היועמ"ש לכנסת קבע: יו"ר הכנסת מחויב להקים הוועדה שתדון בחסינות נתניהו

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, פרסם היום (ראשון) חוות דעת מכריעה שצפויה לקדם את הסרת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עוד קודם הבחירות. בחוות הדעת נקבע כי ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אין סמכות להטיל וטו על הקמת ועדת הכנסת, בה יש רוב מתנגדים לבקשת החסינות לנתניהו המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ומשמעות החלטה זו כי משפטו יחל באופן מיידי. מוקדם יותר הודיע אדלשטיין כי יכנס בהמשך היום מסיבת עיתונאים שבה יתייחס לחוות הדעת.

"לעניין כינוסה של הוועדה המסדרת - עמדת היועץ המשפטי לכנסת היא כי יו"ר הכנסת אינו יכול למנוע את כינוסה של הוועדה המסדרת לצורך קיום דיון בהקמת הוועדות הקבועות, לרבות ועדת הכנסת", נאמר בהודעת דבור הכנסת. "לעניין כינוס המליאה - עמדת היועץ המשפטי לכנסת היא כי ככל שהוועדה המסדרת תגבש הצעה בדבר הרכב הוועדות הקבועות, יוכלו הממשלה או 25 חברי כנסת לבקש את כינוס המליאה, ויהיה על יו"ר הכנסת להיענות לדרישה זו".

ינון קבע כי קביעת התנאי של קבלת אישור יו"ר הכנסת לכינוס הוועדה המסדרת "אינו מתחייב על פי הוראות החוק או תקנון הכנסת", והדגיש כי על אף שלא ניתן לחייב את חברי הכנסת להקים עתה ועדות קבועות, "משמבקש יו"ר הוועדה המסדרת לכנס את הוועדה לשם דיון בהקמת ועדות קבועות, יו"ר הכנסת אינו יכול למנוע מהלך זה".

ינון

בחודש שעבר קבע היועץ המשפטי לכנסת כי אין לדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה בסמוך ליום הבוחר. "כאשר ההליכים מתחילים ימים ספורים, אין זה אפשרי להתחיל ולהשלים את הליכי הדיון בבקשות החסינות בכנסת היוצאת", קבע. ההערכה היא כי בליכוד ימקדו את תשומת הלב על עיכוב הדיון בסמיכות זמנים לבחירות שייערכו ב-2 במרץ.

דקות קודם לכן דחה בית המשפט העליון את עתירת מפלגת הליכוד בבקשה למתן צו ארעי נגד החלטת ינון לפרסם בשעה זו את חוות דעתו התומכת בהקמת ועדת הכנסת שתדון בבקשת החסינות של נתניהו. זאת, לאחר שמוקדם יותר הורה בג"ץ לינון להשיב עד ליום רביעי לעתירה שהוגשה הבוקר בידי המפלגה וח"כ מיקי זוהר בטענה כי הוא מצוי "בניגוד ענייניים חמור". בעקבות כך הודיע ינון כי חרף העובדה כי העותרים לא דרשו צו ביניים נגד פרסום חוות הדעת, "הרי שלמען הזהירות הוא מעדכן מראש את בית המשפט כי בכוונתו לפרסם את חוות דעתו בשעה 16:00". בעתירה הבהולה נטען כי "חוסר האיפוק מגדיל את החשש לניגוד עניינים, ופוגע קשות באמון הציבור בכנסת ובהליכים המעין שיפוטיים המתקיימים בה".