הנה, זה החצי שבלב שלך. ומה עם החצי השני?!

השאלה הראשונה במחצית השקל היא למה חצי, ולא שקל שלם? בואו נבין.

כשבני ישראל הכינו את העגל, באו הערב רב וזבחו לעגל. שאר בני ישראל לא זבחו לעגל, אבל בלב שלהם היתה מחשבה. ובעבודה זרה – אפילו במחשבה חוטאים, ולא כל שכן במצב כזה. צריך לכפר, צריך לתת כפרה. מהי הכפרה שאנחנו יכולים לתת? מצוות הצדקה הזו, מצוות מחצית השקל. החצי הזה, זה היה החצי שבלב. חוץ מהחצי שבלב, צריך לתת גם בידיים. מחצית השקל מכפרת על הלב, אבל מכאן ואילך – צריך לתת יותר.

אנחנו רוצים היום לעשות פדיון. אנחנו רוצים לפדות לא רק את הנפש שלנו, אלא גם נפשות אחרות.

היום, בימינו, יכול להיות מצב שאישה לא תביא את הילד שנמצא אצלה בבטן. אנחנו רוצים לתת לה את כל היכולת, הכי גדולה, שהיא תוכל לפדות גם את הנפש שלה וגם את הנפש של העובר. וזה מה שאנחנו עושים כאן בפורים, אנחנו פודים את הנפש פדיון שלם. נותנים מחצית השקל לאותו חלק של חטא שהיה לנו בפנים, לבוא ולמחוק אותו הלאה. ולכן הכוח הזה לתת למחלקה המדהימה הזאת שנקראת מחלקת "אמ"א" מארגון הידברות, לתת כאן בשביל שיהיו בעז"ה נפשות אחרות, שנגדל ונהיה גדולים יותר, שנצמח ונהיה עם ישראל גדול ושמח, בעיקר בפורים.

תורמים עכשיו את מצוות זכר למחצית השקל למחלקת אמ"א, ובזכותכם נביא חיים חדשים לעולם.

לפרטים ולתרומה און-ליין באופן מאובטח, לחצו כאן.