כל התכנים של גד שכטמן

הביט רבי מאיר בהמון המטבעות שצברה האלמנה: "האמנם יש בכוחי למנות את כל המטבעות שהבאת?" * הוא חפן בידיו את המטבעות כולן והשליכן מבעד לחלון, החוצה * לרגל יום הילולתו של הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, כ"ט אייר

כבני אדם, אנו נושאים באחריות למעשינו * אולם לתרנגול אין בחירה חופשית, ואינו נענש על דבר * כיצד נוכל לשאת את המכאוב שמגיע יד ביד עם הדעת? * על הדברים שצומחים בתוכנו רק מתוך ייסורים

רבי שלמה זלמן כיבה את המנורה, ישב על הארץ, והתחיל לומר תיקון חצות. קול נוסף, בלתי ידוע, אמר את התיקון איתו – אך איש לא עמד שם לידו

כמו ילדים השקועים במשחק מונופול, גם אנחנו עלולים לשקוע בדמיון שהבית, הקרקע או השדה שלנו – הם שלנו באמת. מצוות העלייה לבית המקדש מנתקת אותנו מהאשליה הזו, ומזכירה לנו שלכל הקרקעות יש רק בעלים אחד

כשעם ישראל הגיע לארצו ושקע בעבודת האדמה, מצוות קורבן העומר הזכירה לו לדרוש גם משם את קרבת הבורא. כי לכל עבודתנו בעולם הזה יש תכלית אחת – לשמש מפתח לחיי העולם הבא

השכנה ישבה לביקור נימוסין אצל אמו של רבי חי, ואז לחשה באוזנה: "את לא מפחדת שבנך ישתגע? כל היום הוא רכון על תלמודו"

המוני אורחים נכנסו ויצאו מהבית הקטן שבעיירה זוויעהל שבאוקראינה. לא היה הרבה אוכל בבית. אבל ממה שהיה - כל מבקר נטל לעצמו, הרגיש מספיק בנוח לאכול ולשתות, להשתמש בכלי הבית בלי להסס

התורה מצווה אותנו לא לשמור את הכעס בלב, לאזור אומץ ולשאול את חברנו למה פגע בנו. זה אולי לא קל, אבל רק כך הלב מתנקה והידידות מתחזקת

השימוש במילים הינו די חופשי אצלנו. ולפעמים כשה"אף" נכנס לאוזן ויוצא מהגרון - הוא יוצר בעיות. אז איך ניזהר, ובעיקר עד כמה?

אביו של הילד שניבל את הפה, נקנס על ידי רב הקהילה בתוניס. לאחר שנים רבות תציל הקבלה את הילד מידיו של שוטר מאיים במעבר הגבול. סיפור לפרשה שעיקר עיסוקה בדיבורים אסורים

סיפור מתקופתו של מרן ה"בית יוסף", מחבר ה"שולחן ערוך", לאורו צועדים כל בית ישראל

מצוות "תרומת הדשן" שהייתה נוהגת בבית המקדש מדי יום, יכולה לבוא לידי שימוש מדי לילה אצלנו. רבי שמשון רפאל הירש בתובנה מיוחדת, עם קשר הדוק - איך לא - לניקיונות של פסח

אנו נוטים לראות באנשים האוספים צדקה עבור אחרים וגובים על כך אחוזים דבר לא הגון. מפרשתנו אנו למדים פרט מעניין בנידון. והסוף המפתיע לסיפורו המוכר מאוד של הגר"ח מוואלוז'ין

אבו האני נדהם. לראשונה העז מאן-דהו להתנגד לסמכותו. בכדי שהתופעה לא תישנה הבין שהוא חייב להפעיל כח. בעט בדלי הדגים שעמל עליו היהודי מן הבוקר והדפו היישר למימי הכינרת

הרצון לבכות היה חזק עבורה - פורקן על שנות צער וייסורים. אבל לימוד התורה היה חשוב יותר. סיפור לשבת על הגה"ק רבי שלמה אלישוב, בעל ה"לשם"

לחשוב זה טוב, אבל דק הוא ההבדל בין "מחשבה" ל"התלבטות". כדאי לגלות שלא רק אצל ציפורים, אלא גם בביצים, תקף הכלל שעדיפה ביצה אחת ביד...

תלמידי החכמים שבקראקא התכוננו לדרשתו של הרב החדש היטב. אך איש לא הכין אותם שבמקום דרשה ייאלצו להתמודד עם... סיפור שיגרום להם לשנות תכניות

החיד"א עצמו חש שלא בנח מההערצה הרבה סביבו. ענוותן ושפל ברך היה, אינו מחזיק טובה לעצמו ולא חפץ שיפארו את שמו

שישה ילדים עמדו לנגד עיניהם של אנשי עמידר - שבאו לבדוק את זכאותם לדירה. "אם הם רבים על תפוח אחד, עוד היום נדאג להם לדירה מרווחת יותר"

תשכחו מכל מה שידעתם על "כרוב". לא זה המיועד למאכל, אלא אלו המוזכרים בתורה. הם לפחות שניים ותמיד באים בזוגות. לטוב ולמוטב...