בין חמה לצל: איך קרני השמש יוצרות את החושך של הצל?

אחד הדברים שעליהם נאמר שיש להיזהר מלעשותם בימי בין המצרים הוא ללכת "בין חמה לצל", משום שיש בזה עניין של סכנה. אך מהו, בעצם, הצל?

קרני האור שמגיעות מהשמש או מכל מקור אור אחר, טבעי או מלאכותי, עוברות באוויר ומאירות את האזור בו הן עוברות. אך כאשר קרני האור הללו פוגעות בעצם מסוים – הן נחסמות. התוצאה היא שמאחורי אותו העצם אין תאורה, כיוון שקרני האור אינן מגיעות לשטח שמאחוריו. זהו למעשה הצל.

צורתו של הצל היא כצורת העצם שעומד לפניו, ואורכו תלוי בזווית שבה פוגעות קרני האור באותו עצם. קרני השמש, למשל, מאירות את הרחובות בזווית המשתנה לאורך היום, כאשר בצהרי היום, השמש נמצאת כמעט לחלוטין מעל לראשינו, מה שיוצר זווית קטנה של תאורה ולכן גם צללים קטנים וקצרים, ואילו לקראת הערב היא מאירה מן הצד, כך שהצללים שנוצרים ארוכים בהתאמה.

המצב היחיד שבו קרני האור פוגעות בעצם כלשהו וממשיכות לעבור דרכו הוא, כמובן, במקרה של עצמים שקופים. קרני האור אינן נחסמות בעצמים הללו, ולכן אנו יכולים לראות דרכם.

בגלל הזוויות השונות של התאורה, ובשל העובדה שלרוב קרני האור פוגעות ביותר מעצם אחד, נוצרות לעיתים תופעות ייחודיות ויפהפיות של צלליות בצורות ייחודיות. שעשוע ילדות מוכר הוא ניסיון ליצור צורות של בעלי חיים באמצעות כפות הידיים, כאשר יוצרים צורות בכפות הידיים מול מקור תאורה, ורואים את הצללית על הקיר שמאחור בצורות מעניינות.

תופעה מרתקת נוצרת פעמיים בשנה בעיירה קשירס שבארצות הברית, בצפון קרוליינה. לקראת סוף חודש אוקטובר ושוב לקראת סוף חודש פברואר זווית השמש הייחודית לתקופה יחד עם צורתו של אחד מהרי בלו רידג' שמול העמק, יוצרים בשעה 17:30 צל מיוחד על ההר, שצורתו כצורת דוב. לתופעה זו אין, אמנם, כל משמעות מיוחדת, אך היא מרתקת, ותיירים רבים מגיעים לאזור פעמיים בשנה כדי לצפות בפלאי הבריאה במקום.