אמונה
מה קורה לנשמה לפני שהיא יורדת לעולם הזה?
איפה הנשמה נמצאת לפני שמתחילים החיים, ועל מה משביעים אותה?
- גלעד שמואלי
- כ' אב התשפ"ב
(צילום: shutterstock)
לנסוע ברכב בלי לדעת מה היעד זה בזבוז של זמן. לחיות חיים שלמים בלי לדעת מה היעד זה בזבוז של החיים. רבי משה חיים לוצאטו, המכונה "הרמח"ל", כותב בתחילת ספרו 'מסילת ישרים' כי היסוד לעבודת האדם הוא לדעת, לפני הכול, מהי חובתו בימי חייו, ולאן מבטו ומגמת חייו צריכים להיות מופנים. לדעת למה באנו לעולם, מה התכלית של חיינו, ואיך משיגים את היעד הם היסודות לתכנון של מפת חיינו.
במדרש (תנחומא, פרשת פקודי) מובא כי כל נשמות בני האדם, שחיו משחר ההיסטוריה ויחיו עד סוף כל הדורות, נבראו כבר ביום בו הקב"ה ברא את העולם. כשמגיע זמנה של נשמה לרדת לעולם הזה בתוך גוף, מצווה הקב"ה את המלאך הממונה על הנשמות להביא את הנשמה המדוברת על מנת להורידה לעולם הזה כעובר ברחם האם. אך הנשמה איננה מעוניינת לרדת לעולם הזה, וכך היא אומרת: "ריבונו של עולם, די לי העולם שהייתי דר מיום שבראתני. למה רצונך להכניסני בטיפה זו סרוחה, שאני קדושה וטהורה, ואני גזורה מגזרת כבודך?". עונים לה כי לשם כך נוצרה, ומורידים אותה בעל כורחה.
לראות את גן עדן וגיהינום
הזוהר הקדוש (פרשת תזריע, דף מג) מגלה לנו כי הנשמה שעד כה הייתה במקום שנקרא 'אוצר הנשמות', וכעת הגיע זמנה לרדת לעולם הזה בתוך גוף, עוברת מסלול בו היא רואה עולמות עליונים. בתחילה המלאך לוקח אותה לגן עדן ומראה לה את נשמות הצדיקים ואת שכרם. לאחר מכן המלאך לוקח את הנשמה לגיהינום ומראה לה את נשמות החוטאים, את סבלם ועונשם. וכולם מעידים על גודל השכר שמקבלים על כל מצווה שעושים, ועל גודל העונש שמקבלים על כל עבירה. והמלאך מזהיר את הנשמה, ואומר לה "ואתה דע לך, שסופך לצאת לעולם, והוי צדיק ואל תהי רשע, ותזכה ותחיה לעולם הבא".
להישבע לקב"ה – אני נאמן לך
הקב"ה משביע את הנשמה לקיים את ייעודה כשתהיה בעולם הזה, והוא לחיות חיי נאמנות כלפיו, לחיות חיים של אמונה ותורה. וזה לשון הזוהר הקדוש (בתרגום): "כל אותם בני העולם, טרם בואם לעולם הזה, כולם עומדים בתיקונם וקיומם כמו שעומדים בעולם הזה באוצר אחד ששם כל נשמות העולם מתלבשות בדמויותיהן. ובשעה שמזומנים לרדת לעולם הזה, קורא הקב"ה לממונה אחד שמינה הקב"ה ברשותו את כל הנשמות העתידות לרדת לעולם הזה, ואומר לו: 'לך תביא לי רוחו של פלוני'. באותה שעה באה אותה נשמה מלובשת בדמות של העולם הזה, ואותו ממונה מראה אותה לפני הקב"ה.
"הקב"ה אומר לו ומשביע אותה, שכשתרד לעולם הזה, שתשתדל בתורה לדעת אותו ולדעת את סוד האמונה. שכל מי שהיה בעולם הזה ולא השתדל לדעת אותו – טוב לו שלא יברא. משום כך נראה לפני המלך הקדוש, לדעת את העולם הזה, ולהשתדל בקב"ה בסוד האמונה. זהו שכתוב (דברים ד) "אתה הראת לדעת" – הראית על ידי אותו הממונה לפני הקב"ה, לדעת – לדעת ולהסתכל בעולם הזה בסוד האמונה ובסוד התורה.
וכל מי שהיה בעולם הזה ולא השתדל בתורה להכירו, טוב לו שלא נברא, שהרי בשביל זה הביאו הקב"ה את האדם לעולם הזה" (הזוהר הקדוש, פרשת תרומה, דף קס"א).
לדעת את נתוני ומאורעות החיים
בספרו של המקובל רבי אברהם אזולאי 'חסד לאברהם' מובא כי המלאך הממונה על הצלמים (=גופים) מוליך את הנפש באוצר הצלמים על מנת שתבחר לה צלם (=גוף) כרצונה, "ארוך או קצר, שלם או בעל מום, חלש או גבור, יפה או מכוער, וכיוצא בו... וכפי זה אין שום אדם יכול להתרעם מבוראו למה חברו יפה והוא מכוער וכיוצא כי הכל תלוי בבחירתו" (מעין ד, נהר יא). וכן מביא רבינו בחיי "כל הנבראים כולם נבראו בחפצם ורצונם, והקב"ה הודיעם בראשית הבריאה כל ענייניהם כולם וכל המקרים העתידים לבוא עליהם, וכן הודיעם ימי חייהם ומיתתם היאך תהיה, וכן עניין מזונותיהם, אם בריווח אם בצער, אם על ידי עצמם אם משל אחרים. וכן דרשו רבותינו ז"ל 'כל מעשה בראשית לדעתם נבראו לצביונם נבראו', שנאמר (בראשית ב) "וכל צבאם", והכל רצו וקבלו" (דברים כב, ח). כלומר, כל נתוני ומאורעות החיים הובאו לפני הנשמה טרם ירידתה לתוך גוף בעולם הזה, ומשום שהיא ידעה שהכול נועד לתיקונה וזו הדרך הטובה ביותר עבורה כדי להגיע אל תכליתה, הסכימה לכך מתוך רצונה ובחירתה.
אז מזכיר המלאך לנשמה על זמניות וארעיות חיי העולם הזה: "דע שהעולם שאת הולכת בה נקרא חיי שעה, ואחר התחייה נקרא חיי עולם".
ללמוד את התורה
בתלמוד (מסכת נידה, דף ל) מובא כי בזמן ההיריון, כשהנשמה נמצאת ברחם האם, מראים לנשמה את שחר ההיסטוריה ואת כל העתיד לבוא. בנוסף, מלמדים את הנשמה את התורה כולה.
לפני צאתה של הנשמה לאוויר העולם משביעים אותה בשבועה להיות צדיקה, ולא חלילה להפנות עורף לקב"ה ולתורה ולשכוח את ייעודה.
וכשמגיע זמנה של הנשמה לצאת לאוויר העולם כתינוק, מודיע לה על כך המלאך, והיא אינה רוצה בכך ואומרת למלאך "למה אתה רוצה להוציאני לאוויר העולם?", והמלאך משיב "בני תדע שעל כורחך אתה נוצר. ועכשיו דע שעל כורחך נולדת. ועל כורחך אתה מת. על כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא", ומוציאו המלאך בעל כורחו. וכשיוצאת הנשמה לאוויר העולם בא המלאך ומשכיח את כל מה שהנשמה ידעה, ומיד שוכח התינוק כל מה שראה וידע (מדרש תנחומא, פרשת פקודי).
בשביל מה לחיות בעולם הזה, אם בסוף מתים? הרב זמיר כהן משיב. צפו:
צפו בסרטון העוצמתי הבא של יניב הדר, והחיים שלכם יראו אחרת: