חדשות בארץ
פוסט מרגש: "אהרן הכהן מגיב – וידום אהרן. זהו! עכשיו דממה. בואו ננצל אותה"
"יש רגעים שאף דובר ושום מילה לא יוכלו לתאר, להבין או לנחם. האינסטינקט האנושי דורש הסברים ותשובות לכל דבר ובכל רגע כאילו כביכול האנושות בשליטה מלאה וכשמשהו לא מובן - אז מישהו טעה": אחד הפוסטים המרגשים שנתקלנו בהם ברשת, לאחר האסון
- שירה דאבוש (כהן)
- כ"א אייר התשפ"א
פוסט שכתב בחור בשם מוטי כץ מ'נפש יהודי', מרגש את הרשת: "שישי בבוקר, ריח של מדורות. גחלים לוחשות ושאריות מסיבות ליל לג בעומר עדיין באויר. אך בשונה מכל שנה הכל שקט. דממה זועקת. קול דמי אחינו זועק אלינו מאדמות הר מירון. תמונות של אבות שמוסרים את שארית נשמת אפם למען הצלת ילדיהם, צוותי כוחות הבטחון המסורים שצריכים להחליט בשברירי שניה את מי למשוך/להציל קודם ובעצם לחרוץ את גורל האחר. זעקות ילדים שמחפשים נואשות את אבותיהם.
"והשמש שמתעקשת לזרוח. לצד מספרים בלתי נקלטים. ארוע רב נפגעים: 45 הרוגים 150 פצועים, ועשרות נעדרים. לצד מאות פגועי הלם וטראומה שרק לאחרונה אנו מעכלים את המשמעות. שוב פעם אנחנו באירוע דרמטי והיסטורי. האסון האזרחי הגדול בישראל. כאילו לא הספיקה לנו השנה האחרונה והקורונה. כאילו חסר לנו משהו ברזומה.
דממת מוות! מה אפשר לומר? מה צריך לומר? מה צריך/כדאי לעשות? במקורותינו מסופר (ויקרא פרק י') על אהרן הכהן – הכהן הגדול הראשון של האומה שביום השמח בחייו לאחר כל ההכנות וההתרגשות, יום חנוכת המשכן, איבד את שני בניו הכהנים נדב ואביהוא בבואם לעבודת הקודש הנעלית ביותר - הקטרת הקטורת. משה רבינו מנהיג האומה בא לבשר לאהרן על הטרגדיה הבלתי נתפסת , על האובדן ביום הכי קדוש במקום הכי קדוש והבנים הכי יקרים. אהרן הכהן מגיב – וידום אהרן. זהו! דממה!
"יש רגעים שאף דובר ושום מילה לא יוכלו לתאר, להבין או לנחם. האינסטינקט האנושי דורש הסברים ותשובות לכל דבר ובכל רגע כאילו כביכול האנושות בשליטה מלאה וכשמשהו לא מובן - אז מישהו טעה. התורה מלמדת אותנו שיש רגעים שכדאי להתנתק מהדחף האנושי הזה מדחף השליטה הירוצים וההסברים. יש רגעים שהשתיקה האינטימית הזו חזקה מכל דיבור ומרגשת מכל מנגינה. השתיקה הזו מביאה להתבוננות עצמית. להתייחדות, לחיבור והזדהות".
ממשיך כץ ומתייחס בפוסט שלו גם לצורך למנות את הגורמים המתאימים שיסיקו מסקנות וידאגו שהאירוע המצער לא יחזור על עצמו. "נכון, בבוא היום, הגורמים האמונים ישבו ויחקרו, יסיקו מסקנות ובעיקר ידאגו שלא יקרה שוב. בדיוק כמו אצל אהרן הכהן שהתורה מלמדת אותנו מסקנות ותובנות ממות בניו.
אבל עכשיו, דממה!
בואו ננצל את רגעי הדממה המרגשים והמחברים האלו למחשבות טובות, מעשים טובים, למצוא את המאחד בינינו שכל כך התרחקנו ממנו בתקופה האחרונה, את הערבות והסולידריות ההדדית כי כשאנחנו יחד השתיקה שלנו מנצחת", הוא מסכם.