מסע בעקבות חצר מות: מה מסתתר מאחורי השם המסקרן והמפחיד?
ברשימת צאצאי נח מוזכר מישהו שהשם שלו נשמע מפחיד: "וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת" (בראשית י', כ"ו). מיהו חצרמות, ומדוע נקרא כך?
ברשימת צאצאי נח מוזכר מישהו שהשם שלו נשמע מפחיד: "וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת" (בראשית י', כ"ו). מיהו חצרמות, ומדוע נקרא כך?
התוכנית האלוקית הולכת בכיוון אחר. אין טעם להשמיד את הרשעים, כי בסופו של דבר הרוע מתגבר, בדיוק כמו שבטבע אי הסדר מתגבר. יש לטפח את הטוב שיהיה עצמאי, ויוכל לחלחל על ידי מעשי האדם, מלמטה למעלה, עד שיתפשט בכל העולם, ולא על ידי התערבות ה' מלמעלה למטה
בני ישמעאל רואים במילה רק את החלק של החיתוך, ולכן עושים אותה גם בגיל מבוגר, כי הם רואים במצווה זו עניין של צער וייסורים, ומתגאים בכך שהם סובלים זאת בגיל מבוגר, ואילו בני ישראל רואים במילה אות ברית קודש
בעקבות ההשכלה והרפורמה שהלכו ופשו באירופה בקרב היישובים היהודיים במהלך המאה התשע-עשרה, נותרה ארץ ישראל כמקום מפלט אחרון ששמר על טהרתו כמבצר ליהדות האותנטית, שכן משכילים או רפורמים כמעט לא היו אז בארץ, ואנשי היישוב הישן היו חרדים לשמור על צביונו זה של היישוב
על חייו הפרטיים של הרב הראשי הראשון ליהודי טורקיה ידוע לנו מעט מזעיר. אנו יודעים רק שמוצאו היה ממשפחה מכובדת - משפחת קאפסאלי, שהוציאה מתוכה הרבה גדולי תורה. הוא למד תורה בישיבות הגדולות של אשכנז וכן ארצות אחרות, שבהן קנה שם של תלמיד חכם מובהק
ביום שבת, ט' בטבת ד'תתכ"ז (30 בדצמבר 1066) הסתער ההמון המוסת על ארמונו של רבי יהוסף הנגיד. רבי יהוסף אמנם התחפש, צבע את גופו בצבע שחור, והיה בקיטון המשרתים, כדי שיחשבו שהוא עבד כושי, אך מישהו זיהה אותו
לאחרונה התגלה ממצא מעניין הקשור בתיבה. ד"ר אירווינג פינקל מהמוזיאון הבריטי, מומחה בכיר לתרבות מסופוטמיה, חשף פרטים מדהימים על מפה בבלית עתיקה מהמאה השישית לפני הספירה, המתארת את מיקומה המדויק של תיבת נוח
ב-1813, אחרי ניצחון הרוסים על נפוליאון, ניסה נציב ממשלת פולין להשפיע על ברנהרד שיחזור ויקבל עליו את ראשות שירותי הבריאות בפולין. הוא דחה את ההצעה בטענה שעליו לדאוג קודם כל לבריאות היהודים בפולין, שהממשלה אינה דואגת להם
במשנה במסכת ברכות מוזכר, כי הרואה את האבנים במורד בית חורון מברך ברוך שעשה לאבותינו נס במקום הזה, ומכאן שהאבנים האלו היו מזוהות על ידי חכמינו. האם ניתן לזהות אותן בזמננו?
בספר מלכים מתאר הנביא את המס הכבד שהטיל סנחריב מלך אשור. והנה, בימים האחרונים התגלו בשכונת ארנונה הירושלמית, שרידי המבנה שבו התנהלה גביית המס (אולי הארנונה) שהטיל סנחריב על ירושלים
החוקרים כותבים כי זה עשוי להישמע כסרט בדיוני, אולי סרט ילדים – פטריה שחושבת לאן כדאי לגדול ולאיזה כיוון? הרי אין לה מוח באמת... אבל המציאות עולה על כל דמיון
המעיין ברשימת הנחלות שבספר יהושע, יראה שנחלת שבט זבולון לא מגיעה לים. איך יתכן, אם כן, שהאבות הקדושים אמרו עליו "לחוף ימים ישכון"?
כל אחד מאיתנו ודאי נפגש הרבה פעמים בצורך לדעת איך בדיוק מודדים את שיעורי ההלכה: כמה זה "כזית"? וכמה זה "כביצה"? כמה זה אמה? וטפח? הבה נעשה סדר
כל העמים בעולם לא נוצרו אלא למטרה אחת: למלא את תפקידם בהשפעה על מהלך ההיסטוריה לקראת תיקון העולם במלכות ה'. אלו שזמנם היה קצר – אות הוא שתפקידם היה קצר. עשיו הוא אדום, שזמנו ארוך, ותפקידו גדול ומשמעותי הרבה יותר
בשנת 1840 סייעו האנגלים לטורקים סיוע משמעותי בשליטה על הארץ, ובתמורה דרשו מהטורקים רפורמות כלפי המיעוטים. האנגלים התכוונו לנוצרים, אבל החוק הזה כלל גם את היהודים...
תהלוכה מוזרה שנראתה מבעד לגדרות החווה: עשרה יהודים מבוגרים, מהם ממש זקנים, בעלי זקנים לבנים, לבושים בלבוש ירושלמי, מגיעים בשלוש כרכרות אל המושבה ואל החווה. מה מעשיהם של אנשים כאלו בלבה של ההתיישבות העובדת?
שמיני עצרת אינו חלק מחג הסוכות. אין יושבים בו בסוכה, ואין נוטלים את ארבעת המינים. בחג הזה אנחנו נעצרים לפני ה' ושמחים לפניו
תקופתו של המהר''ל הייתה תור הזהב של הגטו, וחיי הקהילה של היהודים פרחו. בגטו פעלו בתי דפוס, שבהם הדפיסו את פירושי הראשונים
אין התנגדות עקרונית לעבודה, ואף לא לעבודה חקלאית, אלא שיש לדאוג לכך שלומדי התורה יוכלו להתמיד בלימודם, כפי שהיה תמיד בעם ישראל, ששבט לוי והנלווים אליהם היו פנויים למלאכת הקודש. היה ברור לכל שהקיום הרוחני של עם ישראל תלוי מעל לכל בלימוד התורה של אותם אלו שלומדים
בטקס מיוחד היו נשאבים מים ממעיין השילוח, ומנוסכים על גבי המזבח. ניסוך המים היה מתבצע שבע פעמים במהלך החג, והיה מלווה בשמחה גדולה, היא "שמחת בית השואבה", שעליה נאמר "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"