למעלה מן הזמן
בפרשתנו, פרשת חיי שרה פותחת בפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". התורה מצמצמת מאוד במילים, כל מילה וכל אות מלמדים אותנו מסר לדורות, מהו פשר אריכות הדברים, למה לא נכתב "ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים"?
בפרשתנו, פרשת חיי שרה פותחת בפסוק "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". התורה מצמצמת מאוד במילים, כל מילה וכל אות מלמדים אותנו מסר לדורות, מהו פשר אריכות הדברים, למה לא נכתב "ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים"?
"מרים", אמרתי לה בלחש, "איני חושבת שמן הראוי עתה שמביתנו ייבקעו צלילים של נגינה. אין זה נאה שכשהאחד זועק - השני מנגן". היא נטלה את העיתון היומי ופנתה לשבת לצדי בלא אומר ודברים
מה ההבדל בין מעשר ראשון למעשר שני, מהי תרומה גדולה, וכיצד נהגו בזמן בית המקדש לעומת האופן שבו אנו נוהגים כיום בכל הנוגע לתרומות ומעשרות?
שאלה: יש נוהגים, בשעה שעולים לתורה, שבסיום הקריאה אומרים "אמת תורתנו הקדושה", ורק לאחר מכן הם מברכים "אשר נתן לנו תורתו תורת אמת". האם יש בזה חשש הפסק בין הקריאה לברכה?
בתוך רחמה של אם משוחחים ביניהם שני עוברים תאומים, אחד מאמין ואחד לא. איך נשמעת השיחה ביניהם? קטע מעורר מחשבה שרץ במייל
בפרשת השבוע, בלק, אנו נפגשים בפרופיל ההתנהגותי המוזר והמפליא של בלעם הרשע, אשר הכיר את האמת ונפגש עמה, בקרבה הגדולה ביותר שגוי יכול להגיע אליה
"אבא שבשמים... אתה יודע מה, מי אני ומה חיי שאבקש מחלות וצרות של אחרים. אתה הרי יודע מה טוב ומה נכון בשבילי... עשה בשבילי רק מה שמגיע לי... רק לי, לא רוצה משל אחרים"
מחשבות, מחשבות... מתרוצצות במוחנו ללא הרף. האם שמנו לב מה הן אומרות? ואף אם נטה אוזנינו ונשמע, האם באמת יש לנו אפשרות לנתב אותן ולשלוט בהן? שרה יוסף, מחברת הספר "במחשבה תחילה" חושבת שיש לנו אפשרות לעשות זאת, ואפילו די בקלות קבלו כיווני מחשבה
ההתבוננות בציצית גורמת לאדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים. חז"ל אף אמרו בגמרא שכאשר רואים את צבע התכלת שבציצית, מעורר הדבר במחשבתו של האדם מראה הים והשמים וכסא הכבוד של הקב"ה, ובצורה זאת הוא נשמר מן החטא
כקורא קבוע במדורך קיוויתי למצוא את התשובה לשאלה הבאה: מהי אהבה, ולמה זה לא קורה לי? אני בן 27 ופוגש בנות באופן קבוע. לפעמים אני חושב שהתאהבתי ואחר כך אני מבין שזה לא קרה עדיין
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה