סיפור לשבת

בדרך נראה מחלון הכרכרה עני צועד לאיטו. העני התעניין למטרת הנסיעה, ומשולם סיפר הכל בכאב נוקב. העני נפרד לשלום, אבל הבן החולה לא היה מרוצה. "אבא, תן לו נדבה", התעקש. לכבוד רבי אלימלך מליז'נסק, שיום פטירתו כ"א אדר

בינתיים התקדם רבי מרדכי ליציאה מן הבית, אבל הפונדקאי רץ אחריו: "רבי, עוד בן אחד יש לי, אנא ברכהו גם כן". הבן ניגש אל הרב, והרב בירך אותו. אבל דבר אחד הרב לא ידע באותה העת: שהבן הזה מוטל היה משותק במיטתו כשמונה שנים

בדרכו נעצר רבי משה על ידי זקן אלמוני, שהושיט לו את ידו לשלום והתעניין מדוע כה נפלו פניו. רבי משה סיפר לו את דבר הגזירה. שמע הזקן האלמוני ואמר: "גדול הוא אלקי היהודים, ולא ייתן את בניו למשיסה. עצתי לך – לבדוק מה קורה מאחורי הדלת שבחדר השינה של המלך..."

רבה של ורשה נבוך, הוא בסך הכל רצה לעזור. ביקש הרב מן האיש שייתן לו שהות להרהר בדבר וישוב כעבור יומיים. באותו ערב הגיע מכתב מירושלים לרבה של ורשה. הרב הנדהם קרא את המכתב, ומיהר לקרוא לבעל. וזה הגיע בוכה... סיפור לשבת

הלכו שניהם אל הנהר, ומצאו שעקב הקור העז, קפאו פני המים. סיפר הרה"ק מרימנוב: "כששימשתי 'משרת' אצל הרב מנחם מענדל זי"ע, אירע פעם כדבר הזה שהנהר נקרש מקור. מיד אמר לי ר' מענדל, "הירש, מה שמו של שרו של אש?" – ובנהר נפער חור ובו מים רותחים שהעלו זיעה – אי אפשר היה להכניס בהם אפילו אצבע

רבי ברוך פרנקיל תאומים בחן את האברך הצעיר, נוכח שאכן הוא ראוי, והעניק לו את התעודה המבוקשת. לפני שיצא, שאל אותו הגאון הישיש: "אמור נא, אברך, האם הנך בקי גם בחלק החמישי של השולחן ערוך?" האברך נבוך. הן ידוע לכל שהשולחן ערוך מכיל רק ארבעה חלקים, על איזה חלק חמישי מדובר?

יהודי אלכסנדריה נדהמו לראות את החכם הירושלמי, שהגיע בדרך פלאית בשעת מלחמה לעירם. הם שמעו את סיפורו והחליטו לאסוף מצרכי מזון רבים ולצאת בהמוניהם לציון רבי יעקב אבוחצירא בדמנהור, שם יקרעו שערי שמים בתפילות. לכבוד רבי יצחק אלפייה זי"ע, שיום פטירתו בכ"ג שבט

מדי ליל שבת, בעת שהגיע המהרי"ל דיסקין למילים "לפניו נעבוד ביראה ופחד", להטו פניו ככבשן האש מעוצם היראה. רבי צבי מיכל נטל את בן ציון הקטן, העמידו בפתח החדר והורה לו: "בעת שיאמר הרבי את המילים הללו, תביט בו ואל תסיר עיניך ממנו. כי סגולה היא ליראת הבורא"

הגבאי קרא לרבי משה לייב לשוב את הבית, בפעם השלישית. רבי שמעלקא נטל בגד יקר ממשי לבן, אותו לבש בשבתות, וכעת מסרו לתלמיד הנאמן שנטלו בשתיקה ויצא לדרך. הפעם הוא לא נקרא לשוב על עקבותיו. לכבוד רבי משה לייב מסאסוב, שיום פטירתו ד' שבט

ספר התורה היה מעוטר בעיטורי זהב, וכעת עמד לידו לא אחר מאשר רבה של בוסקוביץ', רבי שמואל הלוי קעלין, בידו פטיש קטן והוא מפרק את עיטורי הזהב. רבי משה כחכח בגרונו בעדינות, והרב הישיש הסתובב ופניו מלאות דמעות. הוא סימן לרבי משה לגשת אליו. לכבוד הרב הקדוש ר' נתן אדלר, שיום פטירתו כ"ט טבת

צלאח א-דין, מלך מצרים, החליט לערוך מבחן. הגרלה תיערך בין הרמב"ם לרופא ערבי ושמו כמון. כל אחד מהם יכין רעל חזק ככל הניתן ובנוסף יכין סמי מרפא. לאחר בליעת הרעל, ישתה הרופא את סמי המרפא שהכין, ומי שיינצל – הוא יהיה רופא המלך. לכבוד הרמב"ם, שיום פטירתו כ' בטבת

בפרשת השבוע מבקש יעקב מיוסף חסד, ומשביע אותו: "ועשית עמדי חסד ואמת, אל נא תקברני במצרים". פירש רש"י: "חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול". סיפור לשבת

חשובי הקהל עשו כדברי רבי ישועה, אף שלא הבינו איזו תועלת תצמח להם מכך. הגיע הסוחר לבית רבי ישועה והרב מבקש ממנו בדרך ארץ לעלות יחד עמו אל גג הבית, "שם לאור השמש", הסביר הרב בהיגיון, "ניתן יהיה לבדוק את טיבם של בדי ההדס". הסוחר עלה אחריו ברצון. לכבוד הגאון הקדוש רבי ישועה בסיס, שיום פטירתו ט' טבת

חברותיה של האשה החלו להקניטה. הן סיפרו על הרווחים הגדולים שצברו בעליהן במסחר, בעוד בעלה יושב בבית-המדרש. החלה האשה ללחוץ על בעלה לצאת לעולם המסחר. היא רתמה למשימה גם את אביה ועוד בני משפחה, עד שנאלץ החתן להיכנע. סיפור לשבת

"לא לחינם טעית בדרכך", אמר המגיד למשה, "אלא מן השמים נסתבב כך. כאשר תשוב לעירך, תיערך ברית מילה, ואתה תהיה בין המוזמנים. בברית ילחש מישהו באוזני הנוכחים שאברך מסוים, נקרא לו ראובן, הוא החוטא שכולם מחפשים. ולמרות שהינו צדיק ונקי – יהיו כאלה שיכו אותו. ואתה" – הזהיר המגיד הקדוש את משה ההמום – "תעמוד מן הצד. אל לך להתערב כלל במהומה". לעילוי נשמתו של רבי דוב בער, המגיד ממזריטש, שיום פטירתו י"ט כסלו

שעותיה של אסתר היו ספורות. לפתע פקחה עיניה וביקשה מעזריאל, בעלה, שיתקרב. "הבטח לי שלא תינשא אחר פטירתי לאף אחת בעולם. אין תחליף לאשת נעורים". עזריאל לא ניסה אפילו להבין מה אומרת אסתר. הוא פשוט הנהן כשדמעה רותחת זולגת על לחיו ונבלעת בזקנו הקטן. אבל אסתר התעקשה: "הב לי את ידך. תן לי תקיעת-כף שלא תינשא שוב לעולם". ועזריאל נתן

כשהגיעה שעת פטירתו של המהרש"א, הורה לפרנסי העיר למנות את האברך היתום שגדל בביתו – אם כי איש לא ראה בו גדלות מיוחדת – לרב תחתיו. לאחר מספר שבועות שמו לב אנשי העיר למנהגו יוצא הדופן של הרב החדש: הוא אינו משתתף בשום לוויה המתקיימת באוסטרהא. סיפור לשבת לכבוד הגאון רבי שמואל אליעזר איידלס, המהרש"א, שיום פטירתו ה' כסלו

תחת ההריסות שכב הגאון הצעיר, קבור תחת משקל עצום של קורות עץ ואבן. בנס לא נפצע מהכובד שנחת עליו, אבל הרגיש בעצמו שלא יהיה מסוגל לשאת את הכובד לאורך זמן. תחת הררי המפולת, נשא רבי יעקב יהושע את עיניו בביטחון כלפי מעלה. לכבודו של רבי יעקב יהושע פולק, ה"פני יהושע"

ענה לו רבי ישכר-דב: אתה הרי מכניס אורחים, ולכן אני רוצה שתישן אצלי. האדמו"ר נטל את הכורסה הרחבה בעצמו והוציאה מחוץ לחדר כדי שיוכלו להכניס שם מיטה נוספת. ולא זו בלבד, אלא שעמד וטרח להציע את מיטתו של החסיד. רבי צבי חיפש לקבור עצמו מבושה. לכבוד האדמו"ר הקדוש רבי ישכר-דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא, שיום פטירתו כ"ב חשון

חכם בן-ציון נענע בראשו לשלילה. היום אעזוב את העולם. אבקשך לעשות עמי חסד ולא לשנות ממה שהוריתיך. במילים אלו נפרד ממנו ושב לביתו. הגר"י צדקה חבש את כובעו ורץ אחריו להשיגו. אך הוא הפסיד את האוטובוס ונאלץ לחכות לאוטובוס הבא. לעילוי נשמתם של חכם בן-ציון חזן ורבי יהודה צדקה, שיום פטירתם י"ב חשון