אמונה

הוכחה מוחצת לאהבת השם: החסד שבתוך העונש

מעסיק הכועס על הפועל, נוזף בו, מענישו, פניו זועפות כלפיו וכיוצא- נתבונן, האם זה הזמן המתאים שיבוא פועל זה למעסיקו ויבקש לו עלייה במשכורת, קידום בעבודה?!

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

הָרְאָיָה הַמּוֹחֶצֶת לְאַהֲבַת ה' אֶת עַמּוֹ גַּם בְּמַצְּבֵי עֲנִישָׁה הִיא הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לִשְׁמֹר וּלְהֵטִיב גַּם בִּתְנָאֵי עֹנֶשׁ.

נִתְבּוֹנֵן, אָסִיר שֶׁנִּדּוֹן לְמַאֲסָר, אֵיזֶה חֲסָדִים רוֹאֶה הוּא בְּמַאֲסָרוֹ. מְנֻתָּק הוּא מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, מֵחֲבֵרָיו, לֹא רוֹאֶה אוֹר יוֹם. קִצּוּרוֹ שֶׁל דָּבָר- בִּזְמַן דִּין אֵין רַחֲמִים!

בְּעָנְשֵׁי ה' לְעַמּוֹ יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת אֶת חַסְדֵי ה' עִמָּנוּ גַּם בִּתְקוּפוֹת הָעֹנֶשׁ.

וְנַחֲזֹר שׁוּב לְגָלוּת מִצְרַיִם. הִנֵּה בְּמַצַּב עֲנִישָׁה נוֹרָא זֶה שֶׁל "וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה", הָיָה מַצָּב שֶׁל "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם", וְגַם בְּתֹקֶף גְּזֵרַת הַשִּׁעְבּוּד נֶאֱמַר "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: בְּכָל מַה שֶּׁהֵם נוֹתְנִים לֵב לְעַנּוֹת [וּלְהַמְעִיט, שֶׁכֵּן הָעִנּוּי מְמַעֵט הַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה. עִקַּר שִׂפְתֵי חֲכָמִים]- כֵּן לֵב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַרְבּוֹת וּלְהַפְרִיץ.

וְאוֹת וּמוֹפֵת לְכָךְ- הִנֵּה שֵׁבֶט לֵוִי לֹא נִשְׁתַּעְבֵּד בְּשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, וְאַתָּה מוֹצֵא שֶׁהָיָה שֵׁבֶט לֵוִי הַמְעַט שֶׁבְּכָל הַשְּׁבָטִים, וְלִכְאוֹרָה הָיָה לָהֶם לִהְיוֹת יוֹתֵר מִכֻּלָּם אַחַר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּעְבְּדוּ. מֵשִׁיב עַל כָּךְ הָרַמְבַּ"ן, כִּי כֵן גָּזַר הַבּוֹרֵא- "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ". מִי שֶׁהָיָה בִּגְזֵרַת הָעִנּוּי "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ"- הוּא בִּלְבַד הָיָה בְּבִרְכַּת "כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ". שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁלֹּא הָיָה בַּקְּלָלָה, כְּמוֹ כֵן לֹא הָיָה בַּבְּרָכָה.

וְכֵן יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת בְּגָלוּתֵנוּ אֶת טוֹבוֹת ה', שֶׁהִנֵּה גַּם בַּזְּמַנִּים הַקָּשִׁים שֶׁהֵמָּה יָמִים שֶׁל מִדַּת הַדִּין, מְשֻׁתֶּפֶת עִמָּהּ מִדַּת הָרַחֲמִים בַּשְּׁמִירָה הָעֶלְיוֹנָה עָלֵינוּ, בַּפַּרְנָסָה הַמְזֻמֶּנֶת לָנוּ, בַּנִּסִּים הַמַּתְמִידִים עָלֵינוּ לְשָׁמְרֵנוּ מִכְּלָיָה, שֶׁזּוֹ בְּעֶצֶם זְמָמָם שֶׁל אוֹיְבֵינוּ.

הִנֵּה נִמְצָאִים אָנוּ כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נִתְבּוֹנֵן, מִכַּמָּה סַכָּנוֹת נִצַּלְנוּ בְּעַשְׂרוֹת הַשָּׁנִים שֶׁאָנוּ פֹּה, כַּמָּה מִלְחָמוֹת מְסֻכָּנוֹת עָבְרוּ עַל רֹאשֵׁנוּ מִתְּחִלַּת יְשִׁיבָתֵנוּ כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי קָרוֹב לְשִׁבְעִים שָׁנָה וְעַד עַתָּה, הֲרֵי יוֹם יוֹם קִיּוּמֵנוּ כָּאן בְּנֵס, וּכְמוֹ כֵן אַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה יוֹשְׁבִים הֵמָּה בְּחַסְדֵי ה' בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה יַחֲסִית, וְרַבִּים מֵהֶם שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת וְחַיֵּיהֶם חַיֵּי עֹשֶׁר וּרְוָחָה.

וְהוּא הַנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק (ויקרא כו, מד): "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם". וְזֹאת מִלְּבַד הַהַבְטָחָה (דברים ד, ג-ה): "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ", וְעוֹד נֶאֱמַר (ירמיה ל, ז): "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", וְעוֹד נֶאֱמַר (ישעיה סג, ט): "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם".

הִנֵּה לִפְנֵי 20 שָׁנָה בְּדִיּוּק הָיְתָה מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ, נוּרוּ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל 39 טִילִים מֵהָרוֹדָן הָעִירָקִי- וְנֶהֱרַג אָדָם אֶחָד בִּלְבַד, וְטִיל אֶחָד שֶׁכָּזֶה כְּשֶׁנִּשְׁלַח לְסָעוּדְיָה, הָרַג בָּהֶם כַּמָּה עַשְׂרוֹת אֲנָשִׁים. וּמַה גַּם, שֶׁעָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁאָנוּ בַּתְּקוּפָה הָאֵימְתָנִית בְּיוֹתֵר הַמְכֻנָּה בְּפִי חֲזַ"ל עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, תְּקוּפָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁכַּאֲשֶׁר חָזוּ אוֹתָהּ חֲכָמֵינוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם הִתְבַּטְּאוּ: "יֵיתֵיהּ וְלָא אַחְמִינַהּ". הַכַּוָּנָה, יָבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בִּזְמַן שֶׁיָּבֹא, וְאֵין בִּרְצוֹנֵנוּ לִהְיוֹת בְּאוֹתָהּ תְּקוּפַת מַעֲבָר שֶׁבֵּין הַגָּלוּת לַגְּאֻלָּה, לְפִי שֶׁתְּהֵא תְּקוּפָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה אָנוּ חַיִּים בִּתְקוּפָה זוֹ, שֶׁכֵּן מֻסְכָּם הוּא אֵצֶל כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְעִם כָּל זֶה, כָּאָמוּר, רוֹאִים אָנוּ הַרְבֵּה מִדַּת הָרַחֲמִים בְּמִדַּת הַדִּין. עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, מְשֻׁפָּע בְּכָל טוּב וּבְשֶׁפַע רַב, שְׂמָחוֹת, חֲתֻנּוֹת לָרֹב בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְעוֹד לְאֵין סְפוֹר חֲסָדִים וְטוֹבוֹת מְסוֹבְבִים אוֹתָנוּ בִּתְקוּפַת תֹּקֶף גָּלוּתֵנוּ- זְמַן חֶבְלֵי מָשִׁיחַ.

 

עוֹד רְאָיָה מוֹחֶצֶת לְאַהֲבַת ה' אֶת עַמּוֹ גַּם בְּמַצְּבֵי עֲנִישָׁה

עוֹד רְאָיָה מוֹחֶצֶת יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת הַמּוֹכִיחָה בַּעֲלִיל שֶׁאַהֲבַת ה' לְעַמּוֹ בִּכְלָל, וּלְכָל אָדָם בִּפְרָט, גַּם כַּאֲשֶׁר מִדַּת הַדִּין שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם וְהִנָּם בְּמַצָּב שֶׁל עֹנֶשׁ- שֶׁעַל פָּנָיו מְשַׁדֵּר הוּא כַּעַס וּנְטִישָׁה, עֲזִיבָה וְהֶפְקֵר.

וְנַמְחִישׁ זֹאת בְּדֶרֶךְ מָשָׁל. מַעֲסִיק הַכּוֹעֵס עַל הַפּוֹעֵל, נוֹזֵף בּוֹ, מַעֲנִישׁוֹ, פָּנָיו זוֹעֲפוֹת כְּלַפָּיו וְכַיּוֹצֵא- נִתְבּוֹנֵן, הַאִם זֶה הַזְּמַן הַמַּתְאִים שֶׁיָּבֹא פּוֹעֵל זֶה לְמַעֲסִיקוֹ וִיבַקֵּשׁ לוֹ עֲלִיָּה בַּמַּשְׂכֹּרֶת, קִדּוּם בָּעֲבוֹדָה?! בְּוַדַּאי שֶׁאֵין זֶה מִן הַהִגָּיוֹן שֶׁזֶּה עַתָּה בְּמַצָּב שֶׁל כַּעַס שֶׁיָּבֹא הַפּוֹעֵל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא מַתְאִים שֶׁבִּזְמַן כָּזֶה יְבַקֵּשׁ הַפּוֹעֵל מֵהַמַּעֲסִיק שֶׁיֵּיטִיב לִקְרוֹבָיו וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁיַּמְצִיא לָהֶם גַּם עֲבוֹדָה וִיפַרְנְסֵם.

וְהִנֵּה אָדָם הַמָּצוּי בְּמַצָּב שֶׁמִּדַּת הַדִּין שׁוֹרָה עָלָיו, וְכִבְיָכוֹל כַּעֲסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָלָיו, הֵיכָן מָצִינוּ בַּהֲלָכָה לְאָדָם זֶה פְּטוּר מִתְּפִלָּה? הֲלֹא בְּוַדַּאי שֶׁאָדָם זֶה חַיָּב בִּתְפִלָּה, עָלָיו וְעַל כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ. מִצְוָה עָלָיו לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָיו וְעַל כָּל הַקְּרוֹבִים אֵלָיו. וְאַדְּרַבָּא, תְּפִלָּתוֹ אָז רְצוּיָה, וְכַנֶּאֱמַר (תהלים נא, יט): "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה". וְהֵיאַךְ? אֶלָּא בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁמִּדַּת אַהֲבַת ה' לֹא נִפְגֶּמֶת לְעוֹלָם, וְגַם כַּאֲשֶׁר מִדַּת הַדִּין מְתוּחָה עַל הָאָדָם, אֵין זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן הָאַהֲבָה, וְאַדְּרַבָּא, מַצָּב זוֹ נוֹעָד לְקָרֵב אֶת הָאָדָם, וְאִם כֵּן זֶהוּ הַזְּמַן לְבַקֵּשׁ הָאָדָם אֶת בַּקָּשׁוֹתָיו.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.

תרמו למשפחות נזקקות סלי מזון "קמחא דפסחא" ותקבלו את "המצות של רבני הידברות" שנאפו בפסגת ההידור. לחצו כאן או חייגו 073-222-1212

תגיות:עונשאמונהחסד

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

הגדה של פסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

מחזור לבת ישראל שירת חיי - פסח - הרבנית חגית שירה

קערת פסח איכותית לחג

סט פסח מהודר 2 חלקים – כיסוי פסח ואפיקומן

נעימות יאמרו - פורים מגילת אסתר והגדה של פסח - הרב ברוך רוזנבלום (2 כרכים)

מארז ספרי פסח - הרב זמיר כהן (4 כרכים)

ערכת פסח לילדים

לכל המוצרים