הרבנית ימימה מזרחי על האסון הנורא: איך ממשיכים מכאן?
בעקבות אסון מירון הנורא, המייל של הרבנית ימימה מתפוצץ משאלות כואבות. איך ממשיכים מכאן?
בעקבות אסון מירון הנורא, המייל של הרבנית ימימה מתפוצץ משאלות כואבות. איך ממשיכים מכאן?
יסוד מהותי בחינוך: מי שרוצה ללמד, מי שרוצה לחנך, צריך להיות מוכן לתת מקום לחניכיו לעבור איזה תהליך, להתגלגל עם מה שיש, ולקוות לטוב. זה מחייב הרבה ענוה. זה מחייב הרבה סבלנות. אבל חז"ל מגלים לנו שזה התנאי להצליח בחינוך
אל"ף הוא מלשון לימוד, ובא לרמוז באל"ף זעירא, כי כדי ללמוד - דרושה ענווה. בלי ענוה, יתקשה הלומד ללמוד מכל אדם, שזהו תנאי הכרחי ללימוד
כאשר פתח את דלת החדר בו ישב גדול הדור, נפל ארצה מתעלף. בני הבית ניסו לעוררו אך אז פתח האורח בצעקות וזעקות נוראות, נפל לרגלי החזו"א וביקש ממנו שימחל לו
האות נ' מסמלת את הענווה, והיא משוייכת לנשמת האישה. מהי המשמעות של האות בזוגיות בין האיש לאשתו?
ענווה מול גאווה – מדוע חשובה כל כך מידת הענווה? ולאלו צרות גורמת מידת הגאווה?
כל אדם נברא שונה במראהו מהאחרים, כדי שיזכור תמיד כי יש לו ייחודיות וייעוד מסוים שאיש בעולם לא יוכל לעשותו במקומו
הרב דן טיומקין נפרד ממורו ורבו הגאון רבי משה שפירא זצ"ל: "בהלוויה הבטתי בקהל הרבבות והבנתי שעולם התשובה כולו נפרד ביום עשרה בטבת, מאחד הרבנים הגדולים שליוו והעמידו אותו על רגליו"
אלון ענוה לא דמיין בחלומות הכי רחוקים שהוא עתיד להיקרא לבית דין של מעלה ולעבור חוויה שתזעזע את עולמו. בריא כמו שור הוא נכנס למונית בדרכו הביתה "ממסיבת פסח" , ואז בלי שום הקדמות, פרחה נשמתו מהגוף ועלתה לשמיים. סיפור מאלף ומצמרר על האיש שעבר משפט קשה בבית דין של מעלה, ואז, ברגע האחרון, על פתחה של גיהינום, הוצעה לו עסקת חיים (תרתי משמע) אותה חטף בשתי ידיים
מידת הענוה דומה לגזע העץ המצמיח את כל ענפי המידות הטובות. האדם העניו מפתח בקלות ובמהירות תכונות חיוביות כמו נעימות וטוב לב, אהבה ורגישות לזולת. והוא מתגבר בקלות רבה יותר מהאחרים על רגשות שליליים כמו כעס, קנאה, שנאה, רדיפת כבוד ושאר תאוות.
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה