בעצם הימים האלה בא אשר ולדמן, מוהל בן מוהל נכד מוהל, אל כור ההיתוך הכול ישראלי ופתח את השערים של העם היהודי. בהתחלה הם מעט חרקו - בכל זאת, צה"ל - אבל מאות בריתות מאוחר יותר הכניס המוהל הצבאי הראשי הראשון את אברהם אבינו לתוך הבסיסים והחילות והמחלקות וקבע עובדה: מילה כהלכה, בפקודה. זה נגמר בהקשב מלא
בדרך הטרגית מהקומה ה-11 לקרקע הקשה, לאחר שפועלים ערבים חתכו את חבל העגינה שקיבע אותו מחוץ לבניין שבו עבד, איבד נתנאל עראמי הי"ד את שיווי המשקל שלו, את חייו הצעירים ואת הזכות להכרה בסיסית כנרצח במסגרת פעולת טרור. חקירת המשטרה העדיפה איפול מכוון והתעלמות נפשעת, הרשויות ביקשו תיק סגור. רק ההורים העיקשים שלו לחמו להשיב את כבודו. זה הצליח להם, ועכשיו נותרה מדינת ישראל עם תהום אחת פחות. בקהילה מביא את גרסת ההורים
המחזה: יוצר ישראלי נודע מגלה את הגמרא בגיל צעיר ומעמיק בה במשך ארבעה עשורים. הקהל: רחוק מהמסורת היהודית, מתמקד בכאן ועכשיו ושוכח מה היה פה קודם. מחיאות הכפיים: אולי משהו ישתנה עכשיו. בתפקיד הראשי: חיים טופול
פתאום קם אדם בבוקר חדש, ומחליט לוותר על כליה כדי לתרום אותה למישהו שרואה את הסוף קרוב מדי. הוא מתמתח, מספר למשפחה על ההחלטה ומקבל אישור לצאת לדרך. האדם: רפאל שיליץ. המישהו: שלמה קנפלמכר. הבוקר החדש: הרגע הזה שקורא אחד, אפילו אחד, יחליט להצטרף להרפתקה נפרולוגית שבסופה חיים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה
