טורים אישיים - כללי

תלמד מקודמיך: מכתב שני לרון קובי

מותר לי לנחש שטבריה מבחינתך היא תחנה ראשונה, ואתה מכוון גבוה יותר, אולי פוזל לכנסת. סבור הנך שבדרך זו של שיסוי והסתה תגיע רחוק. הבעיה היא שבניגוד לאחרים, אינך טורח להסתיר את שנאתך, ומרבית הציבור בישראל בפירוש לא מחבב את השיח האלים הזה

| י"ט אדר א' התשע"ט |
רון קובי (צילום: פלאש 90)
אא

לכבוד

רון קובי

ראש עיריית טבריה

אני מאמין שרבים ירימו גבה על עצם העובדה שאני שולח אליך מכתב נוסף, כי מה בצע להשחית את דבריי שעה שהמכתב הראשון ספק אם היה למראה עיניך בכלל, ואם היה - נראה בעליל שהדברים נפלו על לב אטום וערל. שכן גם השבוע הזה לא השבת ידך מִבַּלֵֶעַ ומלנגח את הציבור החרדי. קבעו יום תפילה וזעקה בבית העלמין בטבריה, ואתה הפצת בלגלוג שהם "הולכים להעיר את המתים". אמנם היתה לי תחושה חזקה שהנך חושש מאד מהצעד הזה, והוא טורד את מנוחתך. אתה צודק. רבותינו זיע"א, תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים, ואחרוני אחרונים, מהם שבנו ויסדו וקוממו את העיר, ודאי לא יושבים שקטים ושאננים מול חילולי השבת בפרהסיא ובריש גלי בעיר בה הרביצו תורה ובין רגביה מצאו את מנוחתם. למרבה הפלא, או שלא, העזת לבוא בכבודך ובעצמך לעצרת התפילה, כשאתה יודע שמדובר בצעד שעלול להתפרש, ובצדק, כהתגרות מכוונת. איש לא חושד שהגעת לשם רק כדי לשפוך את צקון לחשך.

אני שולח לך מכתב נוסף, וזאת משום שכלל נקוט בידי שאין להתייאש מאף יהודי שהוא, יהיה מי שיהיה. זאת ועוד, המכתבים נועדו לא בהכרח אליך, בעיקר אלינו, ואל הקוראים הרבים, לחזק את ליבם לבל יצטנן ולא תרפינה ידיהם חלילה מעמידתם על משמר היהדות והשבת. ואכן, המכתב הראשון הגיע לעיני רבים, והופץ בכלים מכלים שונים, גם ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, מהם תושבי טבריה, עירך. לשמחתי הסתבר שלא כמו הרושם הראשוני שנוצר, שאתה משתעשע בו הרבה, כביכול הציבור הכללי ניצב איתך מצדו השני של המתרס. התגובות שקיבלתי גם מהם הוכיחו שממש לא. הם הביטו, לדבריהם, בעיניים כלות, כיצד אתה בועט בכל הקדוש והיקר, וציפו שמישהו ירים את הכפפה ויעמיד אותך במקום הראוי לך, וירים קרנה של השבת המתחללת ללא מורא וללא משוא פנים.

 

הסדר מול הערבים

בלי ספק, יש עלינו חובה לקרב, ואנו מקרבים כל יהודי. גם אם הינו תינוק שנשבה ומחלל שבת ח"ו, עדיין פונים אנו אליו בשפה ברורה ונעימה ומקרבים אותו לתורה. הרטוריקה איתך אחרת, היות שאינך אדם שיצרו תקפו ועובר לתיאבון, אלא חוטא ומחטיא הנך את בני עירך אותם אתה גורר, בינתיים בחוסר הצלחה ב"ה, להצטרף למאבקך בשבת. את ראשי הערים האחרות להם קראת "להפסיק לפחד ולהתרפס בפני דרעי" (!) ולהפעיל תחבורה ציבורית בשבת. ונוסף גם הוא על שונאינו, גררת את יו"ר מפלגת העבודה, גבאי שמו, גם הוא מבית מסורתי, שנמשך אחריך להפעיל אוטובוס בשבת. סבור הוא, בתמימות או בטיפשות, כי יניע בכך את עגלת מפלגתו המקרטעת במורד ההר.

מה שאותי מפליא, שאתה לא באמת עקשן כסוס כפרד אין הבין כמו שחושבים, לפעמים אתה מגלה פרגמטיזם וכבוד למופת לענייני דת... הנה הישמעאלים בעירך, שגם אותם התססת כשביקשת להפוך את בית תיפלתם שעמד שומם שנים רבות - למוזיאון. הם רק השמיעו קרקורי מחאה, ואתה מיד נפגשת איתם, התקפלת, והגעת להסדר... לא לפני ששוב שלחת אצבע מאשימה נגד מי?! נגד החרדים כמובן! טוב שברוך השם בזכות התפילות שלנו פסקה הבצורת, אחרת היית מאשים אותנו גם בריקון הכינרת. נו, רון, איתם אתה לומד להסתדר, ועם אחיך היהודים, לא?! מהם אתה כנראה מפחד. ומאיתנו – אף על פי שסיפרת לכולם שאתה מאוים - כנראה גם אתה יודע שאין לכך כיסוי.

רבים מהתושבים עמם שוחחתי מתחילים לחשוד שטבריה לא בדיוק בראש מעיניך, שהדגל אותו הנפת אל על תחת הכותרת: "להרים את טבריה מהקרשים", לא בדיוק ממריא. מסתבר שאתה עסוק יותר בלהרים את עצמך מהקרשים, על גבם. אפילו הניקיון שהבטחת, דבר מבורך לכשעצמו, לא החזיק מעמד. תחילה באמת הראית פעילות מאומצת בתחום הזה, טרחת להצטלם עומד ועוקב מקרוב. אך לא עבר זמן רב מבחירתך, ולפתע ביקשת מכל תושב שיתכבד לנקות בעצמו.

מותר לי לנחש שטבריה מבחינתך היא תחנה ראשונה, ואתה מכוון גבוה יותר, אולי פוזל לכנסת. סבור הנך שבדרך זו של שיסוי והסתה תגיע רחוק. הבעיה היא שבניגוד לאחרים, אינך טורח להסתיר את שנאתך הכבושה, ומרבית הציבור בישראל בפירוש לא מחבב את השיח האלים הזה. הנה לפיד נזהר מכך כמו מאש. גם כשהוא בוחר להשתלח בחרדים, ואוחז מנהג אביו בידיו, מתעטף הוא באיצטלה צדקנית של "דאגה" לציבור החרדי. אפילו ליברמן, ששלח לך בשבת ההיא תגבור מבחוץ למלא את האוטובוס הריק יחסית, נוהג כך ממש בלית ברירה. מצבו הפוליטי לא משהו, והוא מנסה בייאוש להרשים את קהל היעד הטבעי שלו, וד"ל. אתה אמנם מצליח לגרוף אהדה מהציבור הכללי, שחלקו קושר לראשך כתרים. הבעיה היא שהכל זמני. כמה אפשר למחזר את עצמך ואת עלילותיך? זה הופך למשעמם, מעיק ומאוס. שים לב שאתה מהבודדים, אם לא הבודד בה"א הידיעה, שעדיין עושה שימוש יומיומי בשיח האלים הזה. ולא האמנתי למה שראו עיני. אתה, רון קובי, הוצאת תואר ראשון, במה?! הניחוש הפרוע ביותר לא היה קולע לאמת: תואר ראשון בחינוך... צחוק עשה לי אלוקים.

 

על איזו כפייה אתה מדבר?!

לבי לבי על יהודי טבריה היקרים, שכבר מילתי אמורה שחיבה יתירה נודעת לי אליהם, בהכירי אותם במסגרת שיעורי. אף הללו המוגדרים כלא דתיים, כולם מלאי אמונה עצומה ותמימה ממש כאבותיהם, ושנים רבות ראו בעין יפה את שכנותם עם החרדים לדבר השם. ועל זה יגדל הכאב, שמעשה שטן הצליח, וגרמת דה-לגיטימציה לציבור החרדי, הן לוותיקים שבה, שלא נטשוה מעולם, והן לחדשים מקרוב באו, שאתה חייב להודות שתרמו תרומה משמעותית לעיר, שטרם בואם היתה מוזנחת ודורש אין לה, ולכן מחירי הדירות היו זולים יחסית, ומאז בואם, העלו והשביחו מעלה מעלה את מחירי הדירות. רק בשנה וחצי האחרונות הוקמו בה שני בתי מלון חרדים על טהרת הקודש. המבקרים הרבים שפקדו אותה ולא נטשוה גם בימי הירידה היו דווקא החרדים, ומי שמילא את חופיה המתרוקנים בימי בין הזמנים היו החרדים. ועליהם אתה מתגולל!

על איזו כפיה אתה מדבר, אם מבדיקה פשוטה עולה שלא נחקק שום חוק עזר חדש בטבריה בשנים האחרונות, שמיצר במשהו את צעדי התושבים הלא דתיים. גם החרדים שבאו לדור בה בשנים האחרונות כמעט מעולם לא יצאו למלחמה ולא להפגנה על שום ענין. לא דרשו תחבורה נפרדת, לא ביקשו לסגור כבישים ולא להתקין גנרטור שבת. עולם כמנהגו נוהג. סהדי במרומים, הרבה זמן הוגעתי את מוחי בשאלה מדוע התושבים חשים בכל זאת לחץ ופחד מאיתנו, מה שלא חשו כן בעבר?! אין זאת אלא שהשחרת אותנו והפחדת אותם, ויצא העגל הזה. השקר, אמנם אין לו רגלים, אבל הוא בועט כהוגן!

ומה הלאה?! יש לך עוד תוכניות? כבר בזבזת את כל התחמושת כמעט. נלחמת בשבת, התערבת בחוצפה במערך הכשרות בעירך. האשמת, כאמור, את החרדים בכל הבעיות הוותיקות והעתיקות של העיר, ואחרון הכביד שזלזלת ברהב ברבני העיר שליט"א, ולא שעית לאזהרה הנוראה: "הזהרו בגחלתן, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב!".

ועצור במילין לא אוכל, בעיקר על שהתבטאת בעזות מצח כלפי רב העיר הגרמ"צ בוחבוט שליט"א, כביכול "הונחת" אליכם מבני ברק. נניח לרגע לעובדה שהוא נבחר ברוב מוחץ על ידי פרנסי העיר, שהם למעשה שלוחי הציבור והזרוע המבצעת המשקפת על פי חוק את רצון התושבים. האם שכחת להסתכל על החטוטרת הענקית שבגבך?! הן לפי מה שפורסם, והודית בזה בפה מלא, אשתך וילדיך חיים עד היום בכלל בתל אביב. כלומר, בניגוד לרב, צאצא לרבני טבריה מקדמת דנא, שקבע בעיר במסירות נפש את מרכז חייו, ומשקיע את כל אונו ומרצו לשקם את העיר מבחינה רוחנית, אתה מגיע אלינו מתל אביב בגפך. בכלל, עצם בחירתך מפליאה מאד. הרי כולנו זוכרים היטב כיצד נפסלה מועמדותו של חרדי שרץ לראשות העיר אלעד, רק בשל החשד שלילה אחד או שניים לן בעיר אחרת, וזה לדברי השופטים ערער את היסוד האלמנטרי שהעיר או הישוב אמורים לשמש "מרכז חייו של המועמד". ואתה, שמשפחתך גרה בעיר אחרת לחלוטין, העיר נחשבת מרכז חייך ואתה מצליח להיבחר לראשותה?! אתמהה.

 

ראש העיר מנשק את ידי הרב

אם כבר דיברנו על יחסי הרבנים וראש העיר, בוא ואזכיר לך דברים מההיסטוריה הלא רחוקה של טבריה. אחד מרבניה הנערצים היה הגאון המופלא רבי יעקב זריהן זצוק"ל. בשנים האחרונות יצאו לאור מחדש ספריו המלאים וגדושים בכל מקצועות התוה"ק על ידי מכון "יד הרב זריהן". ושם בהקדמה ציטט המו"ל הרה"ג הנכבד דברים שכתב הסופר ר' בנימין מינץ, בעיתון היידישאי "דאס יודישע טאגבלט" (בתאריך 29/6/1934 למניינם), אודות הרב, לאחר שביקר בביתו נאוה קודש, והתרשם ממנו עמוקות: "הרב יעקב חי זריהן הוא החכם ואב"ד של הקהילה הספרדית בטבריה, חדרו גדול ומרווח מלא בספרים, הטורבן (=התרבוש) השחור, הזקן הלבן והגלימה הלבנה מזכירים דמויות נשכחות, דמויות מתקופת תור הזהב של יהודי ספרד. נכנסים אנחנו להיכלו, החכם יושב כשרגליו משולבות תחתיו על הספסל, ומתעמק במחשבותיו. רבי יעקב חי זריהן הוא מהרבנים הגדולים של הספרדים בא"י, ואולי בכלל בעולם כולו, מהשרידים הספרדים.

(צילום: פלאש 90)

"הוא כעמוד ברזל שאינו מתכופף, הוא אינו רוצה להשתייך אל הועד הלאומי (הציוני. רא"ז), ואת קהילתו, המונה כמה אלפי נפשות (בטבריה רוב היהודים הם ספרדים, ובטבריה בערך שבעת אלפים יהודים), הוא מנהיג בעצמאות וכולם נכנעים אליו. אפילו ראש העיר מנשק את ידו בדרך ארץ! "אני לא נכנע לאיש!", אומר לי הרב, "אני נכנע רק לשולחן ערוך!".

קראת?! "אפילו ראש העיר מנשק את ידו של הרב בדרך ארץ!". התעניינתי מי היה ראש עיריית טבריה בתאריך המצוין לעיל, ומצאתי שהיה זה יהודי העונה לשם זכי אלחדיף. יתכן שתמונתו מתנוססת במשרדך. לפי המתואר, היה אדם העשוי ללא חת, ולא דתי במיוחד, ועם זאת, ידע להכניע את עצמו ולכוף ראשו כאגמון בפני הרב זריהן.

אתה אוהב לצטט בעיוות את מאמר הגמרא: "טבריה עמוקה מכולן, וממנה עתידים להיגאל" (ר"ה ל"א, ע"ב) ולדרוש דרשה של דופי שהכוונה לגאולה מהכפייה הדתית, עפ"ל. חבל שלא פענחו עבורך את פירוש רש"י, שכתב: שפלים היו אז מכל המסעות שגלו. נכון שנדמה לך כרגע שאתה מצליח להשפיל את קרנם של שומרי המצוות והחרדים. אבל זכור גם את ההבטחה בסוף: "וממנה עתידים להיגאל!". רצוי - איתך. ולא - גם בלעדיך.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.8 (197 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים