ילדים

שני תאריכים שמזכירים את סלע קיומנו, מסע בזמן אל ילדים שהקימו מדינה, וגם: למה אנחנו ממשיכים להביא לארץ אלפים שיצטרכו גיור?

או במילים אחרות: אם אתה לא רוצה לחטוף וליפול, פשוט תזוז הצידה. נקודה למחשבה: לפעמים די בתנועה אחת קלה הצידה, כדי להימנע מחטא שיביא לכאב גדול אחריו

סוויטש בראש זה מה שכל אחת עושה באיזשהו שלב, מי במוקדם ובמי במאוחר. המעבר בין שלבי הילדות לבחרות, לנישואין ולאימהוּת הם לא רק חיצוניים, יש בהם גם שינוי תודעתי, אותו לומדים עם הזמן

אם אתה מתנגד, זה אומר שאתה מבין שיותר משני ילדים עלולים לחיות בסבל בצל קורתך, ואתה אכן צודק...

זה לגמרי היה יכול הסתיים אחרת: ילד שרץ לכביש בחוסר אחריות משוועת, ניצל בניסים עצומים כאשר נהג הרכב התקשה לעכל במשך דקות ארוכות את גדול הזוועה שנמנעה. המקרה, כך מתברר, רק מחדד את המסר כי ילדים בחופשה ממשיכים להישאר ילדים, וכך גם הוריהם

אם אין לך פנאי לילדים, ובמקום זה את "מפצה" אותם בתחליפים כייפים נחמדים וחביבים, כמו בובה אמריקאית, אופניים, פלאפל, לונה פארק – שעולים לך כסף, זה טוב ונחמד, אבל זה לא אמא

נקודה למחשבה: לפעמים די בחומרים פשוטים כדי לשמח ילדים. צאו מהקופסה, וצרו את הצעצועים בעצמכם. הילד ייהנה מהתוצאה לא פחות ממה שהוא נהנה מצעצועים קנויים ויקרים

הרב צבי שטרן והרבנית מרים שטרן איבדו את בנם היחיד שנפטר מבלי להותיר זרע של קיימא. אלא שכאן לא מסתיים הסיפור, אלא מתחיל פרק חדש, מרגש ומצמרר: האב השכול זכה להיות השדכן של הכלה-האלמנה, מאז הפכו היא ובעלה להיות ילדיהם, ולאחרונה הצטרפה גם נכדה למשפחה. "הם קוראים לנו אבא ואמא, סבא וסבתא", הם מספרים. סיפור של אמונה וכאב, של צער ושל חוזק, סיפור שלא יותיר עין יבשה

ילד בן 9, תושב חברון, שיצא היום לקבץ נדבות בכביש 65 באזור ואדי ערה, נפגע מרכב בעת שניסה לחצות את הכביש. בדרך נס, הילד הצליח לקום על רגליו - שניות לאחר התקרית. לאחר שקם על רגליו, מבולבל ומפוחד, רץ הילד במהירות לצד השני של הכביש, ואנשים שהיו במקום זינקו אליו ממכוניותיהם והזמינו צוות מד"א, שלאחר טיפול פינה אותו במצב קל עד בינוני

מדוע התמונה הזו הצליחה לרגש אלפים ברשת, ולמי שייכת הבובה שבתמונה?

איזה הורים אתם? משגיחים צמוד? בטוחים? או שאתם לא נוכחים בחייו של הילד? ומה הנכון?

שמחת הילדים בבית הרקיעה שחקים, ושמחתה של שבוּש שחקה רקיעים. כבר ניצב אני בטור המכוניות העומדות ברמזור לכיוון שמאל ברחוב רבי עקיבא־הרב קוק. רואה אדום וממתין לירוק, אבל במקום זאת הגיע השחור. צליל מנגינת הטלפון מנדנד לי את נדנודו

נכון שזה מה שהילדים רוצים, כיוון שכך הרגלתם אותם. אבל האם הייתם מאכילים אותם גם בספרי ג'אנק?

מה קורה ברגע שהמים במזרקה יורדים? נראה אתכם מצליחים לעבור מתחת (לפחות במחשבה תנסו)

"ילד למכירה ב50 דולר. במצב קצת חלוד, אבל עובד חלק": מודעה תמימה שפורסמה באתר מכירות, הצליחה לזעזע את אמות הספים של הגולשים. "מי מפרסם כזה דבר במדור צעצועים? זה מזעזע", אמרה אחת הגולשות בתקשורת המקומית 

זה מה שקורה כשרוכבי אופנוע רוכבים על המדרכה: אין ספק שהתיעוד הזה יכל להיגמר אחרת לגמר(ע)

החדר שכל ילד ישמח לקבל: כך אוספים את הצעצועים בקלי קלות ובלי להתאמץ

אמרתי "תוכנית" בלי כוונה? עוד לא עברו דקות מספר בתוככי הסעודה, ואנו מבחינים ששבוּש כבר אינה קופצנית כמקודם. החיוכים והשמחה התחלפו במבטים קפואים וחמוצים

ביחס שלנו לילדים אנחנו משפיעים לא רק על המצב הנפשי שלהם, אלא גם על התגובות הביולוגיות שלהם. וגם: כמה חשוב לדבר על התבוללות