כל התכנים של הרב משה שיינפלד

בכל אדם קיימות שתי תכונות המנוגדות זו לזו: כוח הנטילה וכוח הנטילה. אבל אין ספק שהדרישה שיאהב האדם את חברו כמותו נראית קשה עד בלתי אפשרית. למה בדיוק התכוונה התורה?

אור מאיר למרחוק, אך קשה לראות איתו בחורים ובסדקים. נר - אורו אמנם חלש, אך ניתן לראות איתו במקומות צרים ובפינות חשוכות. התורה והמצווה הן האור והנר. כיצד משלבים?

עץ הארז מוזכר פעמים רבות בתנ"ך בתור סמל לעץ גבוה, חסון וחזק. אזוב מסמל את ההיפך: הוא עשב נמוך, חלש ושפל. מה עניינו של ניגוד זה בקרבנו של המצורע?

מי שמזדמן לחוות סוסים, יכול לראות תופעה מעניינת. הסוס, לפני שהוא שותה מנהר או שלולית, הוא בועט ברגליו במים, ורק לאחר מכן הוא שותה. מדוע הוא עושה זאת, ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך?

משה מזהה את התשוקה העצומה של בני ישראל לגילוי השכינה, ומוצא את הרגע הזה מתאים למסר החשוב: יש לתחום את התשוקה בגדרי התורה והמצוות בלבד

מדוע מאריכה התורה ומפרטת היכן המיקום של שחיטת החטאת, ולא כותבת בקיצור במילה אחת – "בצפון"? מה פשר ההדגשה שהחטאת נשחטת במקום שחיטת העולה, ואיך זה מתקשר ליחס שבין אדם לחברו?

הגם שבדרך כלל אסור להקטיר שאור ודבש, יש פעם אחת שבה מותר להקריב שאור ופעם אחת שמותר דבש. מתי? ואיך זה מתקשר לתיקון העולם?

משה כמעט "התייאש" מהקמת המשכן, עד שאמר לו הבורא – תתחיל, תעשה את מה שאתה יכול. כך צריך כל אדם להתחיל, ורק לאחר שאדם עושה את שלו – "הבא להיטהר, מסייעין אותו"; מסר חשוב מהפרשה מאת הרב משה שינפלד

כשהנשים הביאו את המראות למשכן, הסתפק משה אם לקבל אותם. הוא חשש שחפץ שכל מהותו וייעודו הוא ליופי חיצוני, אינו מתאים כל כך למשכן. ומה הורה לו הקב"ה?

משה רבנו, הסנגור הגדול, אומר לאלוקים כך: אמנם עם ישראל עם קשה עורף, אולם תכונה זו של קשיות עורף אינה קטרוג אלא ההיפך – סנגוריה ולימוד זכות. מדוע?

כשאדם חוטא, שני המימדים שמהם הוא מורכב זקוקים לכפרה, הגוף - שנמשך אחר תאוותו, והנשמה – משום שהחטא הותיר בה את רישומו, ועל הרושם הזה צריך לכפר

הארון מסמל את חכמת התורה. בחכמת התורה, ולהבדיל גם בשאר סוגי החכמות, אדם תמיד צריך להרגיש שהוא חסר, ולהסתכל על מי שלמעלה ממנו; הרב משה שינפלד על סודות המשכן

עם ישראל זוכה להגיע למתן תורה לאחר מאות שנים של תלאות, גלות, צער ומכאוב. כעת, הגיעו סוף סוף למעמד הר סיני, ושמחתם גדולה מאוד, היו שווים כל הייסורים הרבים של הדורות הקודמים. תובנות מפרשת יתרו

שאלוקים מניח את יסודות הבניין של עם ישראל כעם - דבר ראשון הוא נותן את מצוות קידוש החודש. אלוקים יודע שמאוד קשה לאדם להיות מושלם - ובפרט כשהוא עדיין בראשית דרכו הרוחנית

פעמים רבות אנו פוגשים באנשים הזקוקים לעזרה בכל מיני תחומים ולא תמיד יש באפשרותנו לעזור להם פיזית. בא לוי ומלמד אותנו - גם אם אין לנו אפשרות לעזור באופן ממשי, עלינו לפחות להביע הזדהות

כשהקב"ה נתן לעם ישראל את התורה והמצוות, הוא נתן אותם בהדרגה ובאיטיות. בשלב הראשון הוא נתן מצוות יחידות, ובמשך ארבעים שנה הם קיבלו את יתר המצוות

אנו נתמקד במשפט האחרון שאומר יעקב לדן: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה" - משפט זה מבטא כנראה את אחד מיסודות היהדות. הרב משה שינפלד עם מסד מעודד מפרשת השבוע

כשעם ישראל במצב של שפלות, כביכול גם כבודו של הבורא נמצא בהסתר. מן הצד השני, כשעם ישראל בעלייה, "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" – על ידי עליית ישראל גם שמו של האלוקים מתעלה

אין הסבר הגיוני כיצד עבד עברי, עם עבר של אסיר בכלא, נהפך תוך שעות אחדות לשליט מצרים, שהייתה נכון לאז, האימפריה החזקה בעולם. הרב משה שינפלד על הקשר המיוחד בין פרשת השבוע לחנוכה

יוסף רואה בכל אסיר את האדם שבו. לכן כשיוסף נוכח לדעת שפני האדם הניצב מולו זועפים, הוא מיד מנסה לשפר את מצב רוחו ולהפיג את הזעף. הרב משה שינפלד על אחת התכונות המיוחדות של יוסף הצדיק