העבודה המיוחדת של הדור שלנו
כל דור ודור ניתן לו תפקיד מיוחד. לא רק להעתיק, אלא להרחיב ולהוסיף
כל דור ודור ניתן לו תפקיד מיוחד. לא רק להעתיק, אלא להרחיב ולהוסיף
זה מחייב וזה לא קל, אבל כדאי להתאמץ לנצל את הימים לחוויות משפחתיות חמות. הרבה "אקשן דקדוּשה"
הקב"ה מאמין בנו. כוחו של היהודי, אפילו השפל ביותר, עוד ינצנץ ויחזור
כיצד הצליח אהרן הכהן לקרב את כולם? ואיך נהיה מתלמידיו?
מה הופך אדם למנהיג? ואיפה זה פוגש אותנו, בעלי התשובה?
אנחנו צריכים להסתכל על ילדינו ללא שיפוטיות, ולעודד את הטוב - כפי שעשו אחרים עבורנו
איך משחררים את הניצוצות החבויים מאחורי לב האבן האטום?
למרות הצורך ללמוד ולקבל, מבחינה תרבותית צריך להפעיל שיקול דעת: לא כל הנהגה ראויה לחיקוי
חשוב לדעת שלא כל מסירות נפש הקשורה לעבודת ה' אכן רצויה לפני הקב"ה
אפילו עם ישראל בשיא תפארתו, בעודו יוצא לארץ לא זרועה, עדיין יצטרך להתמודד עם געגועיו לשומים ולבצלים
כל הצדדים השליליים שכל כך קל לנו לראות בזולת - הם השתקפות של צדדים שקיימים בנו
נוער נושר - איך מצליחים לחנך ולהשפיע על בני הנוער, בשלב הביניים הרגיש הזה של חייהם?
איך מצליחים לחנך ולהשפיע על בני הנוער, בשלב הביניים הרגיש הזה של חייהם?
דווקא אותן מעלות של מסירות הנפש וההכרה בהבלי העולם טומנות בחובן בעיה חדשה: היצר הרע לובש עבורנו זהות חדשה
לא המחייבים החברתיים הם אלה שמחזיקים אותנו במערכת הדתית. אנחנו פה בשביל הקב"ה
איך אפשר לייעץ לאדם בנושאים מורכבים ואישיים, כשלא מכירים מקרוב את מצבו?
מדוע עלינו לנתץ את קירות בתינו, רק בשביל לגלות את האוצרות הטמונים בנו מלכתחילה?
החממה הסטרילית הזו של ימי הפסח מחייבת לא רק זהירות של "סור מרע", מן החמץ, אלא גם "עשה טוב", להגיע למצב של שמחה
מה נעשה בלילות חסרי ירח, או כשהלבנה במיעוטה, שאז באמת הכל חשוך?
דווקא לנו, בעלי התשובה, יש מעלה מסוימת בכך שחידדנו כמה מרצונות הלב בצורה עמוקה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה