עמרם – קווים לדמותו של אבי משה רבנו, עמרם

1. עמרם היה נכדו של לוי, בנו של יעקב אבינו. הוא היה אביהם של משה רבנו, אהרן הכהן ומרים הנביאה. הוא היה נשוי ליוכבד, בתו של לוי - שהייתה דודתו של עמרם. הדבר לא היה אסור משום שהיה זה טרם מתן תורה.
עמרם היה למנהיג הדור של בני ישראל בתקופת שיעבוד וגלות מצרים.

2. הזוהר מסביר את מהות שמו של עמרם המורכב משתי המילים: "עם" ו"רם". כלומר, שמו מציין כי הוא יזכה לילדים שהיו למרוממים וינהיגו את עם ישראל (זוהר, שמות י"ט, א').

3. ע"פ המדרש הייתה שושלת אב-בן של שבעה צדיקים שכיפרו על שבעת החטאים הגדולים ביותר שהיו בדורות הראשונים לאנושות וקירבו את גילוי השכינה בעולם, כאשר עמרם הוא הצדיק השישי בשושלת.
הצדיק ראשון בשושלת הוא אברהם אבינו, והצדיק השביעי בשושלת הוא משה רבנו (שיר השירים רבה ה', א').

4. שבחים שונים נאמרו על עמרם:
א. "טובים השנים – "זה עמרם ויוכבד (מדרש רבה לספר במדבר ג', ו').
ב. "דברי חכמים בנחת נשמעים" - זה עמרם ובית דינו (מדבר רבה פ"ג, ו'(.
ג. "אדם אחד מאלף מצאתי – "זה עמרם  (קהלת ז', כ"ח).
ד. "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" – "זה עמרם בן קהת שמת בעטיו של נחש ולא בחטא אחר" (רש"י למסכת שבת נה, א'). כלומר, על ארבעה אנשים נאמר שהיו זוכים לחיי נצח אילולא חטא אדם הראשון שהוריד מיתה לעולם, ואחד מאותם ארבעה הוא עמרם.

5. כאשר פרעה המלך גזר את גזירתו הקשה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", גירש עמרם את אשתו על מנת שלא יביאו ילדים נוספים, ובעקבות כך גירשו כל הגברים את נשותיהם. הוכיחה אותו בתו, מרים הנביאה, על כך שגזירתו קשה משל פרעה, משום שהוא גרם לכך שגם בנות לא תיוולדנה, וגם גרם לכך שנשמות שצריכות לרדת לעולם לשם תיקון לא יוכלו להשלים את תיקונן הנצחי, ובלשון הגמרא: "אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה! שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות; פרעה לא גזר אלא בעולם הזה, ואתה בעולם הזה ולעולם הבא; פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת. אתה צדיק, בוודאי שגזירתך מתקיימת. עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן" (סוטה יב, א').
החזיר עמרם את אשתו, ובעקבות כך גם יתר הגברים, ומנישואים שניים אלה של עמרם ויוכבד נולד משה רבנו.