'חניה במתחם המיועד לנכים, עלולה לגרום לסבל עצום לנכים, ויתכן שהדבר אף יגרום לנכים לשוב לביתם לאחר שלא ימצאו מקום חניה סמוך לבית הכנסת, כך שאיני יודע אם יצאת ידי חובה בתפילתך, בו בזמן שגזלת את מקום החניה של הנכים...'
האיש הביא עמו קופסה רחבה, ובתוכה מבחר מגוון של סוכריות שוויצריות, אסף אליו את כל הילדים והכריז: כל ילד יבחר לעצמו סוכרייה אחת!
החלבן אינו מאבד עשתונותיו, ומשיב לאופה בקור-רוח: 'אינני מרמה אותך. המשקל שלי במצב מצוין, ואני שוקל לך בדיוק קילוגרם של חמאה!'
שיגר רבי יוסף קארו את שלוחיו לאותו ירקן, וביקשוֹ לשמש כשליח הציבור. הירקן סירב, ולא ידע כלל מה רוצים ממנו; וכי אני ראוי לעבור לפני התיבה בעצרת ההתעוררות על הגשמים?!
ראה נא כבוד הרב, במונית שלי קיים מונה שאינו מדוייק כל כך, דהיינו, בכל נסיעה הוא מגדיל קצת את התעריף, באופן מתוחכם שהנוסעים אינם מבחינים בו
בשעת לילה מאוחרת הגיע לביתו, ומוחו עדיין שקוע בהרהורים על סיבת הכישלון בהרבצת התורה באותו יישוב. והנה ללא שימת לב, הוא ניגש לארון הספרים, ושולף ספר מסויים, פותח אותו באופן אקראי, ומתחיל לקרוא דבר שזעזע את נימי נפשו
בערב כאשר הגיע לביתו, החלה המלחמה הקבועה בתוכו. 'הציור הזה לא מוצלח בכלל', הרהר; 'שילוב הצבעים איננו מציאותי', המשיך בחיבוטי הנפש שלו
'היום בצהריים האופנוע שלי התקלקל, ואין לי כלי-תחבורה אחר להשתמש בו בשבת במקרה שחלילה יזעיקו אותי להציל; אולי תוכל להעמיד לרשותי את הרכב שלך למשך השבת?...'
הודה לרב קובלסקי נרגשות, אבל הרב קובלסקי לא סיים את תפקידו. ברוכים הצדיקים, שטובתם שלמה. הוא תמך בישיש במעלה המדרגות, מדרגה אחר מדרגה, עד שהביאו לדירתו
לאחר שסיים הספר את מלאכתו, אמר לו החתן כדברים הללו: 'מה תעשה, אדוני הספר, אם אגלה לך שהתספורת שלך תועיל לי רק במעט, כי טבע השערות שלי שהן גדלות שנית לאחר שעה-שעתיים מתום התספורת?...'
"ניצלת בגסות את מצב 'כבוד הבריות' הנורא שלי, ומעולם לא התכוונתי לקנות את המכנסיים במחיר כל כך מופקע!"
'היום זכיתי לקיים מצוה גדולה... כשניקיתי את אחד מחדרי הפנימייה, הבחנתי במזוזה המונחת על הרצפה (משום שנפלה ממקומה), מיד הרמתי אותה, נתתי לה שתי נשיקות, וקבעתי אותה במקומה...'
עם הזמן העובד התקרב יותר ויותר אל השולחן, עד ש...ביקש לישב לצד הבחורים בשעה שמזמרים, והם לא התנגדו. כעבור כמה שבתות, הגוי, שניחן בכישרון ובקול משובח, הפך להיות ה'מסמר' המרכזי בשירה...
"כבוד הרב יתן לי בבקשה סגולה, שבכוחה לדחות מעלי את הפורענות". "יש סגולות וקבלות רבות", אמר לו הרב, "אך חשוב שתקבל רק אחת ותשתדל לעמוד בה"
האיש הוסיף לציין שביתו ממוקם בסמוך למרכז למקומות בילוי (קניון ומסעדות) הפועלות בשבת, רח"ל, וכיון שבאזור קיים מחסור במקומות חנייה ביום השבת, ישנם נהגים המרשים לעצמם לחדור לרשותו הפרטית ולהחנות שם את רכבם...
ערב שבת אחד כאשר הגיעו לעיר, אמרו החסידים לעגלון, תחשוב לעצמך, איך אנו משאירים את בני הבית, נוסעים למרחקים על מנת לשבות בצל הרבי ולהיכנס לחדרו; תיכנס גם אתה פעם אחת בשנה - כדאי לך, אם כבר הגעת עד הלום חבל שלא תזכה
בליל שבת קודש, רצה אבא לקחת את התרופה שלו, ומצא שטעמה מר מאוד. הוא החליט שאין זה מכבוד השבת הקדושה לאכול בה דבר מר כל כך, ולכן החליט שיתחיל לקחת את התרופה רק לאחר השבת
הסועדים לא התבלבלו, ומיד הסבירו: 'זו הכנה לתפילה. כך הוא מנהג המקום, לטעום קצת עונג שבת לפני התפילה...'
למחרת, לא זכר כנראה החזו"א את הגערה שקיבל מהיהודי ההוא, וצעד שוב באותו מסלול, והנה שוב יורד בעל-הבית מדירתו והפעם גוער במטייל ביתר שאת: "כבר הספקת לשכוח מה שאמרתי לך אתמול?! מדוע אתה מבזבז את זמנך לריק"?!...
הרי בימינו ישנן תחנות חלל ובני אדם עולים לירח, ואם כן איך אנו אומרים כיום 'ואיני יכול לנגוע בך', הרי בפועל יש שיכולים?...
