איפה אפשר לראות את חוק כלים שלובים במרחבי הבריאה?

"כל הנחלים הולכים אל הים", נאמר בקהלת. ואכן, הנחלים והנהרות ברחבי העולם זורמים אל הימים ואל האוקיינוסים. אבל מדוע הם זורמים דווקא בכיוון כזה ולא אחר?

כאשר מודדים גובה של הרים, עומק של בורות ועוד, מודדים אותם בהשוואה ל"גובה פני הים". מהי המשמעות של הגובה הזה דווקא, ואיך יודעים מהו הגובה הזה?

התשובות לשתי השאלות הללו קשורות שתיהן בחוק פיזיקלי שמופיע בצורה מופלאה בעולמו של הקב"ה: חוק כלים שלובים.

כלים שלובים הם כלים שמחוברים ביניהם, כך שנוזלים יכולים לעבור ביניהם באופן חופשי. כאשר ממלאים מים בכלים כאלה, חוק הכלים השלובים אומר כי המים יגיעו לאותו גובה בכל הכלים, לא משנה מהו רוחבם של הכלים או מהי צורתם. כל עוד הכלים מחוברים זה לזה – המים יגיעו בכולם לאותו הגובה.

למה זה קורה? ההסבר הפיזיקלי הוא שעל כל נקודה של מים מופעל לחץ, בעוצמה שתלויה בגובה הנוזל שמעליה. כלומר, ככל שהמים עמוקים יותר, כך הלחץ בהם גדול יותר. כאשר מוסיפים עוד מים אל הכלי, הלחץ על המים שבתחתית גובר, מה שגורם לתנועה של המים. המים ימשיכו לזוז עד שעל כל נקודות המים שנמצאות באותו הגובה יהיה לחץ זהה.

זוהי הסיבה לכך שכל הנהרות, הנחלים והימים המחוברים ביניהם, זורמים זה אל זה כל הזמן – במטרה להשוות את גובה המים ביניהם. זו גם הסיבה לכך שאת ההרים, לדוגמה, מודדים ביחס לגובה פני הים – שכן גובה פני הים הוא גובה זהה בכל מקום, בזכות חוק הכלים השלובים.

בחיי היומיום, החוק הייחודי הזה בא לידי שימוש במקומות רבים. כך, לדוגמה, ממוקמים מגדלי המים בערים בנקודות הגבוהות ביותר, כדי שהמים הזורמים מהם אל הבתים ברחבי העיר יוכלו להגיע גם לקומות הגבוהות ביותר. אם היה מגדל המים ממוקם נמוך, המים היו מגיעים רק עד לגובה המים שבמגדל ולא מעבר לכך (כאשר יש צורך להוביל מים לבניינים גבוהים יותר מגובה המגדל, משתמשים לשם כך במשאבות שדוחפות את המים כלפי מעלה).