"בזכותה עוד תבוא הגאולה": שיר מרגש על ימי בין המצרים
זעקות אימים, צרחות ואפילה / המון אדם נסים בבהלה / אש שורפת, מלחכת וכאב / שעד היום - עמוק בלב צורב
ימי בין המצרים
לפעמים חייבים להרוס כדי לבנות: למה חורבן הוא הזדמנות נהדרת לשינוי?
ימי בין המצרים מזכירים לנו שמאחורי כל חורבן יש גם הזדמנות. הזדמנות להבין מה לא עבד, להיפרד מדברים שכבר לא משרתים אותנו, ולבנות מתוך כאב משהו חזק ועמוק יותר. איך עושים את זה נכון?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה