אבולוציה
הרב זמיר כהן - האם על פי הממצאים הארכיאולוגיים החדשים, האדם התפתח מהקוף?
מהי משמעותי של תארוך פחמן 14, אלו עולמות הי קיימים לפני שנברא העולם שאנחנו מכירים, ומנין הגיע האדם התבוני? הרב זמיר כהן עונה על כל השאלות המתעוררות בעקבות הממצאים הארכיאולוגיים החדשים
- הרב זמיר כהן
- י"ט תמוז התשפ"א
(צילום: shutterstock)
לאחרונה התפרסם בעיתונות בישראל כי ליד רמלה נתגלו "עצמות אדם מאובנות מלפני כ-120 אלף שנים", אשר "חושפות את קיומו של אדם קדמון מטיפוס שלא היה ידוע עד כה למדע".
תגלית זו היא אחת מסדרת תגליות ברחבי העולם, בהן נחשפו עצמות, גולגולות ושברי גולגולות, חלקם עם סימני זיהוי של קופים. בעקבות תגליות אלה העלו חוקרים רבים אפשרות תיאורטית, לפיה חי בעבר הרחוק קוף קדמון אשר ממנו התפצלו והתפתחו השימפנזה והאדם הנבון. נקודת הפיצול, לדעתם, הייתה לפני מיליוני שנים.
הדבר ברור שהלך חשיבה זה עומד בניגוד גמור לנאמר בתורה, שבסיומם של ימי הבריאה, לאחר הופעת בעלי החיים השונים, נברא האדם מן האדמה. ככתוב:1 "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה".
מהתורה שבכתב וממדרשי חז"ל עולה שאדם ראשון זה היה נבון ביותר, בנוסף להיותו מסוגל לדבר, והוא גם היה בדרגה רוחנית גבוהה, שהרי ידע לקרוא לכל בעל חיים שם על פי תכונותיו הייחודיות, ככתוב בתורה:2 "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ. וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ". כלומר, התורה מציינת כי אדם הראשון ידע את סודות תכונותיהם הרוחניות של בעלי החיים, והתאים להם שמות על פי האמת המדויקת ברבדים העמוקים הטמונים בסוד האותיות אשר בהן נברא העולם.3 בנוסף, אדם זה היה בדרגה רוחנית גבוהה עד כדי היכולת לדבר עם בוראו,4 ככל נביאי התנ"ך. ועוד ציינו חז"ל במדרשי התורה ובתורת הקבלה פרטים נוספים אודות גדולתו של אדם הראשון.
בודאי שלא היה זה האדם הירוד או היצור דמוי האדם עליו מדברים החוקרים.
בנוסף, על פי התיארוך המקראי נברא האדם הראשון לפני פחות מששת אלפי שנים, ולא לפני מיליוני או מאות אלפי שנים.
מה אומרת התורה על ממצאי העצמות?
מהי, אם כן, עמדתה של תורת ישראל באשר לממצאי העצמות והגולגולות שהתגלו, ויש שמשייכים אותם לבני אדם ירודים דמויי קופים אשר חיו לפני מאות אלפי ואפילו מיליוני שנים? ובפרט שישנם ממצאים המלמדים על דפוסי התנהגות מסוימים בקרב אותם יצורים, ומוכיחים כי הם אמנם היו פרימיטיביים, אך בעלי יכולת חשיבה ובחירה. למשל, בגולגולת שנמצאה באתיופיה (Bodo Cranium Ethiopia), שגילה המשוער לדעת החוקרים הוא בין שלוש מאות לארבע מאות אלף שנה, נמצאו חריצים אופקיים המתמשכים לכל רוחב הגולגולת, ומעלים את ההשערה כי אלו סימני חתך של מכשיר חד, דמוי סכין, בו השתמשו אויביו של אותו אומלל לביצוע מעשה אכזרי, כמנהג האינדיאנים בצפון אמריקה בעבר, לקרקף את עור הראש.5 כמו כן נמצאו ראיות רבות למנהגים מרושעים אצל אותם יצורים, כמו אכילת בשר חבריהם.6 למשל, באינדונזיה נתגלו שלדים שגילם המשוער לדעת החוקרים הוא יותר ממיליון שנה, עם שברים מיוחדים המעידים שהיו קרבן לקניבליזם.7
למרבה הפלא, מתברר שיש מגדולי ישראל הסבורים כי החוקרים בעצם גילו רק עתה את המופיע בתורה. אך תחילה, ביקורת חשובה והקדמה קצרה.
*
ראשית יש לתמוה על המסקנה שהסיקו החוקרים מצורותיהן השונות של הגולגולות המאובנות שנמצאו, כי צורתן מצביעה על שינויים שחלו ברצף הדורות של הקופים החל מקוף אב קדום אחד עד שנוצר האדם. הרבה יותר הגיוני לומר שהיו אלה גזעים שונים של בני אדם שצאצאיהם קיימים היום, או לחלופין זנים של קופים ממשפחת הקופים דמויי האדם, כמו הגורילות והשימפנזים ודומיהם, אשר נכחדו במרוצת הדורות כבעלי חיים רבים אחרים. לא מובן מה מאלץ אנשים משכילים לקבץ מאובנים דוממים שאינם מסוגלים לספר את סיפורם, ולומר: "יצור זה עבר שינוי במבנה גופו, וזה התפתח מזה" (האם מותר לנו לחשוד כי הרצון לסלק את הבורא והוראותיו מחייהם של אותם חוקרים, הוא העומד בבסיס הדחף שהם חשים להמציא תיאוריה חילופית ואפילו אם היא אינה הגיונית? נקודה למחשבה).
התמיהה גדלה שבעתיים, לאור העובדה שיש לאדם תכונות רוחניות הייחודיות לו ואינן בנמצא בכל בעלי החיים, כגון חשיבה גבוהה, כוח בחירה ויכולת דיבור. יכולת זו, להגות אותיות המצטרפות למילים ומשפטים בעלי משמעות, נותרה חידה בעיני החוקרים, והיא לבדה כבר מבדילה את המין האנושי מכל בעלי החיים. לאור זאת, הרבה יותר הגיוני להסיק שמדובר ביצור מיוחד שנברא בפני עצמו, מלומר שהוא התפתח מזן ירוד של בעל חיים, דבר הדורש שינויים מפליגים מאד מהיצור הראשוני, אשר בלתי הגיוני לומר כי הם התרחשו מאליהם ביצור הירוד.8
(צילום: shutterstock)
שינויים אבולוציוניים באדם – היתכן?
מלבד האמור בעניין הדיבור, ישנם גם שינויים פיזיולוגיים בין האדם לשימפנזה, אשר אינם יכולים להתרחש מאליהם בתהליך אבולוציוני. למשל, בגולגולתו של כל בעל חיים קיים פתח הנקרא "החור הגדול", דרכו נכנס חוט השדרה ומתחבר אל המוח. מיקומו של פתח זה משתנה בין בעל חיים ההולך על ארבע לבין האדם ההולך על שתיים. אצל בעלי חיים ההולכים על ארבע נמצא פתח זה בעורף, כדי לאפשר חיבור אל השדרה שמאחורי הראש, ואילו אצל ההולך על שתיים נמצא הפתח בתחתית הראש, כדי לאפשר חיבור לשדרה הנמצאת מתחת לראש. אם הולך השתיים התפתח מהולך על ארבע, איזה מאורע ואיזה תהליך יכול היה לגרום לחור זה שבגולגולת הקשיחה להתחיל לנוע מהעורף ולהגיע אל מתחת לגולגולת?
ושאלה נוספת: לטענת מאמיני תיאוריית מוצא האדם מן הקוף, האדם והשימפנזה הינם צאצאי משפחת קוף קדמון אחד הולך על ארבע, כאשר יש לשער שהצמצום בצמחייה כמאכל במקום מושבה ביער הטרופי שבאפריקה חייב את בני משפחת הקופים לנדוד למרחקים עצומים. וכך, בשל ההליכה המרובה, נוצרו שינויים מהותיים בגופם של הקופים לצורך הישרדותם, עד היותם לאדם, מאחר שנדרשת פחות אנרגיה לצורך הליכה זקופה על שתיים מאשר על ארבע. אם כן, הרי נשאלת השאלה הגדולה שהם עצמם נבוכים בה ואינם יודעים להשיב עליה: מדוע רק בשושלת אחת חלו שינויים אלה, ולא אצל אחיהם השימפנזים? הרי גם הם סבלו ממחסור במזון באותה תקופה קשה?
בהרצאתו בנושא "האבולוציה של האדם" הודה פרופ' יואל רק, מהמומחים הישראליים בתחום, כי אין לתומכי האבולוציה (שהוא נמנה עימהם) תשובה ברורה על שאלה זו.9
גם גילם הקדום מאד של הממצאים, לדעת אותם חוקרים, גיל שנקבע בעיקר על פי בדיקת פחמן 14, נתון בספק מנקודת מבט מדעית, לאחר שהתברר כי בדיקה זו, אשר בתחילה תלו בה החוקרים תקוות כה רבות בכל הנוגע לבירור גילאי ממצאים קדומים, התבררה כבלתי אמינה לאחר שאכזבה בכמה בדיקות.
למשל, בדיקת פחמן 14 שנערכה בכלבי ים בני זמננו נתנה תוצאה שגילם הוא 1300 שנה(!).10כמו כן, רכיכות צעירות חיות נמצאו לפי בדיקה זו בגיל מתקדם של 23,000 שנה...11. קיימות הוכחות נוספות רבות לאי אמינותה של בדיקה זו.
*
לאור זאת, מנקודת מבט מדעית והגיונית, לפנינו הנחות ומסקנות מרחיקות לכת שאינן נכונות, בעוד שלאמיתו של דבר חלק מגולגולות ועצמות אלה שייכות לזני קופים מסוימים, וחלקן שייך לבני אדם בני גזעים שונים, הנבדלים זה מזה במבנה האנטומי (הבדלים המזכירים מאוד את ההבדלים שבין גולגולות המאובנים שנמצאו), ואולי אף לבני אדם חריגים (וכפי שגם כיום ישנם בני אדם אשר נולדו עם שינויים בגולגולותיהם), שחיו בסך הכל לפני מספר אלפי שנים, כאשר מצבם של הממצאים, המעיד לדעת החוקרים על תיארוך קדום מאד, ניתן להסבר במאורע משמעותי שהתרחש בסביבתם, ויצר את מצבם המיוחד בפרק זמן מועט, כמו שכתב המלבי"ם אודות השינוי המהיר שהתחולל בעצמות בעלי החיים שנספו במבול הלוהט ממעיינות תהום רבה שנפתחו, כמבואר בהרחבה בפרק על הדינוזאורים. אלא שמי שאינו מודע או שמתעלם ביודעין מאסון טבע אדיר זה, מעניק לממצאים תאריך קדום הרבה יותר.
בנוסף, חסרים ממצאים כה רבים אשר לפי תיאוריה זו היו אמורים להיות חוליות צפופות ברצף ההתפתחות. בפועל נמצאו רק ממצאים האמורים להיות "תחנות" הרחוקות מאד זו מזו. ההסתברות ההגיונית העולה מכך היא כי מדובר ביצורים שונים המחולקים לזנים ולגזעים, ולא בשושלת אחת של קוף שהפך לאדם. וכבר כתב אחד התומכים הידועים בהתפתחות האדם מהאב הקדום של השימפנזה, פרופ' יואל רק, בגילוי לב הראוי לשבח:12 "חוקריה הראשונים של אבולוציית האדם, ולא רק הראשונים, היו כה להוטים לתעדה ולהוכיחה, עד שהשיבוץ על קו התפתחותו של האדם נכפה על רבים מהממצאים גם מבלי שיתאימו בתכונות גופם התאמה מלאה לאותו הרצף. מאובנים רבים נעקרו ממקום מושבם הנוח על ענפים צדדיים, תוך "אונס" אנטומיית גופם הייחודית, לעיתים במאמץ גלוי ופתטי, בכדי להתאימם איכשהו לקו התפתחותו של האדם. אין ספק שהסירוב, שהוא אנושי כל כך, לוותר על התהילה והפרסום של מוצאי פיתקנתרופוס האגדי, שיחק גם הוא תפקיד לא קטן בפרקטיקה זו".
ועדיין לא דיברנו על זיופי ממצאים המתפרסמים מפעם לפעם, לאחר שדבר זיופם על ידי חוקרים תאבי תהילה ופרסום נחשף ברבים, כמפורט בספר "המהפך 2" פרק "מוצא האדם".
(צילום: shutterstock)
*
האמת היא כי דעתו האישית של כותב השורות הינה, כאמור עד כאן, שכל ממצאי מאובני הגולגולות והשלדים הינם בני פחות מששת אלפי שנה. אולם לבעלי האמונה המוחלטת בחוקרים ובמסקנותיהם אודות גילם הקדום של הממצאים הללו, וסבורים כי מסקנות אלה עומדות בהכרח בניגוד לתורת ישראל, מן הראוי להציג כאן את פסוקי התנ"ך ומדרשי חז"ל, אשר לדעת אחד מגדולי מפרשי המשנה, הרב ישראל ליפשיץ בעל ה"תפארת ישראל", לא רק מפריכים את הסתירה לכאורה, אלא גם הקדימו באלפי שנים את תגליות החוקרים.
*
מהכתוב בתנ"ך:13 "זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר", למדו חכמינו ז"ל כי התורה ניתנה לאחר אלף דורות. חז"ל מוסיפים ומבארים כי אמנם בעידן הנוכחי התורה ניתנה לאחר עשרים וששה דורות בלבד מאז אדם הראשון אשר נברא עפר מן האדמה, וכפי שעולה מסדר הדורות במקרא (אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך, נח, שם, ארפכשד, שלח, עבר, פלג, רעו, שרוג, נחור, תרח, אברהם, יצחק, יעקב, לוי, קהת, עמרם, משה), אולם היו עוד תשע מאות ושבעים וארבע דורות בעולמינו, בעידנים שקדמו לעידן הנוכחי. וכשמחברים את כל הדורות מתקבלת התוצאה: אלף דור.
הנה לשון המדרש14 על הפסוק:15 "זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף": "'זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ': אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שהיו קודם לבריאת עולם ונשטפו כהרף עין בשביל שהיו רעים... ואחר כך ברא אלהים את השמים ואת הארץ".
כלומר, לעידן הנוכחי קדם עידן אחר, בו חיו בני אדם בעלי בחירה, אשר עקב מעשיהם הרעים נכחדו על ידי ש"שנשטפו כהרף עין", ואחר כך התחיל סדר עולמי חדש, בו עוסקת התורה בפרשת הבריאה. וזהו שאמרו חז"ל במקום אחר16 "שהקב"ה היה בורא עולמות ומחריבן בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו". יצויין כי המילה "בריאה" שכאן מתייחסת להוצאה החוצה מהכח אל הפועל (בר=חוץ). כלומר, העולם נברא בתחילה יש מאין, ומאז עבר חורבן מוחלט ושוב הוצאת חיים חדשים מן האדמה, כמבואר להלן.
עוד מוסיפים חז"ל כי באות אל"ף שבה נפתח מעמד הר סיני במילים "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ"17, נרמז כי התורה נתנה לאחר אלף דורות. הנה לשון המדרש:18 "עשרים וששה דורות היתה האל"ף קוראת תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא. אמרה לפניו: ריבונו של עולם, אני ראשונה של אותיות ולא בראת עולמך בי? אמר לה הקב"ה: העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה, שנאמר:19 'ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ' וכו'. למחר [בעתיד] אני בא ליתן תורה בסיני, ואיני פותח תחלה אלא בך, שנאמר:20 'אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ'. רבי הושעיא אומר למה נקרא שמו אל"ף? שהוא [הקדוש ברוך הוא21] מסכים [לתת את התורה] מאֶלֶף. שנאמר:22 'דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר'".
אמנם ישנה דעה האומרת כי דורות אלה היו אמורים להיברא ולא נבראו,23 אולם לדעת ה"תפארת ישראל" הדברים כפשוטם ממש (וכמשמעות המדרש הנ"ל), והוא מבאר כי כשם שבימי בראשית בעידן הנוכחי החל הסדר בעולם שלב אחר שלב, כאשר כל שלב מתוקן יותר מקודמו, כך בעידנים שקדמו לעידן הנוכחי, כשברא האלוקים עולמות והחריבם,24 בכל עידן נברא עולם מתוקן יותר מקודמו.25 בעידנים הראשונים נבראו יצורים ירודים, ולאחריהם יצורים נעלים יותר (אך לא התפתחו מהראשונים כטענת האבולוציה, אלא נבראו בפני עצמם), עד שנברא יצור אנושי אשר אמנם היה נעלה מהיצורים שקדמו לו ובעל כח בחירה, אך עדיין לא הגיע לדרגת נזר הבריאה, האדם הנבון והנעלה, אשר נברא מעפר רק בעידן הרביעי, בו ניתנה התורה אשר האירה את העולם. עידן רביעי זה מקביל ליום הרביעי, בו נבראו המאורות.
הנה תקציר דברי ה"תפארת ישראל" (בתרגום המילים הארמיות ובעיבוד לשוני קל)26.
מובא בבראשית רבה:27 'ויהי ערב ויהי בקר. אמר רבי אבא: מכאן שהיה סדר זמנים קודם לזה [של ששת ימי בראשית. שהרי נאמר 'ויהי' ערב, לשון עבר]. מלמד שהיה הקדוש ברוך הוא בורא עולמות ומחריבן [ובהם כבר היו זמנים]'. וכדי למסור לנו הבטה והשקפה עגולית [כללית] על הענין, גילה לנו רבינו בחיי סוד נעלם בשם המקובלים בפרשת בהר, בפסוק ושבתה הארץ שבת לה', שזה ירמוז על סוד נפלא, שיהיה העולם נבנה וחרב וכו' [ובכל שמיטה ושמיטה של שבעת אלפים שנה יהיה העולם נברא בשלימות יותר מבתחילה, עד שלבסוף יחזרו כל נצוצי הקדושה שהושפעו מהקדוש ברוך-הוא בתחילת בריאת העולם לתוך הגופות הגשמיים, כדי שישלימו את עצמם בעצמם, ובסוף יחזרו מושלמים בתכלית השלמות כרצונו יתברך. וזהו תכלית כל התכליתות לבריאת העולם]. וסוד ה' ליראיו נמסר להם שאנחנו כעת בהקפה הרביעית, שהוא כנגד יום הרביעי שבו העמיד הקדוש ברוך הוא מאורות בעלם, ולכן גם בהיקף זה עלה אור התורה היא השמש המאירה בכל העולם.
סוד נפלא זה נכתב באר היטב בפרשה הראשונה בתורתנו הקדושה. בראש התורה נאמר:28 "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ". ויש להקשות למה לא הוזכר בתורה הציווי לבריאתם. ורק אחר כך כתוב הציווי "יהי רקיע". ועוד, הפסוק "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" מיותר לגמרי, שבודאי לפני בריאת הצמחים והברואים הייתה הארץ תֹהוּ וָבֹהוּ ומה התחדש לנו בכך.
אמנם פה גילתה לנו תורתנו הקדושה טפח מהסוד הנפלא שהזכרנו: שהעולם הנוכחי אינו קיים בפעם הראשונה, אלא בריאת יסודות החומר כבר קדמה לו בעולמות שהיו. וזהו שסיפרה התורה: 'בראשית', בתחילת העולם הראשון שהיה, ברא אלהים את השמים ואת הארץ. וכאן דילגה התורה על כל אשר התרחש בעולמות שקדמו, לפי שלנו לא נפקא מינה בזה [לא יוצא כלום מזה] כלל. אבל סיפרה לנו שלאחר שחרב העולם שקדם לנו, בתחילת העולם הנוכחי הארץ הייתה תוהו ובוהו מהחורבן הקודם, ללמדנו שחורבן העולם הקודם לא היה על ידי שנעלם מהמציאות לגמרי, אלא רק שעל ידי הרצון העליון קיבלה דחיפה ברוח סועה וסערה עושה דברו, ונתבלבלו סדרי הטבע הקודם באש ובמים, ונתהווה חושך על פני תהום [אלו הם המים שהציפו את פני כל העולם].
ואחר כך התחילה התורה לספר מעתה את סדר הבריאה העכשווית, בה כל יום היה הכנה לחברו.
וזוהי סיבת האות ב' הגדולה הנושאת ארבעה תגים, בה מתחילה התורה. ונמסר לנו מהמקובלים שארבעת התגים מרמזים שכבר קיים העולם זו הפעם הרביעית. והאות ב' הגדולה, שמספרה בגימטריה שתיים, מרמזת שהגדול שבבריאה, האדם, נמצא פה בפעם השניה.
ואותם בני האדם שכבר חיו בעולם הקדום שחרב, הם הם התשע מאות ושבעים וארבעה דורות שהוזכרו בדברי חז"ל שנבראו לפני בריאת העולם העכשווי בו נברא אדם הראשון. ואמרו חז"ל שהיה ראוי שתינתן התורה מיד בתחילת בריאת העולם העכשווי, שהיה אמור להיות בסוף אלף הדורות של העולם הקודם, אבל לפי שאנשי העולם הקודם קלקלו מעשיהם ביותר, הושמדו לפני תום השנים שהוקצבו לאותו עולם, ונותרו עוד עשרים וששה דורות שחסרו ממנין האלף דור, שבסופם תינתן התורה, ככתוב:29 "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר". וחזרו והושלמו מאדם הראשון ועד משה רבנו, שהם עשרים וששה דורות: עשרה דורות מאדם ועד נח, ועשרה דורות מנח ועד אברהם, וששה דורות מאברהם ועד משה רבנו. לכן לא ניתנה התורה מיד בבריאת העולם. וזהו שנאמר:30 "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל. וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל". שעוד בטרם ההרים הנראים לעיננו נוצרו, כבר נברא העולם. ומהעולם הקדום בו חיו בני אדם, ועד העולם הנוכחי בו אנו חיים, אתה אל. שרק בני האדם יכולים לקוראו בשם "אל". ולפי שברוב חסדיו "לא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח",31 חוזר ומביא את כל נשמות אותם תתקע"ד דורות לעולם הזה המתוקן יותר, שעתה יהיה להם קל יותר לתקן עצמם. וזהו שנאמר בפסוק "וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל", שהשגחתך ברחמיך תלווינו מעולם לעולם, להדריכנו במעגלי צדק.
עד כאן תקציר דברי ה"תפארת ישראל".32
(צילום: shutterstock)
*
נמצא שהנבוך בשאלות ממצאי האדם הקדום, משום היותו בטוח לחלוטין בתיארוך החוקרים, ימצא מרגוע לנפשו ואף תחזק רוחו ואמונתו בתורת ישראל, בראותו בדברי ה"תפארת ישראל" את פסוקי התנ"ך ודברי חז"ל המבארים עניין עלום זה, ואף מקדימים זמן רב את ממצאי המדענים ואת מחקריהם בדורות האחרונים.
לסיום פרק זה, חובה עלינו לחזור ולציין כי הדברים האמורים כאן הינם על פי כמה מדרשי חז"ל, ועל פי ביאורו של בעל ה"תפארת ישראל" ועוד מגדולי ישראל.33 אולם לשון התלמוד34 הוא: "אלו תשע מאות ושבעים וארבע דורות שקומטו [שנגזר עליהם] להיבראות קודם שנברא העולם, ולא נבראו. עמד הקדוש ברוך הוא ושתלן בכל דור ודור". ולשון מדרש תהלים35 הוא: "תשע מאות ושבעים וארבעה דורות מה שהיה ראוי לעמוד מהם נמחו בדור המבול [כלומר, מלכתחילה היו אמורים כל אלה לבוא לעולם ורק אז, לאחר אלף דור, הייתה עתידה התורה להינתן לאנושות. אולם מאחר שבאמצעות כוח הבחירה שבידו גרם האדם בדור המבול לשינוי סדרי בראשית, דורות רבים אשר היו אמורים לבוא לעולם על פי התכנון המקורי של הבריאה נמחקו מן ההיסטוריה האנושית, יחד עם קיצור תוחלת חיי האדם]. שכן אמר הקב"ה לתת את התורה לאלף דור, ואתה מוצא עשרה דורות מאדם ועד נח, ועשרה מנח ועד אברהם, ומאברהם ועד משה ששה דורות, הוי: דבר צוה לאלף דור. ואין 'דבר' אלא תורה, שנאמר36 'וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר'." מדרשים עמוקים אלה טעונים הסבר, אולם חובתנו להציגם בפני הקורא. וכבר לימדונו רבותינו ז"ל37 כי "אלו ואלו דברי אלקים חיים".
יהיה אשר יהיה, לנו ברור כי מוצא האדם אינו ביצור ירוד קדום בן מיליוני שנים ואף לא בן עשרות אלפי שנים, אלא אנו מצאצאיו של האדם הראשון הנעלה, אשר נוצר מן האדמה לפני אלפי שנים בודדות בלבד, ככתוב בסוף פרשת הבריאה:38 "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה". והרי כל השתלשלות הדורות והמאורעות ההיסטוריים המרכזיים מאז נוצר אבינו הראשון ועד היום, מצוי הוא בידינו, עַם התנ"ך.
__________________________________________________________________
1. בראשית ב, ז.
2. בראשית ב, יט.
3. ראה על כך בספר "הצופן" פרק "שמות בעלי חיים" עמ' 326.
4. ראה בראשית ב, טז; ג, ט-יב.
5. Ian Tattersall, The Fossil Trail (New York: Oxford University Press, 1995), p. 244.
6. Fernandez-Jalvo et al,Yolanda 1996, 'Evidence of Early Cannibalism', Science, 271 (Jan 19, 1996), p. 277-278, p. 277.
7. Campbell, Bernard, Humankind Emerging (Boston, 1985: Little, Brown
and Co.), p. 404-405.
8. על הפלא העצום שבדיבור האנושי ראה בהרחבה בספרי "הצופן" עמ' 8-12.
9. בהרצאתו בנושא "האבולוציה של האדם" במחלקה לאנטומיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר בתל אביב בתאריך 5.11.2003.
10. .Antarctic Journal vol. 6, Sept-Oct 1971, pg. 211
11. .Science vol. 141, 1963, pg. 634-637
12. "מחשבות" – מדע ומיתוס, גיליון 67 אפריל 1995.
13. דברי הימים א', טז, טו.
14. מדרש תהלים, מזמור צ, יג.
15. תהלים צ, ה.
16. בראשית רבה (וילנא) פרשה ט, ב.
17. שמות כ, ב.
18. בראשית רבה (וילנא) פרשה א, י.
19. משלי ג, יט.
20. שמות כ, ב.
21. כמבואר בילקוט שמעוני (בראשית, רמז ב) "למה נקרא שמו אל"ף? שהקב"ה מסכים ליתן תורה לאלף דור שנאמר: דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר".
22. דברי הימים א', טז, טו; תהלים קה, ח.
23. ראה שבת פח, ב; בראשית רבה פרשה כח, ד. ועיין עוד במדרש תהלים קה, ג.
24. מדרש רבה בראשית, פרשה ג, ז: "...מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו".
25. "ולא היה זה דרך ניחום [חרטה] ושינוי רצון [של הבורא], אלא דרך זיכוך [שלב אחר שלב, כשכל שלב זך ומעולה מקודמו], עד שיצא [שנעשה] העולם כמו שהוא עתה, שיהיה לו קיום". פי' מהרז"ו, מדרש רבה, בראשית פרשה ה, ז.
26. "דרוש אור החיים", עמ' 8. (נדפס בסוף מסכת סנהדרין, במשניות עם פירוש תפארת ישראל).
27. מדרש רבה בראשית פרשה ג, ז.
28. בראשית א, א-ב.
29. דברי הימים א', טז, טו; תהלים קה, ח.
30. תהלים צ, ב.
31. שמואל ב פרק יד, יד.
32. לאור דברי התפארת ישראל יש לציין כי המבואר בפרק "תורת היחסות וגיל העולם" הינו לפי "היה בורא עולמות ומחריבם" על פי רובד הסוד, שהמדובר הוא במהלכים רוחניים. אולם לפי רובד הפשט, שקדמו עידני עולמות חומריים לעידן עולמינו וכדברי רבינו בחיי והתפארת ישראל, וממצאי המאובנים שייכים לעידנים הקודמים, הדברים בפרק הנ"ל יהיו אמורים על הבריאה הבראשיתית של העידן הראשוני. אמנם נראה מאד לומר שהם נכונים גם באשר לעידן הנוכחי, שכן בתהליך הבריאה החדשה של צמחים וחיים וסדר עולמי חדש בעידן זה, הזמן זרם באופן שונה מזרימתו העכשווית, כמבואר שם.
33. לדעה זו הסכימו גם מהרש"ם רבי שלום מרדכי שבדרון בספרו "תכלת מרדכי", בראשית ב; הרב יצחק הוטנר בעל ה"פחד יצחק"; הרב אליהו אליעזר דסלר בעל ה"מכתב מאליהו", ועוד.
34. חגיגה יג, ב.
35. מדרש תהלים קה, ג.
36. שמות פרק כ, א.
37. עירובין יג, ב.
38. בראשית ב, ז.