שניות אור - מפנקסו של חוזר בתשובה

כשהעולם הופך למשחק ב"כאילו"

איך ולמה נכנסה המילה הזו לשפה של כולנו? ואיך נמנע מהעולם להפוך ל"כאילו"? שניות אור – מפנקסו של בעל תשובה

| ז' אדר א' התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

בוקר אחד נסעתי ברכבת מרחובות לצפון הארץ כדי לבקר קרובי משפחה שלא ראיתי מזמן. התיישבתי באחד ממושבי התכלת המרופדים. הרכבת התמלאה בנוסעים וזינקה לדרכה המישורית.

שלפתי ספר תהילים והתחלתי לקרוא את פרקי כ"ט לחודש. נופים ירוקים ונופים עירוניים התחלפו אלה באלה. נוסע אחד קרא חינמון יומי, השני תקתק במחשב נייד, נוסע נוסף שוטט במרחבי האייפון ונוסעת צעירה שוחחה בפלאפון.

נזכרתי בימים עברו, שבהם הרכבת הייתה ישנה יותר ומושביה היו עשויים מעץ. אז הנוסעים הביטו בנופי החלון או שוחחו זה עם זה וקנו עוגייה או משקה קל מהמוכר שעבר עם עגלתו. איזו תמימות נשכחת!

ניסיתי להתרכז במילים הקדושות: "השמיעני בבוקר חסדך כי בך בטחתי...".

"אני אומרת לך", אמרה הנוסעת, "הלכנו ביחד כאילו לשירן, ואיזה צחוקים היו שם כאילו, לא תאמיני...".

לא הייתה לי ברירה, והייתי מוכרח להאזין לשיחה. על העיניים עוד אפשר איכשהו לשמור, אבל מה עם האוזניים?! הצטערתי שלא הבאתי עמי אטמי אוזניים, וניסיתי לקרוא בכוח "רוחך טובה תנחני בארץ מישור", אבל קולה של הצעירה הלך וגבר: "תשמעי, אני נוסעת עכשיו כאילו לחיפה, איזה יום מעצבן כאילו, בדיוק בבוקר אחי החליט לקחת את האוטו והייתי חייבת כאילו לנסוע ברכבת...".

ההשגחה העליונה ייעדה אותי להיות סופר. מאור הבוקר עד אישון ליל אני עוסק בניסוח של מילים ומשפטים. בכל זאת לא הצלחתי להבין בשום אופן מה התפקיד התחבירי של המילה "כאילו" במשפטיה של הצעירה. היה לי ברור שאם היא תשמיט את כל ה"כאילו" הכול יהיה מובן יותר, ומדוע אם כן נכנס ה"כאילו" לכל משפט, כאילו שאין שום קיום לדבריה בלי "כאילו"?...

בתוך עמי אנכי יושב. ידעתי היטב שזה לא אופייני רק לה. לפני כן נוכחתי שהמילה "כאילו" חדרה לתוך המשפטים המדוברים ממש כמו סרטן, תאי משמעות מיותרים וחסרי פשר.

הצצתי אל פיסת התכלת בחלון האטום והתפללתי לריבונו של עולם: "אולי תאיר לי, אב הרחמן, מדוע חדרה המילה 'כאילו' למשפטיהם של בניך ובנותיך הרחוקים וגם הקרובים?!".

הרכנתי את ראשי אל הספר, ועיני נחתו על הפסוק "אדם להבל דמה".

לא הייתי זקוק לחכמת אלוקים כדי להבין את הרמז: עולמנו הפך לדמיוני לחלוטין. בני האדם שקועים במעמקי המדיות למיניהן. אין נופים, אין אנשים, אין מציאות. הכל הפך לכאילו.

אז נכנס לקרון כרטיסן מזוגג עיניים. לא הבנתי מה הוא מחפש. אפילו אם ימצא נוסע שאיבד את כרטיסו, מה יעשה ומה יפעל?! הכרטיסן ניגש אלי. הושטתי לו בטעות פתק של זמני הנסיעה ברכבת. הוא ניקב את הפתק והמשיך הלאה... איש ביטחון קצר ושרירי עם משקפי שמש נכנס לקרון והביט שבריר שנייה לכל עבר עד שנבלע גם הוא בלועה של הרכבת.

"ריבונו של עולם", מלמלתי, "תתגלה מהרה בעולמך, לפני שלא יישאר פה שום דבר חוץ מכאילו...".

ניתן להשיג ב"הידברות שופס" את ספרי המחבר - סדרת ספרי "אור חוזר" - סיפורי תשובה מיוחדים, ו"תוהו ובו הוא" - סיפורים מעולם התשובה.

נהניתם מהכתבה? ספרו לנו על כך בתגובות, ואל תשכחו לדרג את הכתבה


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.6 (5 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים