הלימוד היומי: ער כל הלילה – האם יברך ברכות השחר, והאם מותר לכבות שעון מעורר בשבת? (יום שישי, כ"א באייר)

אתמול ספרנו 36 ימים לעומר, שהם חמישה שבועות ויום אחד

הציטוט היומי

"עניין השבת מלבד מה שתמיד ומקיים את האמונה בחידוש העולם, הנה חשוב דבר המנוחה, עד שתהייה שביעית חיי האדם בהנאה ובמנוחה מהעמל והטורח שלא ימלט מהם קטן וגדול."

(הרמב"ם)

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

ער כל הלילה – האם יברך ברכות השחר וברכות התורה?

מי שלא ישן בערב החג, ועתה בליל החג הוא עייף מאוד ורוצה לישון מעט בתחילת הלילה, כדי לאגור כוחות ללמוד בערנות בשאר הלילה, אם שכב על המיטה ונרדם אפילו זמן מועט [דקה אחת], חייב לברך ברכות התורה ולאחר מכן יהיה רשאי ללמוד, וכשיגיע עמוד השחר [בערך: 4:05], לא יברך שוב ברכות התורה, אך אם לא ישן על מיטה אלא נמנם על כסא כשהוא יושב, אינו מברך ברכות התורה אלא בעמוד השחר, ומכל מקום אם צירף כמה כסאות יחד ושכב וישן עליהם, הרי זה נחשב שנת קבע, וכשיקום יצטרך לברך.

הניעור כל הלילה, מברך בעמוד השחר [בערך: 4:05] ברכות השחר וברכות התורה, לבד מברכת 'על נטילת ידים', שנוטל ידיו אך לא מברך, וכן ברכת 'אשר יצר' לא יברך, אלא רק אם הוצרך לצאת לבית הכסא. אמנם יש מבני אשכנז הנוהגים לשמוע את הברכות מאדם אחר שישן שנת קבע בלילה, והוא מברך ומוציאם ידי חובה, ומכל מקום מנהג בני ספרד אינו כן אלא כל אחד ואחד מברך לעצמו.

אימתי עמוד השחר?

זמן עמוד השחר הוא: 4 מיל לפני הנץ החמה, ומיל הוא 18 דקות, אם כן 4 מיל הם: 72 דקות זמניות קודם הנץ. [נץ החמה בערך: 5:40].

המברך ברכות התורה קודם הזמן הזה, הרי הוא מברך ברכות לבטלה לדעת מרן השולחן ערוך, הרמ"א ורוב הפוסקים, ואולם ברכות השחר, רשאי לברך מחצות הלילה [בערך: 12:35].

חיזוק לנשמה

מרן הרב יצחק יוסף - האם מותר לכבות שעון מעורר בשבת? צפו