סמארטפונים

מה משמעות השם ’אייפון’? ראיון מרתק עם אורי כהן

האם אפשר לחיות ב-2019 בלי סמארטפונים, ומה בעייתי בעצם - התכנים שבאינטרנט או שמא הסמארטפון עצמו? ראיון עם אורי כהן אודות השפעתם מרחיקת הלכת של כלי התקשורת על דורינו

| י' אדר ב' התשע"ט |
אא

באחד הימים הגיע אורי כהן, ר"מ בישיבה גבוהה במקצועו, להעביר שיעור לבנות בתיכון. "במהלך השיעור אמרתי משהו בנוגע לסמארטפונים, והדבר עורר עניין רב אצל הבנות", הוא מספר. "הן ביקשו שאדבר רק על נושא זה, ואני התחלתי לדבר על כך שהתכנים באינטרנט הם קשים ונוראיים, ושמדובר בתהומות שקשה לעלות מהם. הדברים היו דרמטיים מאד, והייתי בטוח שהם עשו רושם רב. לעומת זאת, במציאות, כולן המשיכו כרגיל, ולא היה נראה שמתחולל אצלן איזשהו שינוי רציני. בתחושה האישית שלי, הפער הבלתי נתפס בין המסרים הנוקבים לבין הביצוע של הדברים, היה נורא".

במשך תקופה הלך אורי עם מחשבות בנושא, במטרה להבין מדוע בעניין שהוא כה חמור, עדיין הפירצה היא כה גדולה. "מדובר בתחום שהוא סטנדרט בסיסי בבית יהודי. חוסר הצניעות והתכנים הלא טובים שבאינטרנט אוכלים כל חלקה טובה, וניתוק מהם הוא בסיס של כל אדם יהודי", הוא אומר. "הסתכלתי סביבי, וראיתי גם שעם הזמן ניסו ליצור אינטרנט מסונן, אבל בסקר שנעשה על ידי אינטרנט רימון, מסתבר שלא כל הציבור הדתי והחרדי מסנן את המחשבים שלו, וכאשר מדובר בסמארטפון - אז אחוזי המסננים נמוך יותר. בתוכי עלתה השאלה - אם התכנים הם כל כך קשים, איך יכול להיות שיש כזו אדישות לנושא? או שאולי הבעיה היא לא רק בתכנים, אלא נמצאת בעוד מקום?"

 

צורת אדם חדשה

בהרצאה של הרב זאב פרידמן בה נכח אורי, הוא קיבל לבסוף את התשובה לשאלותיו. "בהרצאה שבה הייתי, נחשפתי לתחום אקדמי שנוסד כבר לפני שנים, בנוגע להשפעת מכשירי התקשורת השונים עלינו. מסתבר, שלא רק התוכן שרואים בכלי משפיע על האדם, אלא גם הכלי בעצמו. עצם העובדה שיש לנו מחשב, אינטרנט או סמארטפון, היא בעלת השפעה אדירה, ויש לה כוח ליצור צורת אדם חדשה. פרופסור מרשל מקלוהן, שהיה חוקר מדיה, טבע כבר בשנת 1967 את המונח "המדיום הוא המסר". מדיום זהו הכלי, והוא זה שמעביר לנו מסרים ומשנה אותנו. למסקנותיו אלה הצטרפו חוקרים רבים, ובעקבותיו כתבתי גם אני את ספרי 'כלים ביד כלינו', המדבר על כך".

מסתבר שישנו הבדל משמעותי בין אמצעי התקשורת לבין שאר המכשירים הסובבים אותנו. "המכשירים השונים משרתים אותנו. הם שדרגו את חיינו לבלי הכר, ומשום כך האנושות מעריצה אותם ומרבה להאדיר את השימוש בהם", מסביר אורי. "אך מסתבר שמה שנכון אצל מקרר ומזגן, לא תמיד נכון במחשב וסמארטפון. אמצעי התקשורת, שהם משפחת מוצרים בפני עצמה, לא רק משרתים אותנו, אלא גם משפיעים עלינו בצורה חזקה. במקום שהכלים יהיו בידינו ובשליטתנו, הפכנו אנחנו להיות כלים בידיהם".

איך בדיוק הדבר קורה?

"לדוגמה, מאז שהתחילו לצפות במסכים, האדם הפך להיות רדוד יותר, שטחי, אלים ונכה רגשית", מתאר אורי. "הפכנו להיות מונחי ריגושים, וילדים מרבים להתלונן שמשעמם להם, בגלל הצורך בריגושים נוספים כל הזמן. עם כניסת האינטרנט והסמארטפונים, המצב החמיר בהרבה. התכנים שביוטיוב, ובאינטרנט בכלל, הם ברמה נמוכה במידה ניכרת מאלה שבטלוויזיה, אבל לא רק הם הבעיה. מחקרים מדברים על צריכה של 10 שעות מסך ביום, ומראים שרמת הקשב והריכוז ירדה, האיי-קיו ירד, ולילדים יש קושי אדיר להביע את עצמם. הזמן שבו נער בימינו יכול להיות מרוכז הוא 9 שניות, פחות מדג זהב, אשר יכול להתרכז 12 שניות. בנוסף, נערים אמנם נעים בלהקות בימינו, אבל בכל זאת נמצאים לבד, בגלל שהרבה מהתקשורת ביניהם נעשית באופן וירטואלי, ללא הבעות פנים וללא חווי רגשות. גם הקשר הזוגי נעשה רדוד יותר, והנכויות הרגשיות גורמות לבריחה לאלכוהול בגיל צעיר. רואים שהשפעת כלי התקשורת עלינו היא אמנם סמויה, אבל יש לה כוח אדיר ליצור צורת אדם חדשה".

פרסומת ששמע אורי ברדיו, עוררה את הזעזוע אצלו אפילו עוד יותר. "לפני כמה שנים היה ברדיו תשדיר רשמי של הרשות לבטיחות בדרכים", הוא מספר. "הם אמרו שבכל שנה בקיץ יש אסונות של שכחת ילדים ברכב, ודיברו על כך שמוכרחים למנוע את האסון הבא. הפתרון מבחינתם היה להתקין אפליקציה שמזכירה לקחת את התינוק, או לשים את המכשיר הסלולרי לידו. שאלתי אז את אשתי 'את שומעת מה אמרו פה?', אדם יכול להגיע למצב שבו הוא ישכח ברכב את הילד שלו, אבל את המכשיר הסלולרי - הוא יזכור. ומהו הפתרון? לשים את המכשיר ליד התינוק, כדי לא לשכוח גם אותו. יש מחקר בריטי המדבר על כך, שלמרבית אוכלוסיית העולם יש "no mobile fobia" - חרדה מפני שהות ללא המכשיר הנייד. אדם שמגלה שהסמארטפון שלו אבד או נגנב, פשוט מפתח פחד. לא סתם ממציא המכשיר הראשון קראו לו 'אייפון' ולא 'מייפון'- מכיוון שלא מדובר במכשיר שלי, אלא במכשיר שאני והוא מתמזגים לדבר אחד".

יותר מכך, אורי מוסיף שהמדיה התקשורתית מביאה לפעמים אף למצבים של התמכרויות וסכנת חיים. "המחלקה המרכזית ברטורנו כיום, היא לגמילה ממסכים. לא שמענו על גמילה ממקרר או ממיקרוגל, אבל מאמצעי התקשורת - שמענו בוודאי", הוא מתאר. "בנוסף, אם בודקים במחקרים, כבר לפני 14 שנה התחילו לשכוח ילדים ברכבים, אבל בשנים האחרונות התופעה הפכה להיות רווחת בהרבה. דווקא הרב-משימתיות שאנחנו נמצאים בה, כאשר בכל רגע מרפרפים מנושא אחד למשנהו, מתחה אותנו מעבר לגבולות היכולת שלנו, והפכה אותנו לבעלי חוסר איכות פנימית וחוסר ריכוז. מצב זה מוביל גם לכך שאדם ישכח ברכב את החשוב לו מכל - הילד שלו. דוגמה נוספת היא שבשנת 2017 אמרה המשטרה, שגורם התאונות מספר אחת במדינה הוא המכשיר הנייד. ומשהו נוסף שקרה בעקבות הסמארטפונים: כיום אין הבדל בין הבית לחוץ. בעבר כשאדם היה בביתו, הוא היה מרוכז בו, אך היום הוא נכנס הביתה, ו-400 אנשי קשר נכנסים יחד איתו. אפשר להפריע לו בכל רגע, וכך האדם לא מרוכז בכלום. נוצרים אצלו נתקים במחשבה, והיא הופכת להיות מהירה ושטחית".

 

מכשיר שימושי ולא כלי בידור

ההשפעה הגדולה של אמצעים אלו על חיינו מראה עד כמה הם נוגעים בנקודה המרכזית שבנו. "מה שמבדיל את האדם משאר ברואי העולם, הוא הדעת שבנו, אשר באה לידי ביטוי ביכולת שלנו לדבר", מסביר אורי. "כאשר תינוק הוא קטן, הוא עדיין לא מדבר, וככל שמתפתחת בו הדעת, מתפתח בו גם כוח זה. הדעת מתפתחת על ידי דיבור עם אחרים, ולמידת העולם דרכם. בעצם, כל המחשבות ותפיסת העולם שלנו, מתפתחות באופן הזה. לכן, אם ילד גדל בסביבה תקשורתית טובה ומעמיקה, גם אצלו תהיה תפיסה עמוקה של המציאות, ויכולת לתקשר באופן נכון עם אחרים. לעומת זאת, כאשר התקשורת היא בשפה חזותית ומהירה, נוצר גם אדם שטחי ורדוד, בלי חשיבה לעומק, ובלי יכולת לבטא את עצמו באופן נכון".

המדיה, אשר יוצרת את אופן החיים הרדוד, ממשיכה גם להזין אותו. "אם אדם קורא ספר, אשר בנוי באופן רציף והגיוני, זה יוצר אצלו חשיבה רציפה ולוגית. הספר גם דורש רמת הבנה גבוהה יותר, ומפתח את המחשבה", אומר אורי. "לעומת זאת, כאשר משנים את השפה לכזו שהיא חזותית ומהירה, כמו האימוג'ים בווטסאפ, אין צורך במאמץ מחשבתי, וגם ילד בן שנתיים יכול להבין אותה. כיום השפה הפכה לרדודה ושטחית, אשר מעצבת אנשים קצרים ורדודים. באופן הזה, פורחות אפליקציות המאפשרות שליחת הודעות קצרות, כדוגמת טוויטר וווטסאפ, ולאנשים אין כוח לקרוא ספרים או לשמוע דרשות ארוכות. החיים הופכים להיות מרדף של גירויים, והתמונות, אשר פונות אל החוש ולא אל השכל, חייבות להתחלף במהירות. ילדים מפסיקים להביע את עולמם הפנימי, פשוט בגלל שאין להם כזה, וטיול, למשל, הופך אצל ילד לאוסף תצלומים, במקום שיהא עליו לספר על מה שעבר. קשרים זוגיים מתפרקים יותר במהירות, מכיוון שיש פחות שיחות פנים אל פנים והבעת רגשות עמוקה ונכונה".

אז מה אפשר לעשות כדי להימנע מכל הבעיות הללו?

"התשובה הראשונה, שהיא לא פופולרית במיוחד, היא מודעות לנושא. זוהי אמנם דרך ארוכה, אך זוהי הדרך היחידה. אין לנו את הפריבילגיה להיות לא מודעים, וחשוב שנצא מהאשליה, ונבין איך המדיה משנה אותנו. רק כך נגיע גם לידי התמודדות נכונה. בנוסף, מלבד הרע שיש במדיה, אנחנו מבינים שיש בה גם הרבה טוב, ולכן חשוב לדעת איך לרתום את הכלים האלה לשימוש נכון, בלי שיפגעו בנו. ברגע שהם משמשים רק לצרכים טכניים, כמו תיאום פגישה או מציאת דרך קצרה לנסיעה, אז הם באמת יעילים עבורנו".

את השימוש באמצעי התקשורת באופן נכון, מפרט אורי אחד לאחד. "עצתי היא קודם כל להוציא את המחשב הנייח מהבית, מכיוון שכאשר יש מחשב נייח, הוא כמו רהיט, שהילד יושב מולו שעות. אפשר להחליף אותו במחשב נייד, אשר ישמש רק לצרכי עבודה, ובסיומה יעלה למדף גבוה בחדר ההורים. דבר זה אמנם דורש מאיתנו למלא את חייו של הילד בתוכן אחר, אבל ברור שזוהי הדרך היותר נכונה. מעבר לכך שהחשיפה למדיה יוצרת נזקים רפואיים, כמו פגיעה בעיניים או במצב ההורמונלי בגוף, הדבר הוא הרסני מאד גם לנפש הילד. במקום המחשב, חשוב להקיף אותו ככל שאפשר בספרים לא מאוירים מידי, אשר יעשירו את עולמו, ולא בקומיקסים, שגם הם מדיה חזותית, בה התמונות מעבירות את הסיפור, ולא המילים".

"כאשר ילד גדל וזקוק למכשיר סלולרי", ממשיך אורי, "אפשר לתת לו בעת הצורך מכשיר פשוט לתקשורת, בלי מצלמה, משחקים או אינטרנט, וזה המכשיר שילווה אותו לגיל ההתבגרות. רק בשלב שבו אדם מתבגר ומפסיק להתפעל מהמכשירים האלו יותר מידי, הוא יכול ליצור לו גם כזה עם שימושים רחבים יותר. כדאי שמכשיר זה יהיה גדול כמו טאבלט, ובלי ההיבט התקשורתי והבידורי, ויהיו בו רק אפליקציות שימושיות, כגון וויז, בנקים, קופות חולים ועוד. שאר התקשורת תיעשה דרך המכשיר הנייד הפשוט, שיש בו רק שיחות, ואיתו הולכים לכל מקום. כמובן שגם עליו צריך לשמור, שיישאר בתיק מתי שצריך, ולא יפריע בשיחות אישיות, כמו בין בני זוג, למשל. מכשיר ייעודי כזה הוא מאה אחוז טכני, וזהו החזון שלנו - לקחת את החכמה הזו ולהפוך אותה לשימושית, בלי בזבוז של שעות בידור או התקשקשות בשיחות רדודות".

ומה עם הנוחות שבסמארטפון?

"מצב כזה באמת שולל הרבה נוחות, אבל יחד עם זאת - הוא נותן לאדם את היופי של האנושות. זה מאפשר ליצור קשר עם אנשים, לראות את הפנים שלהם, ולהפעיל את השכל. בעוד חמישים שנה, הפער בין ילדים שגדלו ללא מכשירים חכמים, לעומת אלה שגדלו איתם, יהיה ניכר מאד. כל השלילה הזו של הנוחות, היא מתוך רצון להביא את היופי של האנושות - רגשות, הבעות פנים, קשר אישי ועוד".

"סיפר לי אבא אחד", מסיים אורי, "שכאשר הוא נכנס הביתה בערב, אף אחד מילדיו לא מתייחס אליו, וכולם שקועים בטלפונים החכמים שלהם. הנזקים כיום הם כל כך מזעזעים, שעם הזמן גדלים בתוכנו גם הבשלות והרצון להתמודד איתם. אפשר להכריז על אזורים או זמנים בבית ללא מדיה, וכל התמודדות קטנה בנושא היא כבר טובה. זוג הורים אחר אמר לי, שאחד הילדים הנשואים שלהם עזב את הווטסאפ המשפחתי. מאז, הוא מתקשר לשוחח איתם בכל שבוע, ומשתדל להתקשר גם לכל אחד מהאחים שלו פעם בחודש. רואים איך שדווקא אי השימוש בתקשורת השטחית והמהירה, מוביל למקום בריא הרבה יותר".

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.3 (57 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים