה.

כמו כן, טעות מצויה באמירת שם השם, שבמקום לומר שם השם כהוגן ולבטא את הד' בחולם - אדֹ, טועים ואומרים אדְני, שזה אינו שם השם כלל.

חיזוק לנשמה

הרב זמיר כהן - איך מוצאים את הזיווג הנכון?