מתי ניתנה התורה? ועוד דברים שלא ידעתם על פרשת ראה

1. "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" (י"א, כ"ו). מדוע נאמר "היום", הרי התורה ניתנה שנים לפני כן?

כדי לרמוז לאותם אנשים שאומרים: "דברים רבים השתנו מאז זמן מתן תורה ועד דורנו...", שאין הדבר כן, אלא המצוות כאילו ניתנו הַיּוֹם, לבני הדור הזה (שפתי כהן).

2. "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (י"ב, י"ג). באיזה מקום כן היה מותר להקריב?

מהאותיות האחרונות של המילים: "עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה" יוצאת המילה – הכרמל, שלאליהו הנביא היה מותר להקריב שם (פירוש הרוקח על התורה).

3. "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ..." (י"ב, י"ד). באיזו שעה צריך להעלות את קרבן התמיד של בין הערביים? והיכן הדבר רמוז?

בשעה תשיעית של היום, כפי שרמוז באותיות הראשונות של המילים: "שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ" (רבנו אפרים על התורה).

4. "כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ..." (י"ג, ז'). על מי מדבר הפסוק?

רמז על מייסד הנצרות (יש"ו), שינסה להסית את היהודים באומרו שהוא רק בן אֵם בלא אב, ולכן הקדים משה וציווה שלא להאמין לו (רבינו אפרים על התורה).

5. "וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ" (י"ד, ח'). למה נקרא שמו חזיר?

לפי שכשהוא רוצה להביט לאחוריו, הוא מחזיר את כל גופו, ולא רק את צווארו (אוצר הפלאות עמוד קנ"א).

6. "...אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ..." (י"א, כ"ז – כ"ח). מדוע בברכה כתוב "אֶת הַבְּרָכָה" ואילו בקללה כתוב "וְהַקְּלָלָה"? ומה המילה "את" באה לרבות?

כאשר ה' שולח לאדם ברכה - הוא מוסיף לה ברכות נוספות, אבל כשהוא שולח פורענות, הוא שולח רק אותה, מפני שהוא רחום וחנון (מעם לועז).

7. "שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (ט"ז, ט"ו). המילה "אַךְ" באה למעט, מתי ומדוע יש למעט בשמחה?

כאשר אדם שמח, יזהר שהדבר לא יהיה ללא גבול, כיוון שאז יש חשש שיצר הרע יכנס ויגרור את האדם לעשות דברים שאינם ראויים (על פי רבינו בחיי).