המנתחים צחקו על עמיתם בגלל שכתב את שמו על הכובע, ואז הם גילו למה - והצדיעו לו

רעיונות פורצי דרך יש לכל אחד מאיתנו, אך ההבדל בין כאלה שמצליחים לכבוש את העולם, לבין כאלה שנשארים חבויים באיזו פינה נידחת עמוק בתוכנו  - הוא מידת התעוזה והאומץ ללכת עם מה שאנחנו מאמינים בו - עד הסוף...

כזה היה הרעיון של המנתח רוב האקט מסידני - שהרשתות החברתיות בארה"ב מצדיעות לו כעת, והוא זוכה לתהילה ויראלית גדולה. 

אך בתחילת הדרך - כל הקולגות שלו צחקו עליו. אף אחד מהם לא העז לגשת ולברר למה החליט רוב ביום מן הימים לכתוב את שמו ואת התמחותו על כובע המנתחים באותיות של קידוש לבנה. 

"הנה מגיע הליצן של המחלקה", אמרו לו כולם כשזיהו את הכובע האדום שלו מרחוק, עם הכיתוב ה'מוזר'. 

כעבור מספר חודשים כאלה, החליט רוב לפתוח עמוד פייסבוק שקורא לכל מנתח בארה"ב לקחת חלק בפרויקט שלו - אך מבלי להסביר מדוע. 

"יש טעויות שאסור שיקרו, וזו אחת מהן"

עד שביום בהיר אחד, החליטו עמיתיו לגשת ולשאול מה עומד מאחורי היוזמה. לדבריהם, הם היו בטוחים שמדובר ברצון שלו להתפרסם נטו, אך כשסיפר להם המנתח החכם את הסיבה שמאחורי הפרויקט שלו - כולם בלי יוצא מן הכלל התרגשו, ואחדים אפילו מחו דמעות התרגשות. 

הקולגות של רוב שהחליטו לחקות את מעשיו (צילום מסך)

"כל מי שנכנס אי פעם לחדר ניתוח, יודע שזה כמו להיכנס לתיאטרון כירורגי אחד גדול. כל חברי הצוות לבושים בדיוק אותו דבר - דבר שיוצר סוג של ריחוק ודיסטנס בין החולים לצוות. אני יודע שהמדים הייצוגיים הם חלק מההיגיינה שאנחנו נדרשים לה, אבל עבור מי שמסתכל בנו מהצד, אנחנו נראים כמו בית חרושת אחד גדול של חלוקים לבנים ומסכות על הפנים. רופאים נושאים תגים עם השמות שלהם על החולצה, אבל כדי להבחין בהם אתה צריך להיות ממש קרוב אליהם. מלבד זאת, גם בינינו לבין עצמנו - אי אפשר להסתיר שאנחנו צוות מאוד גדול, ולא תמיד כולם מכירים את כולם. 

"לא מזמן נתקלתי בסטודנט לרפואה שטעו וחשבו אותו למנתח ותיק, וביקשו ממנו לעשות משהו שאפילו מנתח ותיק לא היה עושה. זה אבסורד בעיניי, וזו הסיבה שיזמתי את הפרויקט הזה והתחלתי אותו בעצמי. יש טעויות שאסור שיקרו, וזו אחת מהן", הוא מסכם.