השכן ראה את ההזמנה עבור ’שמעון’ בתיבת הדואר שלו וזרקו לפח
חלפו כמה דקות, והנה מגיע אותו שכן (ששמו היה 'שמעיה'), ומגלה את ההזמנה בתיבת הדואר שלו. 'מי הכניס לי כאן את ההזמנה הזו', מלמל ברוגז, תוך כדי שנטלה והשליכה ל...אשפה!
חלפו כמה דקות, והנה מגיע אותו שכן (ששמו היה 'שמעיה'), ומגלה את ההזמנה בתיבת הדואר שלו. 'מי הכניס לי כאן את ההזמנה הזו', מלמל ברוגז, תוך כדי שנטלה והשליכה ל...אשפה!
'עד מתי נמשיך את היריבות המטורפת הזו? הבה נשים לכך קץ! נכריע אחת ולתמיד מי הוא העשיר מספר אחד ומי הוא השני...'. 'כיצד אתה מתכונן לעשות זאת?', שאל שמעון
כעבור רבע שעה כששב ראובן, חשכו עיניו... נבהל והזדעק: 'שמעון איננו, ואני אנה אני בא!', הטרמפיסט לא היה ברכב, אך דבר אחר כן היה... דו"ח על סך 700 שקלים, בגין חנייה במקום אסור!
התלמוד מספר על נזיר שכבש את לבו של שמעון הצדיק, אחרי שהצליח לומר "לא" למידת הגאווה. אם נזכור שכישרונותינו והישגינו אינם שלנו, אלא ניתנו לנו כמתנה זמנית, נוכל להשיבם למי שהכל שלו – וללמוד את דרכה היפה של הענווה