סיפור לשבת

מדי שבועיים-שלושה ניגשה הגברת שוב ושוב לרבי אהרן וביקשה לדעת מהיכן הכסף. רבי אהרן, שקדושתו הייתה מהמפורסמות ולא אבה לשוחח עמה, החליט לגלות לה את מקור הכסף, וכך היא לא תציק לו יותר

בדרך נראה מחלון הכרכרה עני צועד לאיטו. העני התעניין למטרת הנסיעה, ומשולם סיפר הכל בכאב נוקב. העני נפרד לשלום, אבל הבן החולה לא היה מרוצה. "אבא, תן לו נדבה", התעקש. לכבוד רבי אלימלך מליז'נסק, שיום פטירתו כ"א אדר

בינתיים התקדם רבי מרדכי ליציאה מן הבית, אבל הפונדקאי רץ אחריו: "רבי, עוד בן אחד יש לי, אנא ברכהו גם כן". הבן ניגש אל הרב, והרב בירך אותו. אבל דבר אחד הרב לא ידע באותה העת: שהבן הזה מוטל היה משותק במיטתו כשמונה שנים

רבה של ורשה נבוך, הוא בסך הכל רצה לעזור. ביקש הרב מן האיש שייתן לו שהות להרהר בדבר וישוב כעבור יומיים. באותו ערב הגיע מכתב מירושלים לרבה של ורשה. הרב הנדהם קרא את המכתב, ומיהר לקרוא לבעל. וזה הגיע בוכה... סיפור לשבת

הלכו שניהם אל הנהר, ומצאו שעקב הקור העז, קפאו פני המים. סיפר הרה"ק מרימנוב: "כששימשתי 'משרת' אצל הרב מנחם מענדל זי"ע, אירע פעם כדבר הזה שהנהר נקרש מקור. מיד אמר לי ר' מענדל, "הירש, מה שמו של שרו של אש?" – ובנהר נפער חור ובו מים רותחים שהעלו זיעה – אי אפשר היה להכניס בהם אפילו אצבע

רבי ברוך פרנקיל תאומים בחן את האברך הצעיר, נוכח שאכן הוא ראוי, והעניק לו את התעודה המבוקשת. לפני שיצא, שאל אותו הגאון הישיש: "אמור נא, אברך, האם הנך בקי גם בחלק החמישי של השולחן ערוך?" האברך נבוך. הן ידוע לכל שהשולחן ערוך מכיל רק ארבעה חלקים, על איזה חלק חמישי מדובר?

יהודי אלכסנדריה נדהמו לראות את החכם הירושלמי, שהגיע בדרך פלאית בשעת מלחמה לעירם. הם שמעו את סיפורו והחליטו לאסוף מצרכי מזון רבים ולצאת בהמוניהם לציון רבי יעקב אבוחצירא בדמנהור, שם יקרעו שערי שמים בתפילות. לכבוד רבי יצחק אלפייה זי"ע, שיום פטירתו בכ"ג שבט

מדי ליל שבת, בעת שהגיע המהרי"ל דיסקין למילים "לפניו נעבוד ביראה ופחד", להטו פניו ככבשן האש מעוצם היראה. רבי צבי מיכל נטל את בן ציון הקטן, העמידו בפתח החדר והורה לו: "בעת שיאמר הרבי את המילים הללו, תביט בו ואל תסיר עיניך ממנו. כי סגולה היא ליראת הבורא"

הגבאי קרא לרבי משה לייב לשוב את הבית, בפעם השלישית. רבי שמעלקא נטל בגד יקר ממשי לבן, אותו לבש בשבתות, וכעת מסרו לתלמיד הנאמן שנטלו בשתיקה ויצא לדרך. הפעם הוא לא נקרא לשוב על עקבותיו. לכבוד רבי משה לייב מסאסוב, שיום פטירתו ד' שבט

ספר התורה היה מעוטר בעיטורי זהב, וכעת עמד לידו לא אחר מאשר רבה של בוסקוביץ', רבי שמואל הלוי קעלין, בידו פטיש קטן והוא מפרק את עיטורי הזהב. רבי משה כחכח בגרונו בעדינות, והרב הישיש הסתובב ופניו מלאות דמעות. הוא סימן לרבי משה לגשת אליו. לכבוד הרב הקדוש ר' נתן אדלר, שיום פטירתו כ"ט טבת