מבחן האמונה: הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים

יְסוֹד גָּדוֹל מְלַמְּדֵנוּ הַ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" בְּשַׁעַר הַבִּטָּחוֹן (פ"ד), כִּי הַהֶבְדֵּל בְּהַנְהָגַת הַבִּטָּחוֹן בֵּין עִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים וְחָמְרִיִּים לְרוּחָנִיִּים הוּא כָּךְ- שֶׁבְּעִנְיְנֵי הַחֹמֶר אֵין בְּיַד הָאָדָם מְאוּמָה, הֵן בַּהִשְׁתַּדְּלוּת וְהֵן בַּתּוֹצָאָה. כְּלוֹמַר, גַּם עַל אֵיזֶה עֵסֶק לְהַחְלִיט, בְּאֵיזוֹ עֲבוֹדָה לַעֲבֹד, מַה לִּקְנוֹת, מַה לִּמְכֹּר- הַכֹּל בִּגְזֵרַת שָׁמַיִם, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַתּוֹצָאָה הַסּוֹפִית לְאַחַר מַעֲשֶׂה בְּוַדַּאי הִיא תּוֹצָאָה מֵהַגְּזֵרָה כְּפִי אֲשֶׁר נִקְבַּע מֵרֹאשׁ. אוּלָם בְּעִנְיְנֵי רוּחָנִיּוּת- הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. הַבְּחִירָה אָמְנָם בְּיַד הָאָדָם לִרְצוֹת וְלִבְחֹר בַּטּוֹב וּלְהִשְׁתַּדֵּל עַל הַטּוֹב, אוּלָם הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל הַהַצְלָחָה אֵינָם בְּיַד הָאָדָם גַּם בְּרוּחָנִיּוּת.

יְסוֹד זֶה כַּמָּה יָכוֹל לַעֲזֹר לְאָדָם שֶׁבָּא בַּתּוֹאֲנָה: הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהַשִּׂיג מִצְוָה מְסֻיֶּמֶת, אוֹ עָסַקְתִּי בַּתּוֹרָה, שָׁקַדְתִּי, וְלָמָּה חֲבֵרַי וְרֵעַי מֻצְלָחִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי, לָמָּה חֲבֵרַי מְעַיְּנִים אוֹ בְּקִיאִים בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי, לָמָּה חֲבֵרַי מַצְלִיחִים בְּכַוָּנַת הַתְּפִלָּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי אוֹ מַצְלִיחִים בְּזִכּוּי הָרַבִּים וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי אַחַר שֶׁאֲנִי לֹא פָּחוֹת מֵהֶם בּוֹחֵר בַּטּוֹב וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג הֶשֵּׂגִים גְּדוֹלִים וְלֹא עוֹלֶה בְּיָדִי כְּמוֹתָם?

הַהַצְלָחָה בְּרוּחָנִיּוּת וְהַתּוֹצָאוֹת שֶׁל הַהִשְׁתַּדְּלוּת אֵינָם בִּידֵי הָאָדָם. עַל הָאָדָם מֻטָּל לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ, אוּלָם הַצְלָחַת הַחֵלֶק הַמַּעֲשִׂי- עַד כַּמָּה וּמָתַי, תָּלוּי הוּא בִּידֵי שָׁמַיִם.

וּלְכָךְ אֵין שׁוּם עִנְיָן לִכְעֹס כַּאֲשֶׁר לֹא הִצְלִיחַ בְּתוֹצְאוֹתָיו הָרוּחָנִיִּים, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לַמַּאֲמִין לִנְהֹג כַּאֲשֶׁר לֹא עָלָה בְּיָדוֹ חֵפֶץ וּשְׁאִיפָה רוּחָנִית לְהוֹצִיאָהּ לַפֹּעַל, הוּא לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת שְׁאִיפוֹתָיו, וְיַאֲמִין שֶׁטֶּרֶם יֵשׁ לוֹ זְכוּת לְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת רְצוֹנוֹתָיו, וּכְמוֹ אָדָם שֶׁרָצָה לָקוּם מֻקְדָּם מִמִּטָּתוֹ, הֵכִין שָׁעוֹן מְעוֹרֵר, מִנָּה חָבֵר שֶׁיְּעוֹרְרֵהוּ וְעָשָׂה הִשְׁתַּדְּלוּת כָּרָאוּי וּלְבַסּוֹף לֹא הֱעִירוּהוּ לֹא הַשָּׁעוֹן וְלֹא הֶחָבֵר, אֵין לוֹ לִכְעֹס כְּלָל, אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְבַל יַפְסִיד תְּפִלָּה אוֹ הַשְׁכָּמָה, אוּלָם מִכָּאן וְעַד לִכְעֹס אֵין שׁוּם הֶתֵּר בַּדָּבָר.

כָּךְ שֶׁתּוֹרָתֵנוּ הִיא "דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם", וְגַם אֶת הַמֶּחְדָּלִים יֵשׁ לָקַחַת בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וְלֹא בְּלַחַץ וּמֶתַח וְלֹא בְּכַעַס.

אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה גַּם בְּעִנְיְנֵי רוּחָנִיּוּת

וּבִפְרָט לְפִי הַמְבֹאָר בְּסֵפֶר "שֵׁבֶט מוּסָר" (סוף פכ"ג) וּמְקוֹר הַדְּבָרִים הֵם מִדִּבְרֵי בְּשֵׁם הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבְּעֶצֶם כָּל אָדָם בָּא לְתִקּוּן מְסֻיָּם בָּעוֹלָם, וּמִן הַשָּׁמַיִם בּוֹנִים וְיוֹצְרִים אוֹתוֹ בַּתְּכוּנוֹת וּבַכֹּחוֹת הַמַּתְאִימִים לוֹ לְצֹרֶךְ תִּקּוּנוֹ, וְעָלָיו לְהָבִין מִתְּכוּנוֹתָיו וּמִנְּטִיּוֹתָיו עַל אֵילוּ דְּבָרִים בְּעִקָּר עָלָיו לְהִתְמַקֵּד וְהֵם עִקַּר צֹרֶךְ בִּיאָתוֹ לָעוֹלָם.

וּלְמָשָׁל, מוּבָא שָׁם בְּסֵפֶר "שֵׁבֶט מוּסָר", אָדָם הַנּוֹטֶה לְמִדָּה רָעָה מְסֻיֶּמֶת בִּמְיֻחָד אוֹ נִמְשָׁךְ לְתַאֲוָה מְסֻיֶּמֶת בִּמְיֻחָד, יֵדַע שֶׁעָלֶיהָ בְּעִקָּר צָרִיךְ הוּא לַעֲבֹד, כֵּיוָן שֶׁעַל כָּךְ עִקַּר בִּיאָתוֹ לְעוֹלָם. זֶה בְּחֵלֶק הַ"סוּר מֵרָע". וּכְמוֹ כֵן בְּחֵלֶק הָ"עֲשֵׂה טוֹב"- לְמַה שֶׁלִּבּוֹ נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר וְיֵשׁ בְּחִשְׁקוֹ לְלָמְדוֹ אוֹ לְקַיְּמוֹ, כְּגוֹן שֶׁנּוֹטֶה יוֹתֵר לְעִיּוּן, אוֹ לִבְקִיאוּת, אוֹ לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה יְתֵרָה, אוֹ לִגְמִילוּת חֲסָדִים, אוֹ לְזִכּוּי הָרַבִּים, וּמֵאִידָךְ יֵשׁ לוֹ מַפְרִיעִים עַל דָּבָר זֶה לְקַיְּמוֹ עַל אַף חִשְׁקוֹ וּשְׁאִיפָתוֹ לְכָךְ- זֶהוּ סִימָן שֶׁעַל זֶה צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ עַצְמוֹ וְלֹא לָשִׂים לֵב לַמְּעִירִים וְהַמְלַגְלְגִים הַמַּטְרִידִים אוֹתוֹ לְכַוְּנוֹ לְכִוּוּן אַחֵר.

וּכְמוֹ כֵן אֵין לוֹ לָאָדָם לְהִשָּׁבֵר וּלְהֵחָלֵשׁ בְּדַעְתּוֹ בִּרְאוֹתוֹ הַצְלָחַת חֲבֵרָיו בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת מַה שֶּׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת כְּמוֹתָם, אַחַר שֶׁלֹּא תֵּדַע מַהוּ תִּקּוּנְךָ וּמַהוּ תִּקּוּנָם, עַל מַה בָּאוּ הֵם לְעוֹלָם וְעַל מַה בָּאתָ אַתָּה. כַּמּוּבָן יֵשׁ לְקַנֵּא קִנְאַת סוֹפְרִים וְלִשְׁאֹף לְהִתְעַלּוֹת בִּרְאוֹתוֹ אֶת חֲבֵרָיו עוֹלִים עָלָיו. אָמְנָם אִם מְקַנֵּא הוּא קִנְאָה חִיּוּבִית, אֵין זוֹ סִבָּה לַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, זֶה מְבִיאוֹ לְהִתְעַלּוֹת כְּמוֹתָם וְלִצְעֹד בִּמְסִלּוֹתָם, אוּלָם הַמְקַנֵּא קִנְאָה רָעָה וְהִנּוֹ צַר עַיִן בִּגְדֻלַּת חֲבֵרָיו, הָרֵי קִנְאָה זוֹ תְּבִיאֵהוּ לְיֵאוּשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת.

לְּכָל אָדָם יֵשׁ תַּפְקִיד מִשֶּׁלּוֹ

הַמַּאֲמִין הַשָּׁלֵם יוֹדֵעַ וּמֵבִין שֶׁטּוֹב לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עֲבוֹדָתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ יוֹתֵר מִכָּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁל אֲחֵרִים, אַחַר שֶׁעוֹשֶׂה הוּא הַמֻּטָּל עָלָיו- וְזֶה מַה שֶּׁעוֹלֶה בְּהֶשֵּׂג יָדוֹ, וְאַף שֶׁעוֹלֶה לוֹ מְעַט וּבְקֹשִׁי לְהַשִּׂיג תּוֹצְאוֹתָיו, שָׂמֵחַ הוּא בְּחֶלְקוֹ וְאֵינוֹ מִתְלוֹנֵן, וְכַמּוּבָא בְּ"סֵפֶר הַתַּנְיָא", שֶׁאֵלּוּ הַטְּרוּדִים וְהַסְּחוּפִים וּמִשְׁתַּדְּלִים הַרְבֵּה וּמַשִּׂיגִים מְעַט- זֶהוּ תִּקּוּנָם, וְעוֹשִׂים בָּזֶה נַחַת רוּחַ לְבוֹרְאָם יוֹתֵר מֵאִלּוּ הָיוּ לָהֶם תְּכוּנוֹת וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר, כִּי חָשׁוּב לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיַּעַבְדוּהוּ אֵלּוּ בִּתְנָאִים קָשִׁים וּמַאֲמַצִּים עַל אַף הֶשֵּׂגֵיהֶם הַמּוּעָטִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אִלּוּ הָיוּ בִּתְנָאִים נוֹחִים וְכִשְׁרוֹנוֹת וּמַשִּׂיגִים בְּקַלּוּת הֶשֵּׂגִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר. וּרְאֵה עוֹד מֵעִנְיָן זֶה לְקַמָּן פֶּרֶק כז.

ומהרח"ו הק' כָּתַב בְּשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת וְהֵבִיא זֹאת גַּם הרש"ש זצוק"ל בִּ"נְהַר שָׁלוֹם", שֶׁלְּכָל אָדָם יֵשׁ תַּפְקִיד מִשֶּׁלּוֹ וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ יּוּכַל לְתַקֵּן, וְזֶה לְשׁוֹנָם הַטָּהוֹר: "וּתְתַקֵּן הַחֶלְבְּנָה מַה שֶּׁלֹּא תְּתַקֵּן הַלְּבוֹנָה", דְּהַיְנוּ הַחֶלְבְּנָה שֶׁרֵיחָהּ רַע שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאָדָם הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יוּכַל לְתַקֵּן מַה שֶּׁלֹּא יוּכַל לְתַקֵּן הַ"לְּבוֹנָה" זֶה שֶׁהוּא הַמְעֻלֶּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. וּרְאֵה בְּסֵפֶר "עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל" להרה"ק מִקּוֹזְ'נִיץ עַל פִּרְקֵי אֲבוֹת פֶּרֶק ד' מִשְׁנָה ג' דְּבָרִים גְּבוֹהִים בָּזֶה הֵיאַךְ יִתָּכֵן שֶׁיֻּפְעַל תִּקּוּן מְסֻיָּם עַל יְדֵי רָשָׁע בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁעוֹשֶׂה- שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נִפְעָל וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי צַדִּיק גָּדוֹל, וְהוּא מִנִּסְתְּרוֹת ה'.

בְּשִׁלְהֵי הַחֻרְבָּן הַנּוֹרָא שֶׁל שְׁנוֹת תרצ"ט-תש"ה, נִכְנַס אֵצֶל רַבִּי יִצְחָק זְאֵב מִבְּרִיסְק אֶחָד מִגְּאוֹנֵי וּגְדוֹלֵי צַדִּיקֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאָמַר לוֹ: הֲלֹא רַבֵּנוּ גְּדוֹל הַדּוֹר, אִם כֵּן, מִן הָרָאוּי הָיָה שֶׁיּוֹשִׁיב בֵּית דִּין מְיֻחָד שֶׁל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ, וּבֵית הַדִּין הַזֶּה יוֹצִיא פְּסָק שֶׁעַל הַמָּשִׁיחַ לָבוֹא. וַיַּעַן רַבֵּנוּ הגרי"ז זצ"ל וַיֹּאמֶר: אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְצַוֶּה אוֹתָנוּ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְלֹא לְהַגִּיד דֵּעוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת. (פנינים על נהרות רבנו הגרי"ז)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.