כל התכנים של הרב אברהם יצחק

מששמע זאת ה"חפץ חיים", אמר: "מי יתן לך ברכה? ישראל מאיר?! חס ושלום! הברכות מסורות לשבת קודש! היא מקור הברכה!"

כשיצאו השומרים מבית המשפט, אמר אחד מהם למושל: "כבוד המושל, האם יתכן שאנחנו, שומריך, שרק התרשלנו בשמירה, ניענש כל כך בחומרה, ואילו הגנב הזה יצא זכאי ויקבל חנינה?!"

הרב הניח יד חמה על כתפו של הגביר, והורה לו להביט מבעד לחלון שמאחוריו. לבו של הגביר כמעט החסיר פעימה. מן החלון נראו להבות אש

ככה זה, נוח לרוץ כמו עדר במקום להפעיל שיקול דעת, וקל יותר להאשים את האחר מאשר לחשוב שאולי אני לא מבין ויודע הכל

מדי בוקר המתינו המתפללים לגביר של העיירה שיואיל בטובו להגיע לתפילה. זה מה שקרה כשהתארח שם הברון רוטשילד

לפעמים אנחנו כועסים כל כך, שהמחלוקת הופכת להיות העיקר, ולא אכפת לנו איזה מחיר נשלם עליה. זה השורש של מחלוקת קרח ועדתו

ויקטור הוא רק משל. אם אתה או את מרגישים שאתם הנמשל, אין צורך להרים את היד – רק תפסיקו לחפש בחוץ את מה שאיבדתם בפנים

נשיאות והנהגה איננה מלאכה פשוטה. נוכח הממשלה הנוכחית ראוי שנתבטא: "ראשות ממשלה איננה משחק ילדים!"

מעבר למסר ש"מה שאדם עושה לעצמו הוא עושה", אנו לומדים פרק ממצה בשיעור החשוב בחיים: איך נתייחס לקשיים בחיינו, בצמיחה או בצניחה?

היווכחו נא בעוצם ממשלת הכבוד, ובפחיתות האסורים במאסרו. מה מוכנים לעשות בשביל כיסא בכנסת... וזה קרה בסוף. תאוות הכבוד העבירה את אותם מרגלים על דעתם

המורה חייך ואמר: "אבא של אריק, לא חשבתי לרגע לתת לבנך את הכדור לעיני כל תלמידי הכיתה. יש לי תכנית מעולה שתפתור לנו את כל הבעיות, וגם תשמור על כבודו ומעמדו החברתי של אריק'לה"

בגין קבלת התורה החלו הבריות גם לעבור על מצוות התורה, ובשל כך התרבו החטאים בעולם. לפיכך היה צורך לייצב את העולם עם רגל שלישית

"הכל לטובה!", קרא המלך אל מול עוזרו המבולבל, "בזכות הבוהן שהורדת לי ניצלו חיי. אנא, סלח לי שהכנסתי אותך לכלא..."

מעולם לא שמענו על יהודי שהשליך סידור לנהר הירקון רק מפני שאלוקים לא ענה לתפילתו, אבל מאידך, כן שמענו על יהודים רבים שאיבדו את אמונתם בה' בשל ניסיונות, אסונות וקשיים

"אתה צודק! יצאת זכאי בדינך וריבונך חייב". "נו", שאל מוישל'ה, "ומה עושים עכשיו?". השיבו הדיינים: "עכשיו כבר מאוחר, צריך להתפלל מנחה!"...

זכרו, איננו יכולים לבטל את הרע, אך בידנו להתעלם ממנו. לא לתת לו מקום וחשיבות. אני אישית מעדיף להתרכז בשמחה בעם שלי

"יואו, אני לא מאמין! זה צ'רלס פלאם". הוא הפנה את ראשו וראה אדם צעיר ממנו בכמה שנים. פלאם חייך. "מניין לך שזה אני?", שאל. "אני קיפלתי לך את המצנח!", קרא האיש בהתרגשות

רבי שמעון בר יוחאי מתחבא במערה מפני הרומאים, יחד עם אלעזר בנו. במשך 13 שנה הם מתקיימים מאכילת חרובים ושתיית מים, ולומדים תורה בהתמדה - מי מגיע לקרוא לו לצאת, ומדוע? הרב אברהם יצחק במסר נפלא ומחזק

הפנס היה מנותץ. שברי הזכוכית מילאו את העגלה וכתמי הנפט הכתימו את מושביה. הוא חש כקין בשעתו, שקרבנו נדחה. "למה, רבי? למה?", התאונן העגלון באוזני הרב, "מדוע מן השמים לא רצו במעשי?"

שמוליק טפח בידו על שכם הלביאה ואמר: "כמה טוב שבאת, לפחות עכשיו לא יהיה לי פה משעמם..."