הח"כ בעל הוותק הקצר ביותר בכנסת: "תמיד נאבקתי, ואמשיך להיאבק"

חבר הכנסת אביחי בוארון עוד לא סגר אפילו חודש אחד בתפקידו כחבר כנסת, ובכל זאת בכל הנוגע לרפורמה המשפטית ולרוח היהודית המנשבת בעם, שומעים את קולו יותר ויותר. בשבוע זה בו חברי הכנסת מציינים כל אחד בדרכו הוא את ימי הזיכרון והעצמאות, הוא עסוק גם בארגון של יום נוסף  – יום חמישי, בו תיערך 'הפגנת המיליון'. זוהי הפגנת הימין, שלדבריו תגיד סוף לשלטון בג"צ ותקרא לעם לקבל באופן דמוקרטי את מה שמגיע לו.

אלא שבעוד שבמסדרונות הכנסת נחשב ח"כ בוארון לדמות חדשה, הרי שבכל הנוגע לפעילות של ההתיישבות הדתית בארץ, ובכלל להשפעה בנושאי הדת על המדינה, יש לו ותק רב. כאשר משוחחים אתו על המצב בו אנו מצויים כיום, ניכר שיש לו הרבה מה לומר, והוא לא חושש לעשות זאת.

המאבק על עמונה

ח"כ בוארון הוא עורך דין במקצועו ונכנס לכנסת בתחילת החודש כחבר הכנסת הנורווגי העשירי של מפלגת הליכוד, לאחר שח"כ דודי אמסלם התמנה לשר במשרד המשפטים ובעקבות כך התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי.

בוארון, נשוי ואב לשבעה, מתגורר ביישוב עמיחי. הוא יליד נתניה, אך את השיוך האמיתי שלו הוא מחבר דווקא ליישוב עמונה,  "נמניתי על מקימי עמונה בשנת 1996", הוא מספר, "שם פגשתי את אשתי, ושם גם הקמנו את ביתנו ונולדו לנו ילדינו. למעשה התגוררנו שם עד לפינוי בשנת 2006".

בתקופת פינוי עמונה עלה שמו לכותרות לראשונה כמי שמוביל את המאבק הציבורי נגד הריסת בתים, ומיד לאחר מכן החל בוארון להוביל החל גם מאבק על מניעת פינוי היישוב כולו. אותו מאבק נמשך עד לשנת 2016, אז פונה היישוב כפי שהוא מאשים: "ללא דין ודברים עם ראש הממשלה".

ניכר שיש לבוארון בטן מלאה על התנהלות הממשלה באותו זמן, אך כפי שהוא מציין, עבורו ועבור יתר תושבי עמונה, היה ברור שיוקם יישוב חילופי תחת היישוב שנפל, מה שאכן קרה עד מהרה, וכך הוקם היישוב 'עמיחי', בו מתגורר בוארון כיום. "לעצם ההקמה של עמיחי יש משמעות רבה מאוד", הוא מבהיר, "שכן זהו היישוב הראשון שהוקם אחרי שלושים שנה שבהן לא הוקם שום יישוב בעומק השטח של גוש שילה. האמירה המדינית בעצם הקמתו של היישוב הייתה משמעותית מאוד – עם ישראל נשאר לנצח ביו"ש, ובימים אלו בהם יש כבר 1280 יח"ד ביישוב עמיחי, זה מתבטא יותר מתמיד".

אבל המאבק להקמת היישוב הוא רק אחד מהמאבקים שהוביל ח"כ בוארון במשך השנים. בנוסף הוא גם מוכר כאחד ממקימי תנועת 'מעיני הישועה' שעוסקת בהפצה והסברה יהודית, ובמשך 12 השנים האחרונות עוסק בהוצאה לאור של המגזינים הדתיים 'פנימה' לנשים ו'אותיות' לילדים. "זיהיתי את הצורך הגדול בעיתונות איכותית ויהודית שתעמוד לנוכח הרוחות המתירניות שחדרו לציבור הדתי-מסורתי והדתי-לאומי", הוא מסביר, "לכן לקחתי את המושכות לידיים".

(צילום: ברוך גרינברג, פורום ציון וירושלים)

"מדינת ישראל, לאן?"

גם בכנסת ממשיך בוארון את אותו קו פעילות, כאשר הוא מעמיד מול עיניו את העשייה למען העמקת הזהות היהודית, כמו גם למען ההתיישבות, מה שהוא רואה כחלק מאותה שליחות של העמקת שורשינו בארץ האבות.

זו גם הסיבה שאתה פעיל כל כך בנושא הרפורמה המשפטית?

"אם הגענו לנושא הרפורמה המשפטית, זה המקום לציין את מה שברור - כבר מזמן לא מדובר ברפורמה אלא בשאלה גודלה ומרכזית שניתן לסכמה בשלוש מילים: 'מדינת ישראל, לאן?' לכולנו ברור שכעת הגיע הזמן בו החברה הישראלית עומדת לגבש את עצמה ולהחליט האם היא תהפוך למדינת כלל אזרחיה, ואפילו אם לא תהיה מדינה חילונית בהגדרתה, היא תהיה אזרחית כמו יתר המדינות בעולם, או שאנחנו נקיים בה מדינה יהודית שאולי בהגדרתה תהיה מסורתית ולא אורתודוקסית, אך שם שמיים יהיה חקוק על מצחה. בדיוק על הנושא הזה מתנהל בימים אלו המאבק.

"המאבק הזה משפיע באופן ישיר מאוד על סוגיית בית המשפט העליון הליברלית והאנטי-דתית המובהקת. באופן אישי ברור לי שכל מי שמעוניין במדינה יהודית חייב לעשות הכל כדי לשמור על אמונת ישראל וגם לתת רוח גבית למנהיגים שלנו ולחזק אותם, כדי שיוכלו לקדם את הרפורמה ולשנות את הוועדה למינוי שופטים, ובכך לשנות את בית המשפט העליון ולהכניס לתוכו סוף-סוף כוחות לאומיים ומסורתיים".

ח"כ בוארון מדגיש כי המטרה בכך היא כפולה: "ברגע שנשנה את הוועדה למינוי שופטים, ייכנסו אליה סוף-סוף כוחות לאומיים ומסורתיים שיחזקו את דעותיו של בית המשפט. בנוסף, רק באופן כזה נוכל לממש את היכולת של העם להשפיע על קבלת ההחלטות במדינת ישראל. כי עד היום המצב היה אבסורדי – העם הצביע ברובו למפלגות מסוימות, אך בפועל הן לא יכלו להעביר אף חוק, בגלל ממשלת הצללים שנמצאת בבית המשפט העליון, יחד עם יועצים משפטיים שבעצם אוזקים את ידי השרים ותחת אצטלה של 'חוקי' ו'לא חוקי', הם מחליטים מה כן ומה לא, ומקבלים על דעת עצמם החלטות מהותיות. כבר עשרות שנים שגובר המתח בין עם ישראל לשופטיו, וכעת הגיע הזמן לזעוק 'לא עוד'. אנחנו לא מוכנים להמשיך את המשחק המלאכותי הזה שבו הולכים לקלפי מבלי שיש משמעות אמיתית לפתק שאנו משלשלים, אנחנו רוצים להשפיע באמת על המדינה ולא להשלים עם המצב שקיים כיום, בו אין שום איזונים ובלמים כפי שנדרש ממערכת משפטית אמיתית".

הפגנה על מהות המדינה

בתכל'ס, אתה מאמין שהרפורמה תוכל לעבור בצורתה המקורית?

"אני חושב שצריכים להעביר אותה עם מינימום הדרישות, אך לא להתפשר על הדברים המהותיים שיאפשרו לממשלת ישראל לפעול ולחוקק, באופן שרצון העם יבוטא ולא רצונם של שופטי בג"ץ. דבר זה יוכל לקרות רק כשהתמהיל של השופטים בבג"ץ ישתנה, ורק לאחר שהוועדה למינוי שופטים תיבנה מחדש. בעיניי זהו המינימום הנדרש. רק כך הרצון של עם ישראל יצא לפועל, והמדינה תנוהל על פי רצון העם ולא בהתאם לרצונו של מיעוט אליטיסטי מוביל".

ומה תגיד לאותם אלו שמפגינים מידי מוצ"ש?

"אני יוצא מתוך הבנה שמדובר בקבוצה של שמאל קיצוני שהולכת וקטנה בחברה הישראלית, ומעוניינת במדינה שתמשיך להתנהל בצורה ליברלית אנטי דתית ופלורליסטית. לאותם אנשים אני רוצה להגיד דבר כזה: 'אנחנו לא חולקים עליכם במהות הדברים. גם לדעתנו מדינת ישראל צריכה להיות דמוקרטית, ויש לדאוג לכל פרט שמצוי בה ולכל מי שנברא בצלם צריכות להיות זכויות. אך בסופו של דבר חייבים להבין שהמדינה שלנו היא יהודית ששם עם ישראל חקוק על מצחה. היא לא רק בית טכני לעם היהודי, אלא גם עם רוח יהודית ישראלית במובן הרוחני של הדברים. זהו המרקם שאנו חייבים לשמר, וזו הסיבה שאנו יוצאים ומפגינים".

בוא נדבר על ההפגנה שאתה נמנה על מארגניה. אתם באמת מאמינים שיגיעו מיליון איש?

"ההפגנה שתתקיים ביום חמישי הקרוב נועדה בראש ובראשונה כדי לחזק את המנהיגים ונציגי המחנה הלאומי בכנסת ישראל ובממשלה שדוחפים להעברת הרפורמה. בחרנו לקיים אותה דווקא מול בית המשפט העליון כדי להבהיר שרוב הציבור אינו רוצה בהמשך שלטונו ורואה בו שלטון דיקטטורי עם קומץ של 15 איש משכבה מסוימת באוכלוסייה שכופה את עצמה בכוח על הרוב הישראלי. לגבי מספר המשתתפים, אנו אכן מכוונים למיליון איש, אך לא באמת משנה לנו אם זה יהיה המספר המדויק. גם אם יהיו 800 אלף זה לא יהיה כישלון אלא הצלחה מרובה, כי העניין הוא להוכיח שהרוב המובהק של המחנה הלאומי הוא אתנו, הוא מפגין וזועק על העוול, עושה כל מה שאפשר כדי להתקומם מול הניסיון למנוע מאתנו להעביר תיקון משמעותי ונדרש כל כך במערכת המשפט".

ועד כמה אתה אופטימי לגבי הצלחת המהלך?

"אין לי שום ספק שהוא יצליח בעזרת ה'. בכל מקום שאני מגיע אליו אני שומע קולות שאומרים 'אם לא תהיה רפורמה – בבחירות הבאות לא נגיע להצביע'. אני רואה מקרוב איך שכל מי שמשתייך להנהגת המחנה הלאומי חש את הציפייה הכנה והאמיתית של העם להביא שינוי, וכנציגים אנו חייבים לעשות את זה. העם הוא זה ששלח אותנו לכהן בכנסת ובממשלה, ואותו העם רוצה לראות אותנו מעבירים את הרפורמה. לכן אני אופטימי מאוד. בשם ה' נעשה ונצליח".