לקראת שנת תשפ"א: יותר מ-9 מיליון תושבים בישראל

לקראת תחילת שנת תשפ"א, פרסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מקבץ נתונים על האוכלוסייה במדינת ישראל.

ערב ראש השנה תשפ"א, אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.246 מיליון נפש. על פי הערכת הלמ"ס, היא צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ול-20 מיליון תושבים בשנת 2065.

האוכלוסייה היהודית מונה כ-6.841 מיליון תושבים, המהווים 74% מכלל האוכלוסייה. הציבור הערבי מונה כ-1.946 מיליון תושבים (21%), ואילו האוכלוסייה המוגדרת כאחרים (נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים) מונה כ-459 אלף תושבים (5%).

מאז ראש השנה אשתקד, גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-150 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה בשנת תש"פ היה 1.6%.

במהלך השנה נולדו בארץ כ-170 אלף תינוקות, ונפטרו כ-44 אלף איש. כ-25 אלף איש נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה, מתוכם כ-20 אלף עולים חדשים.

בקרב האוכלוסייה היהודית מגיל 20 ומעלה, 43.1% מגדירים עצמם כחילוניים. 22.1% מגדירים עצמם כמסורתיים-לא כל כך דתיים, 12.8% כמסורתיים-דתיים, 11.3% כדתיים, ו-10.1% מגדירים עצמם כחרדים.

ההכנסה הכספית ברוטו לחודש למשק בית עומדת בממוצע על 21,063 שקלים. ההכנסה הכספית נטו מגיעה לסך של 17,276 שקלים בממוצע. ההוצאה הכספית הכוללת לתצרוכת של משק בית עומדת בממוצע על 16,475 שקלים בחודש, 24.8% מתוכה לצורכי דיור, 20.4% לתחבורה ותקשורת, ו- 17.2% עבור מזון.

מניתוח עמדות הציבור (מעל גיל 20) עולה כי 88% מהתושבים מרוצים מחייהם. בקרב היהודים שביעות הרצון עומדת על 92%, בעוד בקרב הערבים 76.5% שבעי רצון ממצבם. באשר לשביעות הרצון ספציפית מהמצב הכלכלי – 62.6% מהתושבים מרוצים ממצבם הכלכלי. בתחום זה, שביעות הרצון בקרב היהודים עומדת על 66.3%, לעומת 50.8% במגזר הערבי.

תוחלת החיים הממוצעת בקרב הגברים בישראל בשנת עומדת על 81 שנים, ובקרב הנשים 84.7 שנים. ההוצאה הלאומית לבריאות עומדת על סך 106.2 מיליארד שקלים – 7.6% מהתמ"ג.