טורים אישיים - כללי

נפגשתי עם רון קובי, ושכחתי לשאול אותו שאלה אחת

אלפי קבלות, בעלי עסקים שומרי שבת, שיעורי תורה והמון אהבה וקירוב: הרב ראובן זכאים מספר על השבת המרוממת של הידברות בטבריה, מזווית אישית

| י' אדר ב' התשע"ט |
אא

אמר רבי יוסי: יהי חלקי ממכניסי שבת בטבריה (מסכת שבת קי"ח, ב').

עודני תחת הרושם הכביר של השבת המופלאה שעברה עלינו לטובה בעיר הקודש טבריה, במסגרת מסע רבני ארגון הידברות לחיזוק וביצור חומות השבת שעל גבה חרשו חורשים. מיד בכניסתנו לעיר קידמו את פנינו שלטי החוצות המרהיבים ומודעות הגדולות, שבישרו שדבר טוב קורה בטבריה השבת. ראינו ליד כל מפתן דלת את הערכה, אחת מני אלפים שחולקו בכל רחבי העיר.

אולפן שידורים מפואר ומרשים הוקם בטיילת, מקום בו לצערנו נטושה המערכה יותר מכל מדי שבת בשבתו. אותיות ש-ב-ת ענקיות ריצדו כל העת באור יקרות ברקע. באמצעות השידור החי פנינו לכלל הציבור בישראל, לרבות הסוחרים ובעלי העסקים, להרים קרנה של שבת קדשנו. ביקשנו ממי שטרם זכה לשמור, שייקח על עצמו לשמור, או יקבל עליו לפחות קבלה כלשהי. האמת שלא קל לשכנע אדם שגם קבלה קטנה נחשבת, כי היטב יודע היצר הרע שבכוחה של קבלה קטנה זו להפוך לגדולה, ואבן קטנה זו עשויה להפוך לראש פינה, ולכן נלחם בכל כוחו לשכנע את האדם (לרבות אותנו, איש לפי ערכו) שזה "או הכל - או כלום!". לפי הקבלות שהתקבלו - נראה שאכן הצלחנו לשכנע שאכן ה' מבקש מאתנו "פתחו לי פתח כחודו של מחט", לפחות את המעט הזה, והוא מבטיח שההמשך יבוא בעזרתו. במקביל, פנינו גם למי שזכה לשמור שבת כהלכתה, שיקבל עליו קבלה טובה. הרי תמיד יש במה להתקדם וללכת מחיל אל חיל.

 

איני אובייקטיבי, ושמח להיות לא אובייקטיבי, בתור בשר מבשרו של הארגון. בתור מי שזכה להוביל את המשדר המרגש הזה יחד עם עמיתי, הרב ד"ר עודד קרברצ'יק, הנני להודות ולשבח ולפאר את ראשי הארגון הקדוש שלנו, ארגון היהדות הגדול בעולם, על הרעיון הכביר, ועל הזכות שנפלה בחלקנו, לראות עין בעין מה כוחו האדיר של הארגון, שביצע בשלימות את שליחותם של מרנן ורבנן עיני העדה אשר הנחו אותנו בדרך אמת, כי זו הדרך היחידה להחזיר עטרת תפארת טבריה ליושנה. רק בדרכי נועם ובנתיבות שלום.

 

לא הספקתי לשאול את רון קובי

ההצלחה הכבירה של המשדר בליל ו' בטיילת עשתה לה כנפיים. אפילו ראש העיר, רון קובי, קפץ לבקרנו שם... שמועה טבריינית עקשנית מספרת שגם אם מאן דהוא יזכיר את שמו בחדרי חדרים - עשוי הוא למצוא אותו משגיח עליו מן החלונות, ומצלמתו הנצחית בידו... כשראיתיו בליל המשדר, לא נבהלתי. ניצלתי את ההזדמנות לברכו בקול גדול ולא יסף שיזכה לקבל עליו שמירת שבת כהלכתה ולחזק אותה בעירו. משהבין וראה שעוסקים אנו ב"עשה טוב" ובסתירת זקנים - בנין, הלך לו כלעומת שבא. ולא היה סיפק בידי אפילו לשאול אותו אם כבר קרא את המכתבים ששלחתי אליו מכאן...

ואשריהם ישראל נתבעים ונותנים ומכניעים את ליבם ורצונם לאביהם שבשמים! אלפי (!) הקבלות, קטנות וגדולות, שקיבלו עליהם אחינו היקרים, הקרובים והרחוקים, בעקבות הקול הקורא אליהם משפת ימה של טבריה, אם קבלה כללית ואם קבלה הנוגעת לפרטי פרטים מל"ט מלאכות, עוררו שמחה גדולה לפני כסא הכבוד. בהתעוררות הרבה שנוצרה התקבלו גם קבלות רבות שאינן קשורות במישרין לשבת, כפי שעיניכם תחזינה מישרים בכתבה שיוחדה לעניין באתרנו, שמנתה מקצת מן המקצת מהקבלות הנפלאות. כדאי לעבור עליהן, אחת אחת, ופשוט להתרגש ולהתפעם, "מי כעמך ישראל!". הזכויות על הקבלות בפירוש אינן שמורות, ומי שמוצא איזו קבלה הנוגעת לו, אדרבה, יקחנה ויאמצנה ויקיימנה בשתי ידיים, ואשריו וטוב לו כל הימים!

בנוסף, יש כמה וכמה יהודים ויהודיות שסיפרו לי באופן אישי שקיבלו קבלות, אך לא התקשרו להודיע לנו זאת. צאו וחשבו אפוא, מי יודע כמה חיזוק עצום נגרם לרבבות שנחשפו למשדר, ואיזה אפקט עשו הקבלות שפורסמו בזמן אמת, שבלי ספק עוררו בלב כולם חשק ורצון להתחזק בשמירת השבת, אם בהווה ואם בעתיד.

למחרת, ביום שישי בצהרים, באנו במשלחת גדולה אל הטיילת בראשות האדמו"ר רבי יחיאל אבוחצירא, הגאון רבי חיים רבי שליט"א, והגאון רבי זמיר כהן שליט"א, נשיא ארגון הידברות, לשוחח עם הסוחרים על חשיבות שמירת השבת ומעלתה. בתחילת הסיור היו פנינו מועדות אל הסוחרים שומרי השבת, שסביבם ישנם עסקים שלדאבוננו התפתו לפתוח בשבת, בעידודו של ראש העיר. הרבנים חיזקו את ידיהם, שיעמדו בניסיון, ובירכו אותם מעומק הלב. בנוסף העניקו להם תעודה ענקית מפוארת, בחתימת יד קדשם של גדולי ישראל, מכל העדות והחוגים.

משם פנינו לבעלי עסקים וחנויות שלצערנו לא שומרים שבת. הרבנים דיברו על לבם, וביקשו מהם בכל לב ונפש לסגור את חנותם בשבת. מודה אני להשי"ת שזכיתי והבאתי את ילדי שיחיו להיות נוכחים במעמד נורא ההוד, שנראה לקוח היה מדורות קודמים. אשרי עין ראתה, כיצד כל אחד מהרבנים בדרכו הייחודית סולל מסילות לליבם של סוחרי הטיילת, תינוקות שנשבו למהדרין, ומעורר את הניצוץ היהודי שבקרבם. האדמו"ר רבי יחיאל אבוחצירא, שהגיע לבוש בגלימה תכלכלה וחבוש במצנפת כמנהג חכמי מרוקו, ודמותו הקמאית עשתה רושם כביר על כל רואהו, שדיבר בחמימות ורגש על מעלת השבת וגדולתה, ומה חין ערכה בעולמות העליונים, גם הזכיר בנשימה אחת לכמה מהם מי היו אבותיהם ואבות אבותיהם, את חלקם הכיר משנים עברו; מצד שני מורנו הגאון הנערץ רבי זמיר כהן, עם ההיגיון הבריא והצרוף שלו, וכושר הסברתו הייחודי, ובאהבה והאכפתיות הרבה שחש כלפי כל אדם שנברא בצלם אלוקים, שהשכיל לבאר להם בטוב טעם ודעת שרשה של מצות השבת עומקה ורומה, ומהי מעלת שומריה כי רבה היא. ויבוא השלישי, הגאון רבי חיים רבי, עם החום והלהט המוכרים שלו, שדיבר איתם ברוך, מתוך כבוד וקרבה, בבחינת הוכח לחכם ויאהבך, כמדרשו ממש. אשרי עין ראתה כל אלה.

 

לא תאמינו, מי בא לבקר?

ראינו עין בעין כיצד החום והאהבה ממיסים גם לב אבן. זו הדרך הידועה, אותה ינקנו מאבותינו, לקרב ולא לרחק, לחבק ולא להדוף, ואותה קיבלנו ממרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א, שארגון הידברות היה חביב עליו מאוד, שחזר השכם והערב על הפסוק, שהיה המוטו של חייו: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

ולא תאמינו, מי בא לבקר?! ראש העיר, שמעורב בהגזמה משונה בכל דבר שזז בטבריה, הגיע לפתע פתאום. לא אבדו עשתונותיו של הגאון רבי חיים רבי שנותר עומד על עמדו, ועם הסערה הגדולה שהתחוללה בלבו ובליבנו, הניח את ידו על כתפו של ראש העיר, וחזר בפניו כמה וכמה פעמים, בניגונו המעורר והמתוק: "רון, רון, האם אתה יודע מי העמיד אותך בראשות העיר?! הקב"ה העמיד אותך בראשות העיר! שמור על הפיקדון היקר שהופקד בידך, עיר הקודש טבריה". הוא הזכיר לו את סבו, רבי מכלוף קובי זצ"ל, איש ירא אלוקים וסר מרע, שהיה שולח איגרות בזמנו לעיריית טבריה במחאה על אי שמירת השבת... רון קובי הקשיב לדברים קשב רב, והרב בא אליו בהצעה מפתיעה: "אתה יודע שאפילו אחשורוש לקח לו יועץ תלמיד חכם, מרדכי היהודי, קח לך רב שילווה וינווט אותך - ותצליח!". כעומד מהצד השתאיתי איך הגר"ח לא מהסס להציע דבר כזה לאיש כזה, בלי לחשב חשבונות, וביותר מהצורה הנעימה בה נאמרו הדברים.

כאן נכנסתי לשיחה ואמרתי לרון קובי, שזכר אותי מאמש: "רון, לידיעתך! למעלה מ-3,000 יהודים קיבלו על עצמם עד כה קבלות הקשורות לשמירת השבת מאתמול, והיד עוד נטויה. יש לנו עוד שבת עמוסה וגדושה שיעורים והרצאות בכל רחבי העיר. אני אומר לעצמי: מי יודע איזו זכות יש לך שהתגלגל על ידך חיזוק אדיר שכזה בשמירת השבת, חבל שבנסיבות כאלו! מה איתך?! עכשיו התור שלך!  לפחות אל תסית!" – התחננתי – "אל תילחם בשבת, אל תקרא לאנשים לחלל שבת! 'אך בה' אל תמרודו!'". הוא ניסה להצטדק, ולא הנחתי לו. "שתדע", הוספתי, "אם יש לך כח כה גדול לצד זה, כמה קידוש שם שמים תעשה אם תעבור לצד השני, בעצם אל הצד הטבעי היהודי שלך, תחדל לרדוף את השבת, אור גדול תהיה!". הוא פשוט הקשיב לכל מילה, ואף ביקש בסוף חיבוק... (כנראה שאני צודק באבחנה שלי שהוא זקוק לתשומת לב ולפרסום. הלוואי שילמד להשיג זאת בדרכים ישרות). ביקשתי שיואיל לבוא לדבר עם האדמו"ר רבי יחיאל שעמד בקרבת מקום. תחילה חשש, אך הגר"ח רבי ואנוכי הפגנו את חששותיו.

 

הוא אזר אומץ וניגש לגר"י אבוחצירא, ששאל אותו מיד: "נו, אתה כבר יודע מי היה הסבא שלך?!", והוא השיב: "כן, אנחנו משפחה!". הגר"י הזכיר לו את סבו, רבי אליהו אילוז זצ"ל, ואת סבו השני הנ"ל, שהיו צדיקים גדולים והכירם מקרוב. "נו", סנט בו הרב בחביבות, "אתה מקבל עליך את השבת?!". שתיקה. בסוף נד בראשו קמעא. מישהו לידו המהם: "לאט לאט", והאדמו"ר פצח בניגון שמחה. יצאנו במחול, בשירה שהדהדה בכל הטיילת: "כי אשמרה שבת א-ל ישמרני אות היא לעולמי עד בינו וביני", כשרון קובי מצטרף לריקוד, ואף מנסה את כוחו בשירה בקול ניחר. וראה זה פלא, חרף מנהגו הקבוע לתעד כל תנועה שלו, הפעם הוא לא תיעד, אפילו לשנייה קלה.

 

ולו שמץ של חנופה כלפי ראש העיר

יודגש: לכל אורך השיחה, לה הייתי עד ושותף פעיל, לא היתה ולו נראתה שום שמץ חנופה כלפיו. כדאי ללמוד היטב שער החנופה בארחות צדיקים להבין שלא מיניה ולא מקצתיה. צר לי שהופצו ברבים חלקי סרטונים, למחצה לשליש ולרביע, שלא משקפים בכהוא זה את התמונה הכללית. בכלל, מי שלמד את העובדה ברבי שמעון ברבי אלעזר במסכת בבא מציעא (פ"ה ע"א), יבין נכוחה שזו היתה מאז ומעולם דרכם של רבותינו, לגדל ולרומם אפילו את החוטא הגדול ביותר, ולעורר בו רצון וחשק לשפר דרכיו. בנוסף, איש לא היה מעוניין לשחק לידיו של הלז, שהאמינו לי, ייחל וציפה שימחו בו, או ינהגו עמו שלא כשורה, וכדרכו היה עושה לנו דווקא. זה גם היה מצטלם לו טוב מאד, להוכיח שפנינו למלחמה, והגענו לכבוש את העיר בכוח הזרוע, וגורם להלהטת יצרים ואף להכשלת יותר ויותר יהודים שיישמעו לקול קריאתו הקבועה "להציל" את טבריה מפנינו.

מה היו תוצאות הביקור?! אין זה מענייננו. תפקידנו לעשות כל אשר לאל ידינו, ולקרב כל נשמה תועה בעבותות אהבה, והשם הטוב יגמור בעדנו. מתעקשים בכל זאת?! לא זו בלבד שהיה חיזוק עצום לסוחרים שהועמדו בפני פיתוים לא קלים מצד ראש העיר וחבורתו, ועתה קיבלו משנה כח - קבלו את החלק המרגש יותר בסיפור: כחמישה בעלי עסקים קיבלו על עצמם שלא לפתוח יותר את עסקיהם בשבת!

לגבי ראש העיר עצמו, איננו נאיבים. לא סברנו שהוא יתהפך בן רגע לטוב... אבל חשוב היה להעביר מסר, בעיקר לציבור הכללי, שהשבת היא מתנה, לא עילה למלחמה! 

ואם אמרתי אספרה מה היה בשבת עצמה, יכלה הזמן והמה לא יכלו. אלפי משתתפים, שומרי מצוות וכאלו שעדיין בדרך, גדשו את בתי הכנסת השתתפו כל השבת בעשרות שיעורים והרצאות, שקיימנו יחד עם כל הרבנים בעשרות בתי כנסת בעיר! בשכונת המורדות, עליה הייתי מופקד למסירת שיעורים, אמרו לי רבים מהתושבים שבאו לשמוע לקח: "בזכותכם ממששים באוויר את קדושת השבת!".

באשר לראש העיריה: לדידי אין ספק שמשהו זז אצלו. בבירור שערכתי התברר, שאמנם לא שב מרעתו, די צפוי, אך השבת הוא היה הרבה פחות רדיקלי. לא הסית ולא דיבר בגסות נגד שומרי השבת. הטיילת, אם שאלתם, גם לשיטתו, היתה הרבה פחות הומה מהשבת הקודמת. טוב, אין לי ספק לאן נעלמו אחוזים ניכרים. הם נכחו בדרשות ובשיעורים ברחבי העיר.

ממוצאי השבת החילותי לקבל פניות מכמה ערים שפשוט התחננו וביקשו שנערוך אצלם שבת כזו, שבת שכולה כבוד שבת בכל קצוותיה, ואני תקוה שבעזרת השם כך יהיה. השם יתברך יעזרנו על דבר כבוד שמו, אמן.

מזמור שיר ליום השבת. ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים!

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.9 (193 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים