דתות

מה החמאס מנסה להשיג במלחמתו בנו?

איזו סיבה "טבעית" יכולה להיות לחמאס לרצות להילחם בישראל? הם שונאים אותנו יותר ממה שהם אוהבים את ילדיהם. הייתכן?

שתף במייל
| כ"ו סיון התשפ"א |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

כידוע, ישראל לא מעוניינת במלחמה עם איש, ומבקשת אך לחיות בשקט עם העמים סביבה. ברם, עמים רבים סביבה דורשים את השמדתה. והחלק המעניין הוא: אין הם דורשים השמדת אף עם אחר בעולם, מלבד את עם ישראל.

החמאס אינו ארגון בעד פלסטין, שהרי מטרתו אינה להגן על תושביו או לקדם אותם. גולדה מאיר אמרה פעם: "יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו".

שונאי ישראל של דורנו אינם יודעים גבול בשנאתם, מוכנים להקריב את חייהם ושלום ילדיהם במטרה לפגוע בנו. טרור חסר היגיון שכזה יכול להזכיר לנו רק את מעשה עמלק, שהיה מוכן להקריב עצמו במטרה להשמיד את זרע ישראל. בתופעה לא-טבעית שכזו אי אפשר להלחם ולא לעשות עמה שלום. בין הפסקת אש להפסקת אש, אנו ממתינים לירי הבא.

המדינה לא באמת עצרה את החמאס, וגם לא את כל ארגוני הטרור שמתכוננים למלחמה הבאה בישראל. כמו גידול סרטני ממאיר, שחוזר שוב ושוב לאחר שנכרת, כך ארגוני הטרור ימשיכו לייצר עוד מחבלים וטרוריסטים שכל מטרתם להשמיד את עם ישראל.

שאלתי עצמי שוב ושוב במהלך המלחמה האחרונה, מה עשויה להיות המטרה ה"הגיונית" של ארגון החמאס בתקיפת ישראל? בכל זאת, ההשגחה העליונה פועלת דרך הטבע, ולכאורה צריכה להיות גם סיבה "טבעית" לאירועים שהקב"ה מגלגל אלינו.

מה עובר בראשו של איש חמאס? האם תעלה על דעתו הסברה המוזרה, שבעקבות יריית אלפי רקטות, יחליט עם ישראל פה אחד לנטוש את ארצו, לקפוץ אל הים התיכון, וישאירנה שוממה עם כל הערים והבניינים? לאחר שגזל את חייו של עוד ילד יהודי תמים משדרות, מה חושב איש החמאס להשיג במלחמתו האינסופית?

(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

מאחורי כל מלחמה, כך הסברה הפשוטה אומרת, ישנה מטרה - ניצחון משוער כלשהו שכל צד חושב להשיג. אך אם אין אפשרות לניצחון, אין טעם בהריגת אנשים לחינם. כך אומר ההיגיון הישר, אך מה קורה כאשר אין היגיון? מה קורה כאשר שנאה עיוורת וחסרת מעצורים היא שמניעה את גלגלי המלחמה וההרג הבלתי פוסק ביהודים?

לאחר שגרמניה הנאצית הפסידה במלחמת העולם השנייה, המשיכו הנאצים במחנות ההשמדה לרצוח יהודים במהירות. אף על פי שידעו שלא ישיגו עוד את מטרתם בכיבוש העולם, ולא יצליחו להשמיד את עם ישראל, בכל זאת הקדישו את זמנם האחרון בעולם הזה כדי להרוג עוד ילד יהודי.

הסיפורים על שנאתו חסרת-הגבול של עמלק היתה יכולה להראות לנו אגדית, אלמלא ראינו את התגשמותה בכל דור.

כאן אין הקב"ה פועל פועל דרך הטבע, אלא מראה לנו במוחש את נבואותיו.

בסמל של ארגון החמאס מופיע איור של ארץ ישראל השלמה, ושתי חרבות מעטרות את מסגד אל-אקצא בירושלים. במוטו שלהם נאמר: "מלחמת הקודש היא דרכנו, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותינו".

בל נשלה את עצמנו שאזרחי עזה יהיו פתוחים למשא ומתן על שלום, על בחירות דמוקרטיות, ועל שיקום אזרחים במטרה לעצור את ההרג הבלתי פוסק. הבה נזכור שארגון הטרור פת"ח לא היה טוב יותר: על דגלו של הפת"ח מצויירות שתי ידיים שאוחזות בכלי נשק, אקדחים ורימונים, ומאחוריהם ציירו בגאווה את כל ארץ ישראל השלמה ומתחתיה ההכרזה: "שחרור פלסטין - מהפכה עד לניצחון". הפת"ח תומך בסתר בארגוני הטרור הפלסטינים, והוא למד מעראפת כיצד לשקר לעולם, לדבר בפה על שלום ובו בעת להפעיל טרוריסטים ומחבלים בסתר. כל ההבדל בין החמאס לפת"ח הוא בשיטת הפעולה. היהודים עומדים ככבשה הצריכה להגן על עצמה מזאב ומאריה, אך שניהם מבקשים לטרוף אותה. הזאב אינו טוב מהאריה. החמאס והחיזבאללה לפחות מראים את פרצופם האמיתי לעולם.

הסכמי אוסלו ומסירת נשק לארגונים בעזה לא הועילו לקידום השלום, וכך גם לא מסירת עזה, וגם לא מסירת גוש קטיף, שרק קירבו את הטרור לישראל. לאנשי הטרור עדיין אותה מטרה - להשמיד את עם ישראל. למרות שמטרתם לא תושג לעולם, ימשיכו להלחם רק כדי להרוג עוד ילד יהודי משדרות.

מצבנו היה דומה אילו היינו מנסים לערוך הסכם שלום עם גרמניה הנאצית... כך טוענים אנשי החמאס: "אנו רוצים במוות, כמו שהיהודים רוצים בחיים".

שנאתם מובילה לאבדות בנפש וברכוש, אך הם ממשיכים להלחם בכל כוחם בישראל רק כדי לאבד חיים.

עם ישראל נמצא במצב שאף אומה בעולם לא נמצאת בו: עם ישראל רוצה בשלום, בעוד מדינות אחרות רוצות בהשמדתו המוחלטת ללא תנאים.

למצב הבלתי אפשרי שבו אנו חיים יש לקח גדול ללמד אותנו. דווקא משום שאין הרציונל מסוגל לפענח את האנטישמיות החדשה בעידן המודרני, רואים בה את התגשמותה של נבואה על-טבעית מול עינינו.

 

כיצד שנאתו של הנאצי או איש החמאס, יכולה להחזיר יהודי בתשובה?

בפרקי התהילים שקראנו למען החיילים, נאמר: "מאיש חמסים תנצרני, אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות" (פרק ק"מ, ג'), ובפסוק דומה: "ראה אוייבי כי רבו, ושנאת חמס שנאוני" (פרק כ"ה, י"ט), "מפלטי מאוייבי... מאיש חמס תצילני" (פרק י"ח, מ"ט). המילה "חמס" בתורה, פירושה גזל ורשע קיצוניים. האם זהו צירוף מקרים שארגון הטרור הנלחם בנו בחר לכנות עצמו בשם "חמאס"? הנני מתאר לעצמי כיצד לאחר בוא הגאולה והמשיח, נספר יום אחד לנכדינו על ארגון כמו החמאס, והילדים הקטנים ישאלו אותנו בתמימות: "אבל סבא, האם אנשי הטרור באמת כינו את עצמם בשם 'חמאס', או שזה רק פירוש משלנו?".

הידעתם, לדוגמה, שהפלסטינים מכנים את עצמם בשם "פלסטינים", רק מפני שהם רוצים להזדהות עם הפלישתים הקדומים, עם רשעים כמו גוליית הפלישתי שנלחם בדוד המלך? מעניין גם לציין שהכינוי "פלישתים" לפי התורה, פירושו "פולשים". ספר דברים (פרק ב', כ"ג) מתאר אותם כקבוצה שהשתלטה על שטחים בסביבות עזה. האם זהו צירוף מקרים שהעם המכנה את עצמו כיום בשם "פלסטין" נלחם בנו מעזה?

האוייבים שלנו אולי חדשים, אך הם מייצגים מלחמה עתיקה מאוד, ויום יבוא שבו נספר לנכדים ולנינים על הקשר המפתיע הזה, שכבר מזמן היה צריך להדליק נורה אדומה אצל כל אדם חושב.

התורה ניבאה את מצבו של עם ישראל לפני 3300 שנה, ואת הסיבה האמיתית לאנטישמיות: "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" (ראו רש"י לבראשית ל"ג, ד'). אך מנגד לכל אויבינו, מסר לנו הקב"ה הבטחה נצחית, שנוגעת במיוחד לתקופתנו, היא תקופת אחרית הימים, וזו ההבטחה שרק אם נלך בדרך התורה והמצוות, יניחו לנו הגויים בעולם לנפשנו, ויקבלו את קיומנו בשלום: "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" (דברים ד', ל').

הדרך היחידה להשיג שלום לישראל, וגאולה לעולם כולו, היא באמצעות קירוב לבבות ושמירה על סממני יהדותנו - התורה והמצוות. בדור קשה זה, כל מצווה נוצצת יותר מיהלום, וכל אחד צריך להתחזק במה שיוכל למען ישראל.

בשונה ממה שאומות העולם חושבות עלינו, בשל השנאה הלא טבעית שיש בלבן, עם ישראל תמיד היה הרחמן שבכל העמים. מאז ומתמיד ביקש עם ישראל שלום, ומעודו לא יצר אימפריה המנסה להשתלט על העולם (בשונה מכל עם גדול אחר: המצרים, הפרסים, הבבלים, היוונים, הרומאים, הנוצרים, המוסלמים, הגרמנים ואפילו הצרפתים).

בתורה הבטיח הקב"ה שיתן בליבם של היהודים רחמים יותר מכל אומות העולם: "ונתן לך רחמים ורחמך" (דברים, פרק י"ג, י"ח). הקב"ה נותן בלבנו רחמים, ומרחם עלינו בזכות שאנו מרחמים על הבריות. כך אמרו חז"ל: "שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים" (יבמות דף עט, עמוד א'). עוד אמרו: "המרחם על הבריות, בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו" (ביצה דף לב, עמוד ב'). בספר החינוך נאמר: "ישראל רחמנים בני רחמנים" (ספר החינוך, מצוה תצ"ח).

שמעתי פעם על פרופסור יהודי מבוגר, שטען שהסיבה שהכי קירבה אותו ליהדות בחייו היתה גרמניה הנאצית. כיצד? הוא הסביר שאם הנאצים הם שלוחי השטן, הרשעים הגדולים ביותר שידע העולם, ומטרתם החשובה ביותר היתה להשמיד את זרע ישראל, אין הוכחה טובה מזאת שאנו עם ה' הנבחר, שליחי הצדק והאמת בעולם. כי הרשע המוחלט תמיד נלחם בטוב האמיתי.

כך אמר היטלר ימ"ש: "אמנם כן, ברברים אנו, תואר כבוד הוא לנו - אני משחרר את בני עמי מחזיון שווא שנקרא 'מצפון ומוסר', כי שני מומים הטילה היהדות בבני אדם: בגוף על ידי המילה, ובנפש על ידי המצפון, שאינו אלא המצאה יהודית... המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו, בין שני המחנות הללו בלבד, בין הגרמנים והיהודים. כל השאר אינו אלא מראית עין כוזבת" (ע"פ הרמן ראאושינג, "שיחותי עם היטלר". מצוטט באנציקלופדיה העברית, ערך אנטישמיות עמוד 530).

כך טוענים אנשי החמאס: "אנו רוצים במוות, כמו שהיהודים רוצים בחיים".

ואם כך מדברים שונאינו הרשעים ביותר, הבה נכיר את מקומנו האמיתי כעם הצדיק ביותר, עם השם. נתגאה ביהדותנו, ובזכותה נגאל.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה