מאין ידעו חז"ל על נרתיק השמש?
למותר לציין כי הבלתי מאמינים לתורת ישראל התקשו לקבל את דברי חז"ל על נרתיק השמש, שהרי השמש גלויה לעין כל, ואין עליה שום סימן של מעטפה או נרתיק
למותר לציין כי הבלתי מאמינים לתורת ישראל התקשו לקבל את דברי חז"ל על נרתיק השמש, שהרי השמש גלויה לעין כל, ואין עליה שום סימן של מעטפה או נרתיק
הטבילה במקווה מעוררת אצל הרחוקים מתורה ומצוות תמיהה, בעוד שביהדות הנה אחת המצוות החשובות ביותר. מצווה, שדוק של מסתורין עוטה עליה
אישה מרגישה אחריות לבית ומובן מאליו שעליה לדאוג לבית. הבעל מרגיש שהוא מתנדב, כל מה שהוא עושה, זה מעבר למה שהוא צריך לעשות כי הוא מביא את הפרנסה, ובזה מרגיש שמילא את תפקידו בבית. ומה עם לפרגן?
מותר לברך על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם, אף על פי שהם ערלה ואסורים בהנאה, הואיל ולא נעשו באיסור, שהרי כל האילנות בשלוש השנים הראשונות אסורים בהנאה, ולכן מותר לברך עליהם
נשים ואימהות רבות עושות מאמצים להיות מושלמות. הן לא כועסות לעולם ותמיד עומדות לרשות בעליהן וילדיהן. אבל, כידוע, להיות מאה אחוז, זה מתכון בדוק לתסכולים ולכישלונות, כי זה פשוט בלתי אפשרי. כך מתעוררים רגשות אשמה והכעס הולך וגובר...
אם אתם רוצים להמשיך לאכול בהנאה שניצל מוכן וציפס, להטביל אותם בקטשופ, לזרות עליהם הרבה מלח ולקנח בקולה, מומלץ לכם בכנות לא לקרוא את המאמר הבא
כדי להינצל מהכעס, להלן מספר נקודות למחשבה, שהן למעשה המעלות הכרוכות בהעברה על המידות והימנעות מכעס, והן דברים בגנות הכעס, שהעובר עליהם יחשוב פעמיים אם לכעוס להבא ואם לאו
כאשר קוראים בשבת בפרשה שמאזכרים בהם בעלי מומים, כמו עוור, פיסח, חיגר וכו מקפידים הגבאים שלא להעלות בעלי מומים אלה לתורה באותה עליה. למנוע מבוכות. למנוע את הצביטה בלב, כדי שחלילה תחושה של עצב לא תזרום באוצרות הווייתם, וטענה או טרוניה לא יתעוררו כלפי מעלה. ופעמים זה ניסיון שקשה לעמוד בו
בריינדל תלתה את הכבסים ורחצה את ידיה הסדוקות והכואבות במים קרים. גבה דאב עליה אך מה בכך, פרנסה יש לה - ברוך ה´, ומה לה כי תתאונן
מעשה בעשיר שיצא לשוק, ופתאום נקרעו לו נעליו. הביט ימין ושמאל ומצא בקתה רעועה שעליה התנוסס שלט "סנדלר". נכנס אליו, וביקש שיתקן את נעליו הקרועות. את ההמשך המעורר אף אחד לא יכול היה לנחש
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה