פרשת כי תישא

משה רבנו, הסנגור הגדול, אומר לאלוקים כך: אמנם עם ישראל עם קשה עורף, אולם תכונה זו של קשיות עורף אינה קטרוג אלא ההיפך – סנגוריה ולימוד זכות. מדוע?

ראה משה רבינו שהשעה היא שעת רצון, וזו הזדמנות לבקש מתנות מהמלך העליון, ומבקש: "ועתה, אם נא מצאתי חן בעיניך – הודיעני נא את דרכיך". מה הוא בעצם ביקש?