כל התכנים של גד שכטמן

השבוע, בהתקרב מתן תורה, ובשילוב פרשת השבוע, נמזגו להם בטור גורמים רבים: המרְאָה והמים, המדבר והרפורמים, שלמה המלך והר סיני ועוד ועוד. לקרוא ולקבל פרספקטיבה שונה על התנאים הבסיסיים לקבלת התורה

כאשר לימוד התורה נדרס ומושפל בראש כל חוצות, למדנו מרבותינו שישנו פתרון אחד: להגביר את לימוד התורה בעמל. מהי המטרה של "עמל התורה"?

אספקט נוסף במצוות השמיטה שאנו יכולים להעתיק לחיינו ביום יום, ולא רק בשנת השביעית, דרך תובנות מלשכת ראש הממשלה ועד לראש ממשלת השמים. תובנות מפרשת בהר

בוודאי שהתורה לא התכוונה שנספור מעשה-קוף יום אחרי יום בלי תועלת בספירה עצמה. לכן באו חכמינו וביארו ש"דרך ארץ" קדמה לתורה ובימי הספירה צריכים לעשות הכנה לקבלת התורה הקדושה; דברים שאולי לא ידעתם על ספירת העומר

הסיפור המוכר על דמא בן נתינה, שמיאן להעיר את הוריו, מקבל גוון וצבע שונה מזווית מבטו של המהר"ל מפראג. וגם: מה ההבדל בין כיבוד הורים ליראת ההורים?

ארץ ישראל מקיאה מתוכה עוברי עבירה, ולמרות זאת, התורה מדגישה שיהודים הגרים בארץ – דין אחר להם. ואיך זה קשור לניקיונות של פסח? (רמז: לא קשור לסילוק ילדים בעת שטיפת הרצפה...)

"עוד חודש היא תסכים" | מי המחלה: הצרעת או הצרוע? | חופשי כציפור | "תורת המצורע" שעד עתה לא הייתה שלו וחמישה דברים לתיקון הלשון - פנינים מפרשת מצורע

תמונה אחת עוזרת לנו לתפוס היטב מה שייקח זמן רב לקלוט באלף מילים, כלשון האמירה הידועה: תמונה אחת שווה אלף מילים. ומה הצרעת באה להסביר?

מה בין זמני התפילות לזמני הרכבת, ולמה באמת הרכבת חייבת לדייק בזמן? ומה הקשר בין זה לבין הברכה שמאחלים לתינוק "כשם שנכנס לברית כך ייכנס לתורה, לחופה ולמעשים טובים"?

על "סעודת עבירה", שמעתם? | הנגע של היחיד עבור הרבים | הקורא טמא, טמא | קרבן חטאת בגלל הסבל | עֹנֶג או נֶגַע? תלוי בך!

ממתי המדרש מעודד שיכורים להמשיך בשתייתם גם לאחר פורים, ומדוע הרצון מוגדר כדבר משביע? פנינים מפרשת שמיני

עבודת המידות הן חלק נכבד ביותר מעבודת ה´ שלנו. מדוע התורה לא מזכירה באיזו כמות יש להשתמש בכל מידה, ולכאורה אפילו לא מזכירה את נושא עבודת המידות?

למה דווקא עמלק מכל הגויים, ומה הרמז למשתה היין מן התורה? האם הכאה בשמיעת המן היא מן התורה למה, ומדוע הלשין מרדכי על בגתן ותרש? מאמר מחכים על דברים שאולי לא ידעתם על מגילת אסתר

הילד שהלשין על עצמו | ברית המלח | מדוע מקללים אותי? | הזמן שבו מותר לנהוג בקיצוניות | הבדל הלכתי בין נשוי לרווק בדברי הזוהר הקדוש - פנינים לפרשת השבוע מאת גד שכטמן

הקב"ה מחליט לקרוא למשה טרם שהוא פותח בשיחה עמו. הכהן הגדול נדרש אף הוא להראות נוכחות טרם ייכנס למקום הקדוש ביותר. מה אנחנו למדים מכך לחיי היום יום?

הכליף שנשבע | "פקודי" לשון פירוט, | הפעמונים ברימונים, או הרימונים בפעמונים? | את הזהב בניגוד לכסף – לא ספרו | סוד שמו של ציץ הזהב – פניני הפרשה מאת גד שכטמן

מהי הגדרתה של "ברכה", ומדוע אסור לזלזל בברכתו של שום יהודי ואפילו הפשוט ביותר? תעשו ברכה

אם התורה רצתה שנענג את עצמנו בשבת, מדוע אסרה את כל סוגי המלאכות, ומה הבעיה בלשלוח הודעת טקסט בשבת, מלבד איסור המלאכה? הצצה קלה לעיקרון המנוחה של התורה

מאכלי השבת שנשפכו | למה רק ביום השבת לא מדליקים אש? | הקשר בין אחדות, תורה ומצוות ופרנסה ברווח | האם התרומות הספיקו בדיוק או שהיו מדי הרבה? - פנינים מפרשת ויקהל מאת גד שכטמן

ראה משה רבינו שהשעה היא שעת רצון, וזו הזדמנות לבקש מתנות מהמלך העליון, ומבקש: "ועתה, אם נא מצאתי חן בעיניך – הודיעני נא את דרכיך". מה הוא בעצם ביקש?