כשהסרטן נקש אצלי בדלת: לימור דגן מדברת עם אפרת ברזל
לימור דגן, כותבת הטור "כשהסרטן נקש אצלי בדלת", מספרת לאפרת ברזל על המחלה, ההתמודדות, האמונה וההחלמה
לימור דגן, כותבת הטור "כשהסרטן נקש אצלי בדלת", מספרת לאפרת ברזל על המחלה, ההתמודדות, האמונה וההחלמה
בכל פעם שהייתי מנסה להודות למיכל השכנה על כל העזרה והסיוע שהיא הייתה מגישה לי, במיוחד עם מיכל הקטנה, היא הייתה קוטעת אותי ומודה לי, כי כעת היא מבינה מה השליחות שלה בארץ
אותה תרעומת שאנו מנסים להחזיק מאחורי סורג ובריח, מציצה החוצה דרך הבעות פנים, דרך חיוך מאולץ ועוד. הצד שמנגד מרגיש היטב שמשהו לא תקין, ומרגיש רע עם המצב
דווקא שם, כשלא היה לי כלום ולא הייתי כלום, גיליתי את האורות הגבוהים ביותר שחוויתי מעודי. תחושות הרוגע, השחרור והאהבה היו עילאיים
אפרת ברזל משוחחת עם צפי, סבתא שבתה הבכורה, אורית, נפטרה, והיא מגדלת את נכדתה ואת שלושת אחיה
בעוד המטוס טס בגובה 37,000 רגל – אחת הנוסעות ניסתה לפתוח את דלת היציאה של המטוס
חייל שניסה לפתוח את דלת המכונית הקפואה שלו - לא האמין למראה עיניו, שניות לאחר שמשך את הידית
המשמעות של האשמה עצמית היא שבכל זאת קיימת שליטה מסוימת על מה שקורה, וקל יותר להתמודד עם אשמה מאשר לחוות חוסר אונים טוטלי. אשמת השורדים
מה הייתם עושים אם הייתם מוצאים ציפור מעולפת, ולמה אסור לתת לחם לציפורי בר? צפו
בתחילת ההתמודדות עם הסרטן חשבתי שאני לא מעוניינת להכיר חולים נוספים, מהפחד לאבד אותם בדרך ולהוסיף לעצמי עוד קשיים רגשיים על אלו שקיימים. אז חשבתי
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה