עובדות ביהדות
אילו צדיקים נפטרו בחודש אדר? ועוד עובדות וסגולות מרתקות בחודש החדש
תאריכים מיוחדים, תאריכי פטירתם של גדולי ישראל, וסגולות בחודש זה: כל מה שרציתם לדעת על חודש אדר
- נעמה גרין
- ל' שבט התשפ"ג
(צילום: shutterstock)אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. חודש אדר הוא תמיד חסר, דהיינו מונה 29 ימים בלבד.
חודש אדר הוא החודש היחיד בלוח השנה שיכול לחול פעמיים, כך שבשנה מעוברת אנו זוכים לאדר א' ואדר ב'.
מזל חודש אדר הוא מזל דגים, מפני שבאדר הדגים מתרבים בנהרות ובאגמים והם פרים ורבים. גם מזלם של ישראל מתחיל לעלות, מפני שישראל נמשלו לדגים שהדגים חיים במים והתורה משולה למים.
אילו צדיקים נפטרו בחודש אדר?
ה"אבן עזרא" - א' אדר (א')
הרב ברוך רוזנברג, ראש ישיבת סלבודקה - א' אדר
ה"בית ישראל" - ב' אדר
הרב מרדכי מן - ד' אדר
רבי ישעיה אזולאי (סבו של החיד"א) - ו' אדר
הרב נפתלי אמסטרדם - ו' אדר
משה רבנו - ז' אדר
הרב יעקב טולדנו - ז' אדר
הרב שמואל אוירבך - ט' אדר
החיד"א - י"א אדר
הרב משה פדרו - י"א אדר
רבי יהודה החסיד - י"ג אדר
הרב משה פיינשטיין - י"ג אדר (ב')
יחזקאל הנביא - ט"ו אדר
רבי יצחק אבולעפיא - ט"ו אדר
רבי חיים קמיל - ט"ו אדר
רבי פנחס מנחם אלתר, ה"פני מנחם" מגור - ט"ז אדר
הרב אלכסנדר זיסקינד - י"ח אדר
רבי יוסף חיים זוננפלד - י"ט אדר
הרב שלמה זלמן אוירבך - כ' אדר (א')
רבי אלימלך מליזנסק - כ"א אדר
הרב אברהם חיים ברים - כ"ו אדר
רבי חיים סינוואני - כ"ז אדר
רבי שלמה אלישיב - כ"ז אדר
הרב חיים פנחס שיינברג - כ"ז אדר
הרב מאיר ועקנין - כ"ט אדר
ייחודיותו של חודש אדר
חודש אדר הוא חודש סגולי לקירוב לאבא שבשמים, לשמחה פנימית גם בתוך הקשיים, ולמזל טוב לישראל.
התקרבות לבורא עולם
חודש אדר הוא חודש מיוחד וסגולי לקירוב ישראל לאביהם שבשמים. ב"שם משמואל" מובאים הדברים הנפלאים הבאים: "חודש ניסן הוא זמן מיוחד לדביקות ישראל באביהם שבשמים, ועל כן הוא זמן מיוחד לגאולה. בכל שנה, בחודש אדר שקודם ניסן, נותנים מן השמים התעוררות חדשה בלב ישראל, אפילו לאותם שהיו בכל השנה בבחינת שינה". עוד מבאר בעל ה"שם משמואל" שכיוון שחודש ניסן הוא זמן חידוש עבודת ה', בחודש אדר מקבלים ישראל משמים הכנה לכך. כה דבריו: "ניסן הוא זמן חידוש עבודה שמתבקשת התאמצות הלב וחיות ורגש הנפש והתרוממות הנפש וחיזוק ידיים, על כן באדר שקודם לו נותנין מן השמים בלב ישראל אומץ וחיזוק הלב, ורגש קודש והתרוממות הנפש". ("שם משמואל", ויקהל תרע"ט).
שמחה
המשנה אומרת: "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ורש"י מפרש: "בגלל הניסים הרבים אשר נעשו לישראל בחודש זה".
כלומר, בחודש אדר גילה הבורא את פניו אלינו, גם בתקופת הגלות החשוכה, ועל כן לדורות בחודש זה אפשר לחוות קרבת ה' מתוך שמחה, גם בתוך ים הצרות. חז"ל גילו לנו סוד זה כדי שננצל עד תום את הזדמנות הפז החד שנתית.
מזל טוב לישראל
כיוון ש"משנכנס אדר מרבים בשמחה", ממליצים חז"ל ליהודי אשר יש לו משפט עם גוי לדחות את המשפט לחודש אדר, שאז סיכוי טוב יותר שהוא יצא זכאי בדין.
גם בימינו עלינו רק לפתוח את העיניים, ולראות שיד ההשגחה מובילה את הכל. כשנזכה לכך כל המצב יהפוך לאורה ושמחה, ונזכה ליום ההצלה האמיתי במהרה. צפו בדבריו של איתיאל גולדוויכט:
אירועים מיוחדים בחודש אדר
א' אדר - בזמן בית המקדש צוין יום א' באדר כמועד שבו הצטוו עם ישראל לתרום את מחצית השקל, תרומה לקרבנות הציבור ואחזקת בית המקדש. גם בימינו נותנים זכר למחצית השקל החל מראש חודש אדר, כאשר חלק נוהגים לתת זאת ביום תענית אסתר.
ז' אדר - היום אשר בו נולד ונפטר מנהיגם הראשון של ישראל. להרחבה לחצו כאן.
י" ג אדר – תענית אסתר. יום י"ג באדר נקבע לדורות כיום צום, ובו מרבים בתפילות ובתחנונים לישועתם הכללית של עם ישראל ולישועתו הפרטית של כל אחד ואחד. לזמני הצום על פי ערי הארץ, לחצו כאן.
י"ד וט"ו אדר – חג הפורים חל בי"ד באדר ברוב ערי הארץ, ובערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע (כדוגמת ירושלים, עכו, יפו) חל החג בט"ו באדר. למדריך מרתק אודות חג הפורים, לחצו כאן.
סגולות מיוחדות בחודש אדר
אמירת פרק כ"ב בתהילים – ביום י"ג אדר, י"ד אדר וט"ו אדר ראוי לומר את פרק כ"ב בתהילים, הפרק אותו חיברה אסתר המלכה בעומדה לפני אחשוורוש. לחצו כאן לאמירת פרק כ"ב בתהילים.
יום הפורים עצמו משופע במצוות נפלאות, הטומנות בחובן סגולות מיוחדות. לימוד תורה בליל פורים וביום עצמו מהווה סגולה נפלאה. מובא בגמרא שכל הלומד תורה בזמנים הללו, אשר רוב הציבור פנוי בהם מן הלימוד, נוטל שכר כולם, וזוכה לבן שיאיר את עיני העולם בתורה.
נוסף על כך, על ידי לימוד התורה בפורים מבטלים כוחו של עמלק, ועל ידי מחיית עמלק באה פקידה לעקרים ולעקרות שבישראל. עוד נאמר ש"כל העוסק בתורה בין מגילה דלילה למגילה דיומא מובטח לו שהוא בן העולם הבא", ו"גדול יום פורים כיום שנתנה בו תורה". משום כך במקומות רבים נהגו להיות ערים בליל פורים ולעסוק בתורה.
החיד"א כתב שאילו היו עוסקים בתורה כראוי ביום פורים - בוודאי היו נגאלים.