פעילות הידברות

"חשבתי על העובר שלי, נהיה לי שחור בעיניים"

המכתב הבא הוא כל מה שלא טוב: סיפור טראגי קלאסי עם כל האלמנטים של מצוקה נוראית, ילדים רעבים, ותחושת חוסר אונים

  • ג' ניסן התשפ"א
תמונת אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)תמונת אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)
אא

אני באה מרקע משפחתי מורכב. אמא שלי נכה, לא מסוגלת לעזור, לא מסוגלת לפרנס, ובעיקר: חייבת סיוע על כל צעד. צריכה ליווי לכל מקום.

אני אמא חד הורית, אם לשני ילדים מתוקים, שבמצב שלי די מורכב לגדל אותם. מורכב אמרתי? קשה מאד.

קשה, כי אני לא יכולה לפרנס את המשפחה שלי לבד. לא יכולה גם לגדל את הילדים, גם לעבוד במשמרת מלאה, וגם לעזור לאמא שלי, לסעוד אותה, לתמוך בה. הכל ביחד גדול עלי. ואני מרגישה לפעמים שכוחותי אוזלים לי לאט-לאט. אין לי כוח. אין לי כסף להחזיק את כולם, לפעמים אין לי בשר לארוחת צהריים, ואנחנו מסתפקים בתוספות עלובות ודלות אנרגיה.

לא פעם אנשים מרימים לי גבה ושאולים בתדהמה, איך את מסתדרת? ואני עונה - כיף לנו.

והאמת, לא בדיוק כיף, נכון יותר להגיד שעצוב לנו.

כי רק בתקופה האחרונה נכנסתי להריון לא מתוכנן. הרגשתי שעולמי חרב עלי. עם שני ילדים אני לא מסתדרת, והבחור שהכרתי בכלל ברח. לא רצה להכיר לא בי ולא בעובר.

ואני נשארתי עם ההיריון, עם הילדים, עם החוסר הנורא בארונות המטבח, עם העזרה לאמא שלעולם לא נגמרת. ובשתי מילים: קרועה משני הצדדים.

ו.....אז הגיעה העזרה.

כל כמה זמן, כשהקושי כבר עלה על גדותיו, כשכבר לא יכולתי לשאת יותר, הם הופיעו. האירו לי את היום-יום. בזכותם הלכתי לערוך קניות, וחזרתי עם עגלה מלאה במוצרים. בזכותם הארונות התמלאו במצרכים חיוניים, ויכולתי להאכיל את הפיות הקטנים באוכל מזין.

בפורים לא יצאתי לקניות, כי לא היה לא עם מה לשלם. והילדים, כל אחד כבר רצה לקנות ממתקים למשלוח מנות לחברים.

ואז הגיע שליח בלתי מזוהה, עם קסדה על הראש, דפק בדלת, הגיש מעטפה - והבית התמלא כולו אורה. את פרצי השמחה ששטפו בן רגע את הבית, אני לא יכולה לתאר לכם. הלוואי והייתם יכולים לראות. זה החזיר לנו את הצבע ללחיים. הרגשנו שמישהו באמת דואג לנו ולא עוזב אותנו לרגע.

ומה שהכי רציתי לבשר לכם: הבחור שהכרתי חזר אלי, רוצה להתחתן...

הוא ראה שאני מצליחה לנהל בית. הוא הבין שאני בחורה חזקה, בחורה שיכולה לעמוד גם מול משברים ולא נשברת, מצליחה להתרומם.

והיום אנחנו עומדים לקראת חתונה.

מי היה מאמין.

וזה הכל בזכות... בזכות העזרה והסיוע שלהם.

בזכות הלב החם והגדול שיש להם. בזכות העיניים הרגישות שלהם, שמצליחות לזהות מצוקה ולהושיט יד לעזרה.

בזכות מחלקת החסד הנפלאה של הידברות, שמתמסרת לכל משפחה כאילו היא המשפחה היחידה ברשימה. אני בטוחה שעוד רבות כמוני מרגישות את זה.

בלעדיהם אני לא יודעת איפה הייתי מוצאת את עצמי היום. כנראה כבר זרוקה ברחוב עם כל ילדי. היום אני מרגישה שהחיים חזרו למסלולם, ואני הופכת למאושרת יותר.

על כל אלו, ועל אלו שיבואו אגיד לכם, מלאכי החסד של הידברות רק מילה אחת: תודה.

תודה מעומק הלב.

תודה בשם ילדי שלא יודעים אפילו למי צריך להודות.

תודה.

פרויקט "מתנות לאביונים מאחורינו. בזכותכם הארנו למשפחות רבות את הלב ואת היום.

עכשיו תפתחו שוב את הלב, והפעם לפסח. תדאגו לאלה שאין להם, שגם הם יוכלו לחגוג.

כאן בלינק ההתרמה תוכלו לאמץ אורח, משפחה, ולדעת שלא השארנו משפחות רעבות לחג.

 

תגיות:קמחא דפסחאפסח

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה